בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת הקטינות: החברה, המוסר והתרבות
|
פרשת הזמר, הקטינות, המסיבות, התנהגות הזמרים ומקורביהם כבר נדונו מכל ההיבטים הפליליים, אך לא ניתן דגש מספיק לצד החברתי, הצד המוסרי והצד התרבותי
|
שיקול דעתן של הנערות לא מפותח דיו [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
"אני אוהב עליצות במסיבה, שאיננה גורמת לחברים להתבייש להתבונן איש בעיני רעהו למחרת בבוקר" [יצחק וולטון] | |
"לעולם יש לזקוף חלק מן ההערצה, שזוכים לה אנשי שם, על חשבון הפתיות של מעריציהם" [כריסטוף ליכטנברג] | |
|
|
|
|
|
המבחן הפלילי - מבחינת החוק היבש, יש בסוגייה שלוש דרגות של חומרה במגעים, קשרים בין קטינים למבוגרים: א. נערות/נערים עד גיל 14; ב. בין 16-14 שנה; ג. בין 18-16 שנה. עד גיל 14 כל מגע מיני הוא עבירה פלילית חמורה לרבות אונס – ואין חשיבות להסכמה. מגיל 16-14 הסכמה יכולה להקל בעונש, אבל עדיין יש עבירה פלילית של בעילה בהסכמה. מגיל 18-16 יש עבירה פלילית רק במקרה של יחסי תלות, מרות, ניצול מרות, הונאה, סחיטה ואיומים. לפי הפרסומים, קשר מיני בין גברים מבוגרים עם קטינות, תמורת היכרות, מתנות, בילויים, הוא פדופיליה או סוג דומה לכך בהקשרו ובמהותו. קשר עם ידוענים הערצת זמרים, שחקני קולנוע וספורטאים שקיבלו בתקשורת מעמד של "ידוענים", היא תופעה חברתית ידועה, בכל העולם, בעשרות השנים האחרונות. ללא ספק, תוכניות הריאליטי המציפות את הטלוויזיה, תוכניות היופי למיניהן, בהן שמים דגש על הגוף, המראה והביגוד הרבה מעבר להיגיון הבריא – מביאות בכנפיהן את תופעת הסגידה ל"סלבים", ליופי, ללא חשיבות או משקל כלשהו לאדם, להשכלתו, למעמדו, לקשריו, ליכולותיו ולמטרותיו. נערות צעירות רואות את חזות הכל בבגדים, בתסרוקות, בבגד-ים ובהשתתפות בתוכנית ריאליטי, לא חשוב איזה, לא חשוב מה התוכן – העיקר להופיע, להיראות ולפרסם בפייסבוק. מתוך הפרשייה הנדונה וגם כשצופים, אפילו באקראי, בתוכניות הזמר למיניהן, אתה למד שיש הורים שדוחפים את הילדים והצעירים להתבלט בתוכניות עקרות חסרות מטרה, פרט להופעה ותהילה של 15 דקות או שניות בטלוויזיה. מה עם אחריות ההורים? נשאלת השאלה הפשוטה - בפרשת הקטינות, איפה היו ההורים? כאשר נערה בת 16-14 ואפילו 17, נעלמת לשעות, בלילות, מקבלת מתנות יקרות, וזה לא מעורר את סקרנותם של ההורים ולא רומז להם על סכנות או התנהגות לא הולמת, אין זה פלא שמגיעים למסיבות, לאורגיות ולסמים, לרבות יחסי מין. רבות מן הנערות, במקרה הספציפי, עוד יצטערו בעתיד על התנהגותן היום. למרות שיש גם כאלה, במיעוט, שרואות בזה כרגע הצלחה חברתית ואישית. חוסר הבשלות וחוסר ההכנה המנטלית עוד יכולים להפוך לטראומה עתידית שתגרום לטיפולים ולמעקבים פסיכולוגיים. חבל, חבל מאוד שאי-אפשר להעניש את ההורים המעורבים, פרט מאשר לנזוף בהם פומבית ואישית, שהרי הם יהיו אלה שיישאו בתוצאות הלוואי של מעשי ילדותיהן. הרשעה ציבורית מול הרשעה פלילית כאשר מדובר באיש מפורסם בתחומו, יש גם עניין של תדמית, של דמות ציבורית שצריכה להקרין אמינות, יושר ומקצוענות. גם מי שלא יואשם בפלילים בפרשה הנדונה, יכול להיפגע ציבורית ותדמיתית, אם יש לו קשר לאירועים, כגון: השתתפות פעילה, בילויים ומתן מתנות, גם אם לא קיים יחסי מין עם קטינות. תגובה ציבורית יכולה להביא להרתעה, לחשיבה נוספת, ובמיוחד לפגיעה מקצועית שמתורגמת לכסף, להכנסות, לביטול מופעים והשתתפות בתוכניות. נראה את התוצאות...
|
תאריך:
|
20/11/2013
|
|
|
עודכן:
|
20/11/2013
|
|
עו"ד אברהם פכטר
|
פרשת הקטינות: החברה, המוסר והתרבות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עידןסובול
|
21/11/13 11:38
|
|
|
|
הנ"ל
|
21/11/13 13:21
|
|
רבים תוהים ושואלים את עצמם ללא הרף מדוע הערבים הפלשתינים מנצחים אותנו ללא הרף, כמעט בכל מאבק מדיני, פוליטי וחברתי ומשפטי. העובדות ברובן המכריע ניצבות נגדם. למעשה, כל ההישגים שהצליחו לייצר לאורך שבעים השנים האחרונות מסתכמים בסבל, טרור, פליטות משוועת, אי-סדר ושחיתות שהפכה מוסד ייחודי ומסודר למשעי. לעומתם, יהודים בארץ ישראל מקימים – כן, עדיין – מדינה למופת. יהודים קלטו מיליוני עולים, הקימו צבא לתפארת, דמוקרטיה חזקה, מוסדות מדע אדירים, טכנולוגיה חובקת עולם וגם כמה וכמה זוכי פרס נובל שאינם דווקא שותפים לערפאת.
|
|
|
עם ישראל הוא עם מתפלמס, עם ביקורתי, עם מתחכם. שנים רבות של חיים כמיעוט אשר שם דגש עיקרי על הלימוד והחינוך הפכו אותנו לחכמולוגים, חכמים המנצלים את חוכמתם לאו-דווקא לטובה.
|
|
|
שר האוצר מדבר על הוזלת הדירות מצד אחד ועל בנייתן על קרקעות יקרות מאוד דווקא בתל אביב, למשל על חשבון שדה דב, מצד שני. השגיאה כאן היא כפולה: מצד אחד, בנייה יקרה דווקא בתל אביב ובנותיה אינה נותנת דיור "בר-השגה" וממילא אינה פותרת את מצוקתם של אנשי "מעמד הביניים" - מה זה בדיוק? - שבשמם מתיימר יאיר לפיד לדבר, קל וחומר שאינה פותרת את בעייתם של אנשים שאמצעיהם דלים עוד יותר. מצד שני, סילוק שדה דב ממקומו הטבעי - צמוד לעיר שאותה הוא משרת - והעתקתו לנמל התעופה בן-גוריון משמעותו גזלת נכס חשוב מן העיר, פגיעה בעיר אילת, והפיכתה של התעופה הפנים-ארצית לנכה עד חסרת הצדקה.
|
|
|
איזו חוצפה. איזו חוצפה הינה להתאנות למי המבקש להתמנות לתפקיד בשירות המדינה, בגלל מה שנטען ומיוחס לו, כדעות הנוטות אל ימינה או שמאלה של המפה הפוליטית. כן. כן. הדברים אמורים במינוי הצפוי של עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה. איני מכיר את שי ניצן אישית, למרות שלפי שמה שקורא אני על אודותיו, התחנכנו שנינו בזרם של מה שקרוי "זרם הישיבות התיכוניות". השכלה תורנית לא הזיקה, מעולם, לאיש. היפוכם של דברים, היא רק הועילה.
|
|
|
על-פי מה שמתפרסם בתקשורת, הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, עסק בתקופת כהונתו באיסוף תרומות עבור עמותות שונות ונטל לעצמו עמלות עבור עיסוקו זה.
|
|
|
|