הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   דת ומסורת    |  שתף:    |    |    |  
פורומים
דת ומסורת
ביטוח ופיננסים
שיווק מחלקה ראשונה
קלאב הוטל
חברת מרום נוה
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אפולוגטיקה לויאנית
24/11/2013   |   פרופ' צ'לו רוזנברג
 
 
 
יהודי נאמן
24/11/2013   |   שי פירון
 
 
 
תנועת המלקחיים של שמעון פרס
24/11/2013   |   ד"ר רון בריימן
 
 
 
מותו של האיש בעל הלב
24/11/2013   |   אריה אבנרי
 
 
 
לא לבלר של הממשלה
24/11/2013   |   אורי שטרוזמן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
די לקבצנים בבתי הכנסת
[צילום: פלאש 90]

בעיקר חרדים
אי-אפשר להתעלם מהעובדה, שכמעט כל הקבצנים בבתי הכנסת הם חרדים. ולא רק בישראל. כאשר ביקרתי בווינה לפני חצי שנה והלכתי לתפילת מנחה בבית הכנסת הגדול, אמר לי אחד מראשי הקהל שכנראה איני קבצן משום שאני חובש כיפה סרוגה. האם זה חלק מהביטוי של העוני הקשה במגזר החרדי - תוצאה ישירה של הימנעות חלקים ניכרים ממנו לצאת לעבודה - או שדווקא במגזר זה מרובים מי שרק מעמידים פנים כנזקקים? ואולי שתי התשובות נכונות?

מדוע מותר להפריע לנו בעת פגישה עם בורא עולם? הפתרון הוא לעבור לחלוקה חודשית מסודרת של הכספים שייאספו בקופות צדקה. אבל זה לא יקרה, משום שכך ייחשפו הרמאים שבין הקבצנים

> בעיקר חרדים


▪  ▪  ▪
תארו לעצמכם שאתם יושבים בפגישה עם פקיד בעירייה. לא ראש העירייה, לא סגנו, אפילו לא ראש אגף; פקיד במחלקה רישוי עסקים, לצורך הדוגמא. ואז, ברגע בו אתם רוצים להתחיל את הדיון, נכנסים לחדר עשרה קבצנים, מקיפים את השולחן מכל עבריו, עוברים בין כל הנוכחים ומבקשים צדקה.

לא יעלה על הדעת, נכון? אז למה זה מתקבל בטבעיות מוחלטת כאשר אנחנו נכנסים לפגישה עם ריבונו של עולם? מדוע ביומיים האחרונים, כאשר התפללתי שחרית באחד מבתי הכנסת הידועים ביותר בירושלים, לא יכולתי לומר יותר משלושה-ארבעה פסוקים ברצף מבלי שמישהו יעבור ויקשקש במטבעות שבידיו?

תאמרו: זוהי המסורת היהודית המופלאה של גמילות חסדים. אבל זה העניין, שזה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ", קבע שלמה המלך במגילת קהלת. וחז"ל קבעו כלל הלכתי: "העוסק במצוה פטור מן המצוה" (ולא ניכנס כאן לגדרים המעשיים של כלל זה). מה שברור הוא, שלכל מעשה יש הזמן המתאים, ושלא ניתן לפגוע בקיומה של מצוה אחת כדי לכפות עלי לקיים מצוה אחרת. ומן הכלל אל הפרט: שעת התפילה מיועדת לתפילה, והקבצן אינו רשאי לדרוש ממני להפסיק למענו את פגישתי עם הקדוש ברוך הוא.

יש פתרון, והוא פשוט כל כך, עד שנצטרך למצוא הסבר טוב מדוע הוא אינו מיושם. הפתרון הוא כזה: הקהילה תודיע, כי חבריה אינם נותנים צדקה בשעת התפילה אלא לקופת הצדקה הקהילתית (כפי שמקובל לעשות כאשר אומרים את המילים "ואתה מושל בכל" בתפילת שחרית, ובקהילות אחרות - בחזרת הש"ץ). פעם אחת בתפילה, וזהו. בכל ראש חודש יחולק הכסף שבקופה באופן שווה בין הנזקקים. אפשר להצריך הרשמה מראש, כדי להבטיח שכל אחד יקבל סכום מכובד, ואפשר לקבוע שהכסף יחולק בצורה אקראית בין כל מי שיגיע במועד החלוקה.

הפתרון הזה מתאים מכל הכיוונים. לקבצנים הוא יחסוך את ההשפלה והטירחה שבפשיטת היד עשרות ואולי מאות פעמים ביום. למתפללים הוא יאפשר להתרכז בתפילה. לקהילה הוא יתן את האפשרות לקיים מצות צדקה בצורה נאה ומכובדת. אז למה לא עושים אותו? קצת מתוך שמרנות מחשבתית, וקצת - ואולי הרבה - משום שאז ייחשפו מי שמקבצים נדבות במירמה.

יהיה זה רק סביר לצפות, שכאשר קהילה מחלקת כספי ציבור, היא תבקש לוודא שהם מגיעים ליעד המתאים. ואז יידרשו מבקשי הנדבות לספק איזושהי הוכחה למצבם, אולי גם איזשהם נתונים כך שהגבאים יידעו למי להרבות ולמי להמעיט. אבל אז עלול להתברר, כי לא כל מי שפושט יד הוא נזקק, ולא כל מי שמספר על מצוקתו אומר בהכרח את האמת או את כל האמת.

הרב שלמה אבינר טוען, ש-90% ממקבצי הנדבות בבתי הכנסת הם רמאים (כך!). לדבריו, כאשר הוא מציע מדי פעם למישהו מהם להסדיר לו סיוע מקופת גמ"ח, הקבצן בדרך כלל נעלם בן רגע - עדות לכך שהוא אינו רוצה שמצבו ייבדק בצורה רצינית ומעמיקה. אז גם אם הרב אבינר מגזים, הוא כנראה אינו מדבר מרחשי ליבו.

נראה שנגזר עלינו להמשיך ולהתמודד עם רעת הקבצנות על שני היבטיה: גם לתת מדי פעם למי שלא בהכרח מגיע לו (ומן הסתם זה יבוא בסופו של יום על חשבונו של מי שכן מגיע לו), וגם לסבול הפרעות חוזרות ונשנות בשיחתנו עם מלך מלכי המלכים. אלא אם כן יקומו רבנים חשובים ויחליטו לשים לזה סוף. מה הסיכוי שזה יקרה? שואף לאפס.

תאריך:  19/11/2013   |   עודכן:  19/11/2013

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות איתמר לוין לדוא"ל שלך עם פרסומן הקלק כאן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

תגובות  [ 4 ] מוצגות [ 4 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישראל 99
20/11/13 03:44
2
סתם אחד
20/11/13 09:13
3
משורר מזרחי
24/11/13 11:49
4
חיים המשיח
24/11/13 19:02



בלוגרים נוספים ברשת 
בזמן הזה
24/11/2013  |  20:22  |  מתנחלות ברשת
הסינדרלה ממעמד הביניים
24/11/2013  |  20:20  |  דובי קננגיסר
כמה מלים על דימוי 3
24/11/2013  |  19:28  |  מירי פליישר   |   מירי פליישר

עידן יוסף
מנפרד גרסטנפלד
עמוס אריכא
News1 מחלקה ראשונה :   |  מתכונים מאת אורי שביט |  הריון ולידה |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  ניוז1 |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |