עברית עכשיו, גם בנתב"ג

בימים אלה מצוין יום השנה ה-40 למותו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון. בן-גוריון ייחס חשיבות רבה - לאומית, היסטורית ותרבותית - לספר הספרים ולשפה העברית. על-פי תפישתו הבריאה אלה הם אושיות קיומנו כעם. צר לקבוע שבנמל התעופה הקרוי על שמו אין מכבדים מורשת חשובה זו.

בשבוע האחרון בישר מנכ"ל נמל התעופה בן-גוריון על הקמת מערכת חדשה של שערי מעבר - Gate Pass בלשונו - כדי להקל ולזרז את מעבר הנוסעים... מן ה-Check-in אל ה-Duty-free. כך בראיון בעברית!

במקום שרשות שדות התעופה של מדינת ישראל תכבד את זכרו של ראש הממשלה הראשון ואת השפה העברית, היא נגררת אחרי הלעז המתפשט במקומותינו ומשרישה אותו, ואינה פועלת לצמצומו. נוסעים רבים משתמשים במונחים הלועזיים "פספורטים" או "ויזות" במקום במונחים העבריים הידועים והמקובלים, דרכונים ואשרות; במקום רישום, הם וגם הרשות מדברים על Check-in; ובמקום עלייה למטוס וגם כרטיס עלייה למטוס נפוץ - לשני השימושים - דווקא ה-boarding הלועזי; וכאשר יש דחייה או עיכוב או איחור בהמראה או בנחיתה משתמשים - גם מי שאינם יודעים אנגלית - שלא לצורך ב-delay האנגלי. דוד בן-גוריון ואליעזר בן-יהודה מן הסתם מתהפכים בקברותיהם לנוכח הזלזול במורשתם החשובה.

משום-מה הנוסעים אמורים להתייצב לטיסה ב"טרמינל" במקום במסוף. חלקם עוברים בדיקת ביטחון בעברית, אבל אחרים הולכים אל ה-Security. בדרכם אל השער - Gate משום-מה - לקראת העלייה למטוס מתעכבים הנוסעים זמן רב ב-Duty-free, כלומר לא עברית ואף לא אנגלית, אלא שעטנז ריקני ושטחי, בנמל התעופה שנבנה סביב מתחם חנויות ופולחן של קניות. נראה שרשות שדות התעופה שמה לה למטרה לטפח פולחן זה, מעל ומעבר למקובל בנמלי תעופה אחרים בעולם, אשר מכבדים את שפתם.

כאשר אלה הם פני הדברים בנמל התעופה אין פלא שסמוך אליו צצה...Airport City, הלא היא...קריית שדה התעופה.

טוב יעשה שר התחבורה אם יתווה מדיניות של כיבוד השפה העברית בשער הכניסה והיציאה של מדינת היהודים.