מדוע ערביי ישראל לא רוצים לחיות בפלשתין? <br>

במסגרת הראיון של "חילופי שטחים", כחלק מהמשא-ומתן, הציע ליברמן להעביר את תושבי אום אל-פחם וסביבותיה בוואדי ערה על בתיהם ועל אדמתם לריבונותה של מדינת פלשתין העתידית.

התגובה המיידית מצד כל המנהיגים והתושבים הערביים הייתה שלילית ונזעמת והוגדרה כ"מזימה ציונית" גזענית, אנטי דמוקרטית. תגובתם מובנת ואומרת את הכול. הם אזרחי ישראל ולא "חפץ" שניתן להעבירו ללא הסכמתם.

מנהיגי ערביי ישראל, טוענים כל השנים שהם מופלים ומקופחים, שהם אינם מכירים במדינה היהודית, מסרבים לשירות לאומי, דורשים שיכירו בהם כמיעוט לאומי, מניפים את דגלי פלשתין, מגדפים ומשמיצים בכל פורום את ישראל כמדינה גזענית של אפרטהייד ודיכוי.

האנרגיה הקולקטיבית של ההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל עסוקה כמעט אך ורק במאבק למען הקמת מדינת פלשתין עצמאית. מעולם לא שמענו מהם ביטויי הזדהות וגאווה עם מדינת ישראל. הם חוזרים ומצהירים בגאווה שהם חלק מהעם הפלשתיני.

שאלה לפוליטיקאים הערבים בישראל

אם כל כך רע לכם לחיות במדינה האיומה הזו בישראל, מדוע שלא תתחברו למדינה הפלשתינית, שאתם כל כך לוחמים עבורה ומזדהים איתה? מדוע שלא תהיו חלק מפלשתין המדינה ששפתה ותרבותה כמו שלכם? מציעים לכם לעבור על בתיכם ואדמתכם למדינת פלשתין, ששם תחיו עם אחיכם על-פי רצונכם, דתכם והזדהותכם הלאומית ואתם מסרבים? מדוע אתם מסרבים להיפרד ממדינת העושק וההפליה למרות שאתם יכולים להיות אזרחים במדינת הלאום הפלשתיני שלכם? מדוע אתם לא רוצים להיות אזרחים פלשתינים במדינה פלשתינית?

ערביי ישראל מעדיפים לחיות בישראל ולא בפלשתין

ערביי ישראל יודעים את האמת אך לא מודים בה. הם חיים במדינה שהם מכירים את יתרונותיה, במגוון תחומי חיים עבורם ומנגד יודעים היטב את כל מה שקורה אצל השלטונות הפלשתינים של החמאס בעזה ושל הרשות הפלשתינית ברמאללה. הם מעדיפים את ישראל ש"מפלה" על פני פלשתין "הנפלאה".

מדוע הם אינם מוכנים להודות באמת?

הם מעדיפים לחיות במדינה (היהודית) דמוקרטית אמיתית, שבה הם נהנים מרווחה כלכלית (יחסית), מתנאים סוציאליים, משרותי רפואה והשכלה שוויוניים, מחופש הביטוי האמיתי, ללא חובת שרות צבאי ולאומי. הם יודעים את האמת. מה שהם זוכים לקבל בישראל, הם לא יזכו לקבל במדינת פלשתין.

הדילמה והשקר הפנימי שבו הם חיים

אפשר אולי להבין את הדילמה שבה ערביי ישראל חיים, בין הזדהות רגשית ולאומית עם אחיהם הפלשתינים, לבין המציאות שבה הם חיים בישראל שאותה הם לא רוצים לעזוב לטובת מדינת פלשתין. ואולם אי-אפשר להבין ולהסכים לאיבה ולחוסר ההזדהות שלהם עם המדינה בה הם חיים.

יתכן, שחלק מערביי ישראל היו רוצים לחיות במדינת פלשתין בתקווה שישראל תיהפך לפלשתין.