תהליך המתן ומתן המתנהל מול הרשות הפלשתינית - הגלגול האוסלואידי של אש"ף (הארגון לשחרור פלשתינה כולה!, שנוסד עוד לפני מלחמת ששת הימים ושקר "הכיבוש") - מתפתח בכיוונים צפויים מראש (לא על-ידי נציגת ישראל) ומסוכנים. להלן דוגמאות אחדות:
אנו עדים להעזה גוברת והולכת של מחבלים של אש"ף/חמאס, המסלימים את קצב הפיגועים ועוצמתם. יש המזלזלים בחומרת המעשים ומכנים אותם בכינוי המכובס והסלחני "פיגועי אווירה". אבל, אי-אפשר שלא לראות את הקשר בין תהליך "השלום" לבין התרבות הפיצוצים, בבחינת מו"מ - בום! הוותרנות והרפיסות שמגלה ישראל בשיחות מתפוצצות בפניהם של יותר ויותר חיילים ואזרחים. מכאן קצרה הדרך לחידושה של מלחמת אוסלו (אינתיפאדה בשמה הערבי, המסתיר את הגורם לה).
בנוסף, כתשלום מקומם עבור הכניסה לחדר הסגור, נענתה ישראל לתכתיב לשחרר רוצחים שפוטים - שלטון החוק כבר אמרנו?! - המשתחררים מה"כלא" הישראלי המפנק, מעוטרים על-ידי מנהיגיהם ואינם יראים מפני חזרה ל"כלא" להשלמת השכלתם האקדמית. מצב זה של דלת מסתובבת אף הוא מעודד הטרור.
ולמרות שישראל בחרה ברע במיעוטו - שחרור רוצחים ולא הקפאה גזענית של הבנייה - המתווך "ההוגן" לוחץ דווקא על ישראל לשלם שוב עבור הכניסה למלכודת. נכון עושה ראש הממשלה כשאינו נענה ללחץ זה, אבל בשטח חייבים לראות לא רק רשימות מכרזים אלא בנייה בפועל!
העולם הצבוע - וגם ישראל - מעלימים עין מתנופת הבנייה של העיר רוואבי ליד רמאללה, שאינה אלא קביעת עובדות בשטח, מעשה שישראל נתבעת להימנע ממנו. היכן ההדדיות המפורסמת? אם הקפאה, אז רוואבי תחילה!
פן מקומם נוסף בגישה האמריקנית המשפילה הוא התביעה שישראל לא תכלול בין הרוצחים המשוחררים מחבל שרצח אזרח אמריקני. מדובר בהבחנה בין דם לדם, כאשר דם יהודי אדום פחות!
לכל התסבוכת משתרבבים גם הציתותים האמריקנים למנהיגי ישראל וסרבנותם בעניין שחרור
פולארד, שכמובן לא רצח. לכאן קשורה גם הסכנה שיהיו בינינו הרפתקנים שהציעו בעבר "יצהר תמורת בושהר" ולא יהססו להציע "ירושלים תמורת פולארד". מי שמזלזל בארץ ישראל, ושבעיניו אינה אלא קלף מיקוח, לא יהסס להציע לאמריקנים עסקה מפוקפקת כזו, ויש לבלום אותה על הסף.
לא מיותר לומר מילים אחדות לשר החוץ הבריטי, שכתב בישראל היום לפני ימים אחדים על "הגמול הנרחב שבצידו" של "השלום", כלומר שאירופה תעניק לישראל הטבות כלכליות תמורת התאבדות בדרך של מסירת ארצה לאויביה. האם אותו וויליאם הייג היה מוכן לוותר על סקוטלנד - ושם מדובר על כיבוש אמיתי בן מאות שנים, בעוד שישראל אינה כובשת בארצה - תמורת כסף או טובות הנאה כלשהן? האם אינו מבין ש"השלום" בצפון אירלנד יקרוס עוד לפני שתקום חלילה מדינה פלשתינית בארץ ישראל, כי האירים לעולם לא יוותרו באמת על הרבע הכבוש של האי שלהם? האם שכח את התכחשותה של ארצו הקולוניאליסטית להצהרת בלפור ולהחלטות ועידת סן רמו ואת מדיניותה המחפירה כלפי מעפילים ניצולי שואה? והאם אינו מבין שתקופת המנדט הסתיימה ואיתה הכיבוש הבריטי בארצנו?
אבל, כל עוד ישראל אינה בוחנת ומציעה חלופות ל"פתרון" שתי המדינות, מה לנו כי נלין על זרים שאינם מבינים את המציאות באזורנו?
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
