נתניהו, הייה מנהיג!

הפגנות הפליטים מאפריקה בריש גלי ובקול מחאה רמה צריכות לנער אותנו היטב: לאן הגענו? לאן פנינו? האם יש לנו לאן להגיע? האם יהיה לנו איפה להישאר? איך זה שפליטים האמורים להתחבא מן החוק מרימים ראש וחוצפה?

ואיך שהדברים מתנהלים בארץ, עוד יגיע קרי להסביר לנו למה צריך להעניק לפליטים מדינה בתוך גבולות הארץ שלנו.

אבל זה כמובן לא הכל. זuvh רק תוצאה של התנהלות מדינית. של מנהיגות חלשה. הרשימה עוד ארוכה: קרי מנהל לנו את המדינה, את המשא והמתן. בעצם יותר את המתן.

- אירן מתעצמת בחסות קרי המבין והתומך וצוחקת כל הדרך לכור הגרעיני שלה.

- באירופה גואה האנטישמיות ככל שאנו נותנים ומוותרים יותר, הם שונאים יותר. יהודי מוכה הוא יהודי חלש. או אולי יהודי חלש הוא יהודי מוכה.

- אירופה מאיימת בסנקציות בגלל שטחים השייכים לישראל ומתערבת בכך בריבונותינו. ונתינהו מכופף ראשו.

- ההסתה הפלשתינית גוברת ככל שישראל מוכנה לשמוע ולהעניק יותר. פיגועים "קטנים" ומסוכנים נפוצים ועדיין הוא חושש שמא תהיה אינתיפאדה..

- ציפי לבני מתנהלת בשיחות כאילו הביאה את המדינה מהבית שלה. ומסרבת לראות לקשיים בעיניים.

- אחמד טיבי מיחצן את אבו מאזן. להזכירכם, אחמד טיבי חבר בכנסת ישראל!

- והפליטים – זרם שלא רואים את הסוף שלו באים לדרוש מקום בארץ. הם לא מבקשים. הם לא מנסים. עכשיו הם כבר דורשים.

ואיפה נתניהו בסיפור הזה? נתניהו הוא מנהיג שנבחר אבל כנראה לא בטוח בכך ונכנע לכל אמירה ופקודה. אז התעשת נא ראש הממשלה וזכור שאתה מנהיג וראש לממשלה. עשה מה שצריך על-מנת לשמור לנו על המדינה. על הביטחון. כי לנו אין ארץ אחרת. ולך יש את המנדט.

כוחם של קרי ואובמה הוא רק בחולשתנו. בחולשתך. כוחם של הפלשתינים הוא בחולשותינו, בוויתורינו. כוחם של הפליטים הוא בהעלמות העין, בשתיקותינו, בעידודם של ארגוני "זכויות האויב". כוחם של עמי אירופה הוא בכניעתנו לדרישותיהם. לתכתיביהם.

כל עוד הינך מהסס ומתנצל ללא סוף הם ירימו ראש צפע וידרשו עוד ועוד, כי ממי יצפו לויתורים ולהשלמה ? מן הפלשתינים? הם הרי לעולם לא יוותרו! הם רק מרימים יותר ויותר את ראשם הצפוע ודורשים עוד עוד כי להם אין מה להפסיד. הם גם לא מתכוונים להפסיד. הם רואים עצמם במסלול המראה בכיוון אחד. על גופותינו שלנו.

הגיע זמן מנהיגות. כבר לימד נפוליאון "כתר המלכות נמצא בביב שופכן, יש רק להרימו ולהניח על הראש". אתה כבר קיבלת אותו, את כתר המנהיגות. השתמש בו מול העולם. בנחישות, בעקשות, כאילו אין דבר אחר העומד להגן על המדינה הזאת.

כי איך שזה נראה עכשיו המדינה כמעט על סף תהום. כל פליט חוסה תחת מטריית ארגוני זכויות ומדינות וכל פלשתיני מציב דרישות ושחרורים. וככה, בדרך אין דרך הזאת, נשכחות זכויותינו אנו לביטחון ולחיים ונמצאות בסכנה.