פרסום מסורתי ושיווק אינטרנטי

אין בכלל ספק שהאינטרנט הולך להיות אחד הכלים החזקים ביותר של עולם השיווק והפרסום. אך זו רק ההתחלה. הרי זה מובן שהאינטרנט זה העתיד, אבל איך מיישמים את זה בפועל? מה צריך לעשות באינטרנט כדי לגרום להצלחה להגיע?
מרטין בוקסדורף מאמרים תגובות
נושא קידום אתרים באינטרנט, הינו תחום שמוכר לכולם, אך בעיקר באופן שטחי, מבלי להבין את המשמעות העמוקה שלו. נכון שזה כלי עבודה מצויין, השאלה היא איך מפיקים מזה יותר?

קידום אתרים הוא כלי טכני הנקרא גם seo, ורבים מאוד כבר מכירים אותו. המשמעות של עבודת קידום איכותית היא להביא את האתר שקדמים אותו, לתוצאות הראשונות בחיפוש של גוגל, כאשר מחפשים את מילות המפתח הרלוונטיות לאתר. למשל, אם מחפשים את הביטוי ייעוץ משכנתאות, אז אנחנו רוצים להופיע במקום הראשון בגוגל כאשר מחפש פותח את האינטרנט ומקליד את הביטוי הנ"ל.

אותו דבר עם הביטוי חשבי שכר. אם אנחנו עוסקים בקידום של קורס חשבי שכר, אז אנחנו רוצים להיות הראשונים כאשר מחפשים את הביטוי הזה.

האם זה מספיק לבדו?

בדרך כלל זה לא מספיק, בעיקר כי מדובר בתהליך ארוך מאוד שלוקח הרבה מאוד זמן. אז מה ניתן לעשות כדי להוסיף על האפקטיביות של שירותי קידום אתרים? או בכלל, מה ניתן לעשות כדי לייעל את השירותים הללו?

למה לייעל? כי בשוק התחרותי של היום כבר לא ניתן להסתמך על קידום בלבד, התחרות היא עצומה ולוקחת המון זמן כדי להגיע לתוצאות משמעותיות.

מה הוא אותו ערך מוסף?

הדרך הנכונה להוסיף בצורה יעילה על קידום אתרים, הינה בעיקר דרך עבודה נכונה וממוקדת של יחסי ציבור. במקרה הזה בעיקר באינטרנט, כדי באמת לתת ערך מוסף לקידום האתר.

למה הכוונה יחסי ציבור?

כאשר אנחנו מדברים על סיוע לקידום אתרים, הכוונה היא לשלושה דברים עיקריים:

    ָָ
  • להביא ליצירת עוד לינקים נכנסים אל האתר

  • להזכיר את שם המותג בתקשורת נוספת פרט למה שנעשה על הקידום

  • יצירה של כניסות נוספות לאתר, שלא מגיעות ממקור אורגני.

שלושת הדברים הללו, אמורים ליצור אפקט כפול, מצד אחד להביא גולשים לאתר, שזה בעצם לקוחות פוטנציאלים, שזה הדבר החשוב ביותר במקרה שלנו.

אלו אמורים ליצור עזרה ודחיפה משמעותית לעבודת הקידום האורגני, שזה כרגע נושא הכתבה הזו.

מה מהם יותר חשוב? האמת לא באמת משנה: לקוחות חדשים או עזרה בקידום, שניהם יעילים מאוד ואמורים לתת ערך מוסף משמעותי.

מניסיון העבר שלנו בעבודה מהסוג הזה, כבר ראינו עשרות פעמים שהעבודה הכפולה הזאת נושאת פירות ואפילו מהר מאוד. זאת השיטה היחידה שאנו עובדים בה ומאמינים בה.
הכותב הוא מנכ"ל אלפא יחסי ציבור
Author
יחצ"ן | מרטינס, משרד יחסי ציבור | דוא"ל | אתר/בלוג | רשימות | מעקב
תאריך: 12/10/2013 | עודכן: 13/10/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פרסום מסורתי ושיווק אינטרנטי
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מתעניין
12/10/13 16:00
2
אסף מ.
13/10/13 01:30
3
ינשוף קידום אתרים
9/11/13 15:07
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביום ראשון הקרוב (13.10.13) יחזרו אלפי סטודנטים אל ספסלי האקדמיה (מתוכם 300 אלף לומדים לתואר ראשון). אך כפי שכתבתי בעבר הסיכוי שימצאו עבודה בסוף התואר הינו קלוש.

לפני מספר שנים קיבלתי משופט בדימוס תובנה שלא תאומן על-ידי הדיוטות, אך זוהי עובדה משפטית וחלק ממציאות חיינו: המדינה, קרי הממשלה, משרדי הממשלה, פקידי הממשלה ועובדי ציבור, יכולים להפר את החוק ולפעול בניגוד לחוק. אם האזרח הנוכח בכך רוצה לשחרר קיטור הוא יכול להתלונן על כך לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, אך זה פועל על-פי הכלל שאם הנילון אינו נפגע אישית אלא רק הציבור כולו נפגע – תלונתו לא תטופל, או במקרה הטוב, היא תטופל אך המתלונן לא ידע על כך ולא יקבל את תוצאות הטיפול. אם האזרח נוכח במעשה בלתי חוקי והוא יפנה לרשויות, התשובה שהוא יקבל, אם בכלל יקבל תשובה, תהיה "לך תתבע אותנו".

עמי דור און, "הרתעה, לא איומים", מעריב, 7.10.13, מציג דעה לפיה הרתעה גרעינית היא המדיניות המומלצת לישראל במאבק מול אירן ותוכנית ההתגרענות שלה. במאמר קודם שפירסם עמי (אינטרנט - News1, 2.3.13, "דרושה הרתעה גרעינית גלויה"), הקדים לכך עמדה הממליצה לישראל לוותר על מדיניות העמימות. שני הדברים אכן שלובים זה בזה, אבל שניהם יחד וכל אחד לחוד שגויים. על עמדתו בשאלת מדיניות העמימות הגבתי באותו מקום, מספר ימים מאוחר יותר1. על שאלת ההרתעה כקונספט הרחבתי לא מעט במאמר "מדיניות קוים אדומים: משענת קנה רצוץ?"2. עדיין נותר צורך לחדד ולהדגיש מדוע הרתעה איננה אסטרטגיה ראויה לישראל מול אירן, במיוחד בשאלת התוכנית הגרעינית האירנית.

בשבוע שעבר פסק בית המשפט באי הכרתו ברצון קבוצת אזרחים ישראלים שביקשה לציין בסעיף הלאום שלה את המונח "ישראלי". בראש הקבוצה הזו התבלטו אורי אבנרי , עוזי ארנן ושולמית אלוני. על אבנרי ואורנן אינני מתפלא ואם הם היו יכולים לסחוף את חבריהם גם להגדרה של "אני כנעני" הם היו עושים זאת מזמן. עשרות בשנים מנסים השניים שוב ושוב לעשות ככל יכולתם כדי להיפרד מהעם היהודי אל קונצפציית ההזייה ששמה היסודי היה ה"עם הכנעני" ולימים החליפה אותה קונצפציית ה:"עם הישראלי".

באחד הבקרים לא מכבר אני מבחין בזוג צעיר, הוא חתיך, אופנתי, כמעט חשוף שת. היא חתיכה, כמעט חשופת חזה, וכשהיא מעלה את היד, החזה נחשף יותר, ובהעדר מה שקרוי בז'רגון "סומך נופים", וגולש בטבעיות, וזה קורה כאשר היא נכנסת לאיזה בית ומנשקת מזוזה. ואללה. החלטתי להתייחס לא לחזה אלא למזוזה שזכתה לנשיקה מחתיכה כזאת.
11/10/2013 | צבי גיל | מאמרים
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il