משקיעים יודעים לספר כי סופה של שנה הוא מתכון לראלי בשווקים. מנהלי ההשקעות מעוניינים להציג ללקוחותיהם סיום שנה מתוק ולכן השווקים עולים. סיפור נוסף בשווקים מתייחס לחודש ינואר של כל שנה, שנחשב כחודש חיובי. הבסיס הסטטיסטי לסיפורים הללו הוא רעוע.
דבר אחד בטוח – אחרי שכל המשקיעים רואי השחורות סיפרו לנו ששנת 2013 הולכת להיות שנה בה יקרסו מדינות, שווקים וחברות, הולכת ומסתיימת לה השנה שרבים מהמשקיעים יאהבו לזכור. המדדים רשמו תשואות חיוביות והחששות, שעדיין קיימים, הולכים ומתעמעמים.
בארה"ב מצליחים לראות שיפור במספר פרמטרים כגון עלייה בצריכה הפרטית, ירידה בחובות פר משק בית, גידול ברמת העושר פר משק בית, ירידה במינוף, שיפור בתוצאות של הפירמות השונות וכמובן ירידה באבטלה.
באירופה אוהבים לחשוש מקריסת גוש האירו. זה כנראה לא יקרה. עם זאת, הפחד ממשבר רחב משתק את מסלול המדיניות להמשך שיפור גוש האירו.
בישראל, מצליחים להניע כלכלה! קובעי המדיניות מצליחים להניע את פוטנציאל המשק הישראלי תוך שיתוף הבנק המרכזי שהוריד את הריבית המוניטרית לרמה של 1%. אם בשוק המשכנתאות יש נתונים מדאיגים על המשך מינוף ההון הרי בשוק הריאלי האבטלה נמוכה, מחיר ההון נמוך והשקל מציג חוזקה משמעותית אל מול הדולר. אחת מנקודות החוזק שתורמת למשק הינה סיגמנט תגליות הגז אשר פותח בפני המשק תחום חדש לחלוטין שלא היה קיים עד כה. כל תחום הגז כולל, מלבד הקידוחים עצמם, גם עסקי משנה רבים המצריכים השקעה בתשתיות, הון אנושי ועסקי תמיכה סביב.
בעולם ובישראל עומדים בפתחו של עידן החששות מפני ייקור ההון על-ידי הבנקים המרכזיים. בארה"ב, באירופה ובישראל ידוע לכולם כי יגיע היום בו הריבית המוניטרית תחל לעלות, גם אם זה יקח עוד שנה-שנתיים-שלוש, וההון הזול יהפוך ליקר יותר והחששות אינם מגיעים לידי פתרון מה יהיה אז.
בעשור האחרון יש כלכלה אחת שעדיין מספקת את הסחורה – הכלכלה הסינית. גם אם דרושים שינויים במבנה הכלכלי, סין היא המדינה היחידה שיכולה להוביל רפורמות מרחיקות לכת שימשיכו לתמוך בענק הסיני וזאת בזכות מבנה המשטר במדינה. צמיחה סינית היא מנוע כלל-עולמי אך היא עדיין תלויה בצריכה העולמית.
