"גוּאָן צִ'י יוֹאוּ, גִ'י צִ'י רֶן"

"קוף" בן-כלאיים שצץ לפתע מרצועת החוף כמועמד מסעיר לראשות ירושלים, במגמה להביס את ראש העיר המכהן, ניר ברקת, נוצר מתכך שיצרו שניים מגדולי התככנים של הדור הזה בישראל; שניהם עסקנים פוליטיים חורשי מזימות מובהקים, אריה דרעי תלמידו של המרן המנוח ואביגדור איווט ליברמן, מעריץ נודע מכבר של תורת וולדימיר פוטין על "משילות חזקה".

צירוף מושגים אלה של "קוף" ובן-כלאיים הוא פועל יוצא של שני מהתלי הדור הנ"ל, שהתחברו שלא כדרך הטבע להוליד ראש עיר מופלא לירושלים בבחירות האלה. שניים אלה, אחד שר בהשעיה והשני עבריין ומושחת נודע לחרפה, המציאו מהזדווגותם הרוחנית הזאת יצור מיתולוגי שכמו במקרי הכלאה שכאלה, מתאפיין בהיותו עקר שאינו מסוגל אפילו להעביר הלאה את הגנים המשובחים של מולידיו הגאונים. היצור הזה נחשב נס לעצמו, מעין אחד הממלא תפקידו של "קוף" שוטה ומפוחד בפשעי עוקץ החביבים כל-כך בעולם הפשע או בזירה הפוליטית.

הרומן הנדיר הזה צמח בראשיהם של שניים אלה שתרומתם למדינת ישראל היא אפס קצהו של דבר שקשה לראותו בלא שנצייד עינינו בקרניות מיוחדות. לעומת זאת, נזקיהם עמוקים וברורים בכמה מחוזות וכבר חקוקים בדפי ההיסטוריה. כעת יעדם השקוף הוא לזכות בכל הקופה של ירושלים, הכוללת, בין היתר, עוצמה של מאות מינויים, השפעה שאין לה גבולות על חייהם של מאות אלפים, ולקיחת העיר לשפחה שבויה והיא אילמת וחסרת-ישע. היעד שסומן על-ידם הוא לבלוע עד כמה שניתן ממשאביה הרבים והמגוונים, כובשי עין וכיס, של העיר.

שניים אלה נזקקו למימוש תוכניתם לכבוש את ירושלים לאותו "קוף" המתייצב בפרונט כשהוא נוטל על עצמו לכאורה לעיני הציבור את תפקיד המנהיג המארגן את מבצע העוקץ, ואם זה יכשל הוא יאכל את המרורים לאחר שמפעיליו כבר דאגו מראש להתנער ממנו. הפעם אותר ראוי למשימה רמה זו אחד מתושביה של גבעתיים, איש שכנראה חשק במשהו ממנעמי השליטה בעיר הבירה, כי להערכתו אינו נופל ממועמדים אחרים. לאותו "קוף" איש גבעתיים הרוצה להשתדרג, קוראים משה ליאון, מתהדר בראיית חשבון, אך אינו רואה עצמו בעיני מפעיליו שלא רואים בו יותר ממריונטה שקיומה תלוי בחוט דק, ובכל דקה שירצו - יפטרו ממנו בלי נקיפת מצפון - כהרגלם המגונה.

על שלישיה זו, דרעי, ליברמן וליאון, מכבר נאמר בסינית "גוּאָן צִ'י יוֹאוּ, גִ'י צִ'י רֶן". בתרגום חופשי לעברית (ד"ר גדעון רון): "מתוך התבוננות בחבריך אדע מי אתה". כמובן שהמקבילה שלנו "אמור לי וגו'" בשפת-קודש, ידועה, אך כנראה שהסינים הקדימו אותנו בהרבה שנים באמירה שנונה זאת.

אין צורך להתעמק בטיבם הנודע ברבים של שני בני-הזוג דרעי וליברמן, שנועדו יחדיו להמליך בירושלים מלך-עבד נרצע ועושה רצונם. די לזכור מתוך עברם הנפתל ורווי התהילה מיהם. שניים אלה אינם סתם חשודים בתשוקה למשול בגורל הבריות וכי נזקם גדול ומוכר לאין שיעור מברכתם.

רק תוסיפו לנאמר, כי דרעי הגזען חוזר לאספסת העדתית המורעלת שלו ומוצא לנכון להאביס בה את בוחרי ירושלים בגזענות עדתית שפלה, כשהוא מדגיש כי ליאון ראוי למשרת ראש העיר מפני שהוא מזרחי... רוח רעה מאפיינת את מרעיל הבארות הזה דרעי שמומחיותו, בין היתר, באה לביטוי עגום, פעם אחר פעם, בהפחת אש שנאה יוקדת ומסוכנת בין העדות השונות.

האדנות הבוטה שמפגינים דרעי וליברמן בירושלים כשל כובשים עזי כף-רגל רומסת, והמסר המקומם שלהם הוא שאם יש אדונים לבירה העתיקה, הרי מדובר בהם, צמד החכמים העושים כרצונם בבוחריהם שוטי העם. גישתם של שני מתנשאים אלה היא כשל פריצים בעלי אחוזה שנפשם גסה באריסיהם במי שאינם בני מעמדם; יאמרו להם אשר ירצו, ואלה יצייתו בחיל ובמורך-לב ויחמיצו את רגע הבחירה האישית, זו שתאפשר להם להשתחרר מחיבוק הדוב האלים של שני הפריצים שבאו לעירם לכבוש את נכסי העיר, ואתם רואה-חשבון מדופלם לצורך המאזנים.

רק הירושלמים יכולים להוכיח לצמד השדכנים, כי תג הטמטום של עדר כבשים שהם מדביקים להם, הוא הלאה מהם, ובהתרסה זאת יתכן וניווכח שקיים מכנה משותף בין חרדים, לדתיים, מסורתיים וסתם חילונים שיוכיחו לשני טיפוסים מתעתעים אלה כי ירושלים בירת ישראל איננה נחלתם וגורלה לא יופקר לרצונם של "יזמים" בעלי לשון סינית חלקלקה ובכוונה סתומה שהתושבים הלא נחשבים לא יבחינו במידת הציניות של צמד זה שלא טובת העיר ותושביה לנגד חזונם.

חייבים הירושלמים לזכור, כי רק הם בלבד יכולים להכריע בדבר גורל עירם ביום הטלת הפתק לקלפי; לפניהם רגע אחד של חסד להחליט איזו ירושלים תהיה עירם בשנים הבאות, שלהם, תושבי העיר ואוהביה או של דרעי וליברמן, בעלי החשבון האישי הקר והמתכחש, הנסתר והמעליב.

הירושלמים מסוגלים להפוך קערת השניים על פניה כשיוכיחו להם כי גם "הסינית" שנועדה לערפל את האמת - מובנת להם היטב על שלל כוונותיה המוצנעות והלא טהורות. לבסוף אולי אף ימצאו אומץ לגרש בבוז מעירם את הלהקה ההזויה הזאת של שני השדכנים המכים במצלתיים עם קופם המרקד לצליליהם העמומים. ולא תדע עיר הבירה פרשת עוקץ חדשה ובזויה.