בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בישראל כמו בישראל, עדר התקשורת אשר הפך את שרון לאתרוג ואימץ אותו אל חיקו כאשר זה המיר את דתו ועשה מהלך אנטי-ציוני ואנטי-דמוקרטי, הוא המחליט מי יזכה לסיקור נרחב ומי יועלם מעיני הציבור, בבחינת: ככה ייעשה לאיש אשר מולך התקשורת חפץ ביקרו
|
אותרג. שרון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
שני ראשי ממשלה לשעבר נפטרו לאחרונה, אחרי שנים של דעיכה והיעלמות מן החיים הציבוריים: יצחק שמיר ו אריאל שרון. לכאורה שניהם היו ראויים להתייחסות דומה ולרמה דומה של סיקור תקשורתי. אבל, לא כך בישראל. הישגיו ומותו של הראשון כמעט הועלמו ונעלמו מעיני הציבור; מותו של האחרון הובא לידיעת הציבור בסיקור אינסופי. יש הטוענים, שיצחק שמיר כביכול לא עשה דבר במהלך כהונתו כראש ממשלה. הטוענים כך מתייחסים לחוסר ההתקדמות ב"תהליך השלום" בתקופתו. על כך הוא דווקא ראוי לשבח. כל ראשי הממשלה שבאו אחריו - יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ושוב בנימין נתניהו - גרמו נזקים עצומים כאשר קידמו את "תהליך השלום", כלומר חיזקו את הקשר השקרי בין שלום לבין מדינה פלשתינית בארץ ישראל המערבית, בשעה ששני אלה הם דבר והיפוכו. התוצאה הצפויה מראש: הפיכת המדינה הפלשתינית ל"יעד", ל"חזון" ול"צורך" של מדינת ישראל, עד כדי ויתור על שלום אמת, בדרך להגשמת חלום הבלהות של הדגם החדש של ההסדר: שטחים תמורת טרור. יתר על כן: בתקופתו של שמיר, זכתה מדינת ישראל לגל עלייה עצום, בעיקר מברית המועצות לשעבר, אשר העשיר אותה במיליון עולים בערך. מאז ימי ראשית המדינה, בתקופה שדוד בן-גוריון היה ראש הממשלה, לא הייתה עלייה רבה כל-כך. לזכותם של ראש הממשלה שמיר ושר השיכון דאז, שרון, נקלטו מיליון העולים במבצע אדיר, בלי שאיש מהם ייאלץ לגור באוהלים. יצחק שמיר, שכביכול לא עשה כלום, עסק בעיקר - ריכוז עם ישראל בארץ ישראל - במקום בתפל - הבלי "השלום" (ואף עמד בלחצים אמריקניים כבדים), אבל פעילות חיונית זו מושכחת. אריאל שרון התגייס במלוא מרצו הידוע למבצע הבנייה חסר התקדים, אבל דווקא פן חשוב זה בפעילותו כמעט ולא הוזכר במהלך הימים האחרונים. שמיר ושרון של ראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, עסקו בחיזוק מדינת ישראל ולא בהקמת מדינה לאויביה, ודווקא פעילות זו מוצנעת בקרן זווית על-ידי תקשורת מגויסת למען "תהליך השלום" השקרי. יש הלועגים ברשעות לגובהו של יצחק שמיר. לידיעתם, גובהו של יצחק שמיר היה זהה לזה של דוד בן-גוריון, ושניהם התמקדו בחיזוק מדינת ישראל ובהגשמת ייעודה - ריכוז עם ישראל בארץ ישראל - ולא המירו את חזון קיבוץ הגלויות ב"חזון" השלום השקרי. בשנים שאחרי כהונתו של שמיר הגיעו ארצה מדי שנה לא יותר מ-20 אלף עולים, בשעה שבראשית שנות ה-90 זו הייתה בערך הכמות החודשית!
|
בישראל כמו בישראל, עדר התקשורת אשר הפך את שרון לאתרוג ואימץ אותו אל חיקו, כאשר זה המיר את דתו ועשה מהלך אנטי-ציוני ואנטי-דמוקרטי, הוא המחליט מי יזכה לסיקור נרחב ומי יועלם מעיני הציבור, בבחינת: ככה ייעשה לאיש אשר מולך התקשורת חפץ ביקרו. ייתכן שאפילו יש כאן רמז ופיתיון ל בנימין נתניהו: יילך בתלם - יזכה למעמד של אתרוג! יחליט על מהלך אובדני - יקבל מחיאות כפיים! אריאל שרון ו שמעון פרס - שני אישים שנויים במחלוקת - תרמו תרומה אדירה לבטחון המדינה ולחיזוקה במשך כ-70 שנות חייהם הראשונות. למרבה הצער, הם בעטו בדלי בעשורים האחרונים שלהם. אבל, עדר התקשורת בישראל שתמיד תוקף את ה ממשלה, כל ממשלה, רק משמאל, לא מצא לנכון להביע מילת ביקורת כלשהי על המהפך של אלה, למרות שהתוצאות החמורות והצפויות מראש של מחדליהם מנוגדות בתכלית להנחות היסוד ולהבטחות שלהם.
|
הגירוש - גם פשע וגם כישלון
|
|
ואמנם, לקראת ההלוויה ובמהלכה, ובתוך שטח ריבוני של מדינת ישראל, הייתה מדינת ישראל חרדה מפני ירי מרצועת עזה לעבר האח"מים בגבעת הכלניות. אפילו סכנה זו מוכיחה עד כמה שגוי היה הגירוש המקומם מרצועת עזה ומצפון השומרון. כדי לסכל פגיעה אפשרית באח"מים עשתה מערכת הביטחון מאמץ אדיר, אשר אף פעם לא הושקע כדי למנוע ירי על פשוטי העם באזור חוטף עזה (ואין זו טעות כתיב).
|
הסיקור התקשורתי, תמיד וגם בימים אלה, מציג את היהודים בישראל כשני מחנות: "המתנחלים", כלומר אלה שמתגוררים מעבר ל"קו הירוק", ואשר נפגעו והתאכזבו מהמהפך של שרון ומהרס ההתיישבות שכה הרבה השקיע והשקיעו בבנייתה; ו"הישראלים", כלומר אלה שחיים ממערב ל"קו הירוק", ואשר כביכול לא נפגעו מן המעשה. מתי סוף סוף יפנים עדר התקשורת שממערב ל"קו הירוק" גרים מיליוני "כתומים" המזדהים עם אחיהם שמעבר לקו, המאמינים בציונות ולא רק ב"סידורי ביטחון" שקריים, המודעים לכך שמדינה פלשתינית היא מתכון לחיסול ישראל, והמצפים מ נתניהו שיתעשת ושלא ייתן לצמד פרס / לבני לגרור אותו ואותנו קדימה / תהומה.
|
עוד פן של הסיקור התקשורתי בימים אלה: שוב ניתנה במה למחבל מגואל בדם - הפעם ג'יבריל רג'וב - אשר התראיין בערוץ הטלוויזיה הממלכתי(?) של ישראל והוקיע את ראש ה ממשלה לשעבר כ-..... פושע מלחמה. עד מתי תיתן התקשורת הישראלית במה לרוצחים ולמחבלים?! בהתאם ל חופש הביטוי הנהוג בישראל, ליהודי פגוע אסור למתוח ביקורת על הגירוש, או על "השלום", או על מעשהו האחרון של שרון, אבל לרוצח יהודים - מותר גם מותר!
|
|
תאריך:
|
14/01/2014
|
|
|
עודכן:
|
14/01/2014
|
|
ד"ר רון בריימן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אבינועם
|
14/01/14 14:05
|
|
2
|
|
גלית חדרה
|
14/01/14 14:05
|
|
3
|
|
שלמה המגיב
|
14/01/14 14:20
|
|
|
|
עבור "שלמה המגיב"
|
15/01/14 06:29
|
|
|
|
לולינקה
|
15/01/14 09:36
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
15/01/14 12:37
|
|
|
|
יוסי מ
|
15/01/14 13:40
|
|
|
|
עבור "שלמה המגיב"
|
16/01/14 16:23
|
|
|
|
ע_הראל
|
15/01/14 14:16
|
|
4
|
|
הניה
|
14/01/14 17:06
|
|
5
|
|
הימין חייב לשתוק!
|
14/01/14 17:50
|
|
6
|
|
הימין חייב לשתוק!
|
14/01/14 18:06
|
|
7
|
|
אלון פלג
|
14/01/14 21:21
|
|
8
|
|
מייקל
|
15/01/14 02:25
|
|
9
|
|
עבור "מייקל"
|
15/01/14 08:49
|
|
10
|
|
ליכודניק111
|
15/01/14 09:09
|
|
|
|
סמדרית
|
15/01/14 11:02
|
|
11
|
|
קורןנאוה טבריה
|
15/01/14 09:10
|
|
12
|
|
יוסי מ
|
15/01/14 09:42
|
|
|
|
לולינקה
|
15/01/14 10:57
|
|
|
|
יוסי מ
|
15/01/14 13:35
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
15/01/14 14:27
|
|
|
|
יוסי מ
|
15/01/14 16:13
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
15/01/14 17:33
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
15/01/14 18:29
|
|
|
|
יוסי מ
|
15/01/14 22:29
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
15/01/14 23:23
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
16/01/14 05:33
|
|
|
|
מ.אלקרייאף
|
16/01/14 16:32
|
|
13
|
|
זינזנה
|
15/01/14 10:37
|
|
14
|
|
קורןנאוה טבריה
|
18/01/14 04:44
|
|
שוב חוותה ישראל ציקלון אדיר המתלווה לאחרונה ללכתם לעולמם של אישי ציבור וסלבריטאים - כל מי שהצליחו מפני שהצליחו בגדול, או מפני שנכשלו בגדול למלא את עמודי החדשות שידורי המבזקים, או טורי הרכילות באינפורמציה ששמם שורבב אליה. למעשה, כבר לא חשוב לתקשורת הירודה שלנו אם מדובר בהישגים, בכשלונות או במחלוקת לשם שמיים. מה שחשוב הוא שאפשר לרקוד על זרי הדפנה או על הדם - אופי הסיקור ואיכותו ירודים תמיד ובכל מקרים וכבר כינתי זאת בעבר "אורגיה של מוות", וזה רק הולך ומקצין, הולך ומחריף. הפעם היה זה אריק שרון.
|
|
|
סיפורו של אריאל שרון, שבאופן נדיר ריחף בין שמים לארץ, אינו עוד סיפור שיעבור מן העולם. יהודים מאמינים לא עוברים על סדר היום כשאירוע כזה מתרחש באופן כה יוצא דופן. אינני שייך לאנשי ההתנחלויות ובוודאי שלא להשקפה של המשך הכיבוש אבל בהתנהגות של שרון למתנחלים הייתה שם יותר מכפיות טובה. הגיוני שמנהיגים ניציים יחליפו דעותיהם ויעברו לצד היוני. החיים במזרח תיכון ערבי עם מיליוני בני אדם בתוכנו שעוד לא זכו לזכויות שוות ועם לחץ בינלאומי בלתי פוסק שמחייב את הפשרה להיות כדגל שמונף שוב ושוב ע"י איזה נץ שהפך ליונה, מביאים לבסוף את הקיצוניים להתפשר עם ההיגיון.
|
|
|
"כיפת ברזל" היא תוצר של השנים האחרונות. מערכת ההגנה האנטי-טילית, שהיא כבר חלק מהנוף של עוטף עזה, לא באה לעולם כאשר אריאל שרון היה במלוא הכרתו. כאשר צנח לתרדמת בת שמונה שנים, שממנה לא התעורר עוד, ידענו לכל היותר על "קיר ברזל". אבל אתמול (13.1.14), בהלוויתו של ראש ה ממשלה ה-11 בעוטף עזה, גם "כיפת ברזל" השתתפה.
|
|
|
מהו הבסיס המשותף לקואליציית העוועים סטרוק-ישיבת "תורת חיים"-חמאס? פשוט מאוד: צהלה ושמחה על מותו של אריאל שרון. כל בר דעת שיש בו טיפה של כבוד עצמי, רגש אנושי בסיסי, איננו מסוגל להוציא מפיו שופכין מן הסוג שאלה המוזכרים לעיל הוציאו. לא ייאמן עד לאן מסוגלת להגיע שנאה יוקדת, עיוורת, ועוד מפיהם של מי שרואים את עצמם כנושאי הדגל של מוסריות העם היהודי היושב בציון. בושה וכלימה.
|
|
|
השדרנית קרן נויבך זימנה (יום ב', 13.1.14) לרשת ב' את דניאלה פרידמן, מפקחת במשרד החינוך, הממונה על מערכי שיעור מיוחדים בבתי הספר, שבהם יספרו על אריאל שרון. נויבך שאלה ישר ולעניין: "ילד יקום בכיתה ויאמר: שרון גירש אותי, או את משפחתי, מגוש קטיף. מה יענה לו המורה?".
|
|
|
|