|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדריך להשתלבות סטודנטים בשוק העבודה
|
מחר יחזרו אלפי סטודנטים אל ספסלי האקדמיה, אך הסיכוי שימצאו עבודה בסוף התואר הינו קלוש
|
|
סטודנטים. להכיר את הכלים שיסייעו במציאת עבודה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ביום ראשון הקרוב (13.10.13) יחזרו אלפי סטודנטים אל ספסלי האקדמיה (מתוכם 300 אלף לומדים לתואר ראשון). אך כפי שכתבתי בעבר הסיכוי שימצאו עבודה בסוף התואר הינו קלוש. כידוע,כיום מתמודד שוק העבודה עם שתי מגמות סותרות: מחד-גיסא מרבית הסטודנטים יוצאים משערי האקדמיה עם תואר ראשון אך בלי ניסיון תעסוקתי ממשי. מאידך-גיסא, מעסיקים לא מצליחים לאייש משרות היות שהיום נדרשים כישורים מיוחדים אשר לא נדרשו בעבר. לפי סקר מצוקת הכישרונות ManpowerGroup 2013, אחד מכל שני מעסיקים מדווח על קושי באיוש תפקידים (50%) לעומת 36% מהמעסיקים בשנת 2012. ויש מעסיקים אשר מעדיפים לקחת אנשים אשר עזבו את עולם האקדמיה ויש להם את הכישורים והניסיון הדרושים כדי לאייש תפקיד. אציע כאן מספר כלים אשר יסייעו להצליח במציאת עבודה: קיימים ארבעה יסודות אשר הם מולדים, אך צריך לאמן אותם: יכולת עבודה בצוות, יצירתיות, תקשורת, חשיבה ביקורתית. - יכולת עבודה בצוות: אין ספק כי שיתוף פעולה בין שני גורמים או יותר נותן כוח לארגון הן בתוכו,והן מחוצה לו.
- תקשורת: דפוס זה מתקשר עם הסעיף הקודם כי אם אדם לא יודע לעבד מידע, ולהעביר את המסר בצורה חדה וברורה יקשה עליו לשתף פעולה עם עמיתיו למקצוע\משרד.
- יצירתיות: שוק העבודה צמא לאנשים אשר יש להם את היכולת לחשוב "מחוץ לקופסא" ולא להתקבע על רעיונות מסוימים.
- חשיבה ביקורתית: דפוס זה מתקשר עם הסעיף הקודם כי ככול שאדם יודע כי רעיון\דרך יישום אינה נכונה כך זה מסייע לו לחשוב בכיוון שונה מן המקובל.
בנוסף, רצוי לשלוט בשפה האנגלית היות שרוב החברות במשק פונות גם לשוק הבינלאומי (בנוסף לשוק המקומי) ומעסיקים מתאכזבים אם הרמה באנגלית הינה ירודה.
חשיבות לימודי מדעי-הרוח
רבים תוהים למה צריך ללמוד מדעי-הרוח, ומה זה נותן? התשובה היא שמדעי הרוח נותן את הכלים לכל ארבעת הנקודות אנשים אשר רוכשים ידע זה בשילוב ארגז הכלים המתאים, אשר יקנה להם חשיבה כלכלית ועסקית, יכולים להשתלב היטב בשוק העבודה כאנשי מכירות ושיווק, שירותי פנאי והפקה. השוק דורש אנשים אשר מסוגלים ללמוד דברים מהר, ולהטמיע את המסרים שהחברה רוצה להעביר. כמוכן, ניתן לשלב בין תחומי לימוד אשר שונים באופיים אך יעשירו אתכם בתכונות נוספות. למשל, שילוב בין לימודי משפטים, ללימודי משחק. וכן רצוי לעבוד במקצוע שבו אתה עתיד להתמחות. בכל אופן, אני מקווה שתהיה שנה אקדמית פוריה וטובה. |
|
המחבר הינו בלוגר ופובליציסט.
|
|
| תאריך:
|
12/10/2013
|
|
|
עודכן:
|
12/10/2013
|
|
רועי אורן
|
|
מדריך להשתלבות סטודנטים בשוק העבודה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ניבי
|
12/10/13 23:10
|
|
|
|
2
|
|
naama_stern
|
14/10/13 11:33
|
|
|
לפני מספר שנים קיבלתי משופט בדימוס תובנה שלא תאומן על-ידי הדיוטות, אך זוהי עובדה משפטית וחלק ממציאות חיינו: המדינה, קרי הממשלה, משרדי הממשלה, פקידי הממשלה ועובדי ציבור, יכולים להפר את החוק ולפעול בניגוד לחוק. אם האזרח הנוכח בכך רוצה לשחרר קיטור הוא יכול להתלונן על כך לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, אך זה פועל על-פי הכלל שאם הנילון אינו נפגע אישית אלא רק הציבור כולו נפגע – תלונתו לא תטופל, או במקרה הטוב, היא תטופל אך המתלונן לא ידע על כך ולא יקבל את תוצאות הטיפול. אם האזרח נוכח במעשה בלתי חוקי והוא יפנה לרשויות, התשובה שהוא יקבל, אם בכלל יקבל תשובה, תהיה "לך תתבע אותנו".
|
|
|
|
|
עמי דור און, "הרתעה, לא איומים", מעריב, 7.10.13, מציג דעה לפיה הרתעה גרעינית היא המדיניות המומלצת לישראל במאבק מול אירן ותוכנית ההתגרענות שלה. במאמר קודם שפירסם עמי (אינטרנט - News1, 2.3.13, "דרושה הרתעה גרעינית גלויה"), הקדים לכך עמדה הממליצה לישראל לוותר על מדיניות העמימות. שני הדברים אכן שלובים זה בזה, אבל שניהם יחד וכל אחד לחוד שגויים. על עמדתו בשאלת מדיניות העמימות הגבתי באותו מקום, מספר ימים מאוחר יותר 1. על שאלת ההרתעה כקונספט הרחבתי לא מעט במאמר "מדיניות קוים אדומים: משענת קנה רצוץ?" 2. עדיין נותר צורך לחדד ולהדגיש מדוע הרתעה איננה אסטרטגיה ראויה לישראל מול אירן, במיוחד בשאלת התוכנית הגרעינית האירנית.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר פסק בית המשפט באי הכרתו ברצון קבוצת אזרחים ישראלים שביקשה לציין בסעיף הלאום שלה את המונח "ישראלי". בראש הקבוצה הזו התבלטו אורי אבנרי , עוזי ארנן ושולמית אלוני. על אבנרי ואורנן אינני מתפלא ואם הם היו יכולים לסחוף את חבריהם גם להגדרה של "אני כנעני" הם היו עושים זאת מזמן. עשרות בשנים מנסים השניים שוב ושוב לעשות ככל יכולתם כדי להיפרד מהעם היהודי אל קונצפציית ההזייה ששמה היסודי היה ה"עם הכנעני" ולימים החליפה אותה קונצפציית ה:"עם הישראלי".
|
|
|
|
|
באחד הבקרים לא מכבר אני מבחין בזוג צעיר, הוא חתיך, אופנתי, כמעט חשוף שת. היא חתיכה, כמעט חשופת חזה, וכשהיא מעלה את היד, החזה נחשף יותר, ובהעדר מה שקרוי בז'רגון "סומך נופים", וגולש בטבעיות, וזה קורה כאשר היא נכנסת לאיזה בית ומנשקת מזוזה. ואללה. החלטתי להתייחס לא לחזה אלא למזוזה שזכתה לנשיקה מחתיכה כזאת.
|
|
|
|
|
מאורעות היסטוריים רבים גודשים את הפרשה, החל מעזיבת אברהם אבינו את חרן, דרך ההינתקות הטריטוריאלית מלוט ומלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה, בנצחונו של רמטכ"ל (קראתם נכון) אברהם אבינו, ועד לבשורה המכריעה של לידת העם היהודי מאברהם, שנפרד מישמעאל, אבי העם המוסלמי ותרבות האיסלאם.
|
|
|
|
|
