News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 526,892  סלולר - 1,331,088
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
כ-350 חנויות שוכנות לאורכו של רחוב בן-יהודה. 54 מהן כבר עומדות ריקות, מתוכן 42 שהעסקים שפעלו בהן לא עברו לכתובת אחרת    פחות מחודש לאחר שהחלו הסגר והמגבלות, לפחות 12% מן העסקים ברחו...
עידן יוסף
עידן יוסף
משתעממים בבית? זה הזמן לעשות משהו מועיל ולטפח גינה ביתית במרפסת או בחצר    כך תעשו זאת נכון
לא הדליפה הראשונה [צילום: מארק שייפלביין/AP]
איילת פישביין  |  
מלבד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכינה את הקורונה בשם "הנגיף הסיני" והוקע על כך, מנהיגי העולם המערבי לא מצביעים על סין כאשמה במגפה    יש לכך סיבות רבות אחת המוזרות בהן היא שיתוף הפעולה...
אלוף (מיל') גיורא איילנד
אלוף (מיל') גיורא איילנד
הנזק העצום שגרמה וגורמת מגיפת הקורונה נובע בראש ובראשונה מבעיה בקבלת ההחלטות ובהתנהלות ברמה הממלכתית    החשוב ביותר במשבר כזה הוא לעבור מהר ככל האפשר לתפיסה של מלחמה טוטלית    חלק מן...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
על מזרחיות, מוזיקה מזרחית ואירופוצנטריות
יהורם גאון. למה מתנפלים עליו? [צילום: פלאש 90]

שלמה ארצי. זמר ים תיכוני [צילום: יח"צ]

אם נבחן ביסודיות את טעם הקהל הישראלי נמצא שכמעט כולנו אוהבים מוזיקה מזרחית במובן הרחב של המילה - אתנית, יוונית, ספרדית, לאדינו, קאנטרי, ושל זמרים דגולים כפוליקר, ברוזה, הבנאים ומדינה

▪  ▪  ▪
החלטתי לכתוב על נושא המזרחיות והמוזיקה המזרחית בעקבות קבלת חוברת הכיוון מזרח של ידיד וקומפטריוט יצחק גורמזאנו גורן, שהוא כמוני אביר המטרות האבודות - הוא עסוק בזהות המזרחית ואני באתיקה עסקית.

גורן ממשיך לפעול למען טיפוח הרוח המזרחית בניגוד לכל הרוחות והאופנות, כותב אנתולוגיה עבת כרס של הספרות והשירה המזרחית (שקראתי עד תומה) המוכיחה יותר מכל שהיא אינה נופלת מהסופרים והמשוררים שאנו לומדים בבית הספר - ביאליק, טשרניחובסקי, ברנר, שלום עליכם או אחד העם. גורן כותב 25 חוברות מרתקות של הכיוון מזרח על כל פן של התרבות המזרחית - הקולנוע, המוזיקה, הספרות, האומנות והשירה.

הוא מגדיל לעשות בחוברת האחרונה שלו, כאשר הוא מוכיח ברצינות תהומית את חשיבותה של המוזיקה המזרחית כנגד כל מי שמשתלח או מקנא בה. הרעיון שלו לתאר כיצד בזו בהתחלה לפלמנקו, לבלוז, לג'אז ולדיסקו, הוא רעיון גאוני. וניתן להוסיף כמובן את הרמבטיקו שכולם בזו לו ועכשיו היא המיינסטרים במוזיקה היוונית וגם העברית. אך בזו גם לשירת הלאדינו שנחשבה תת תרבות עד לבוסתן ספרדי, ולמה לא - גם לשירת היידיש ולמחזות הנפלאים שנחשבו למוקצים ועכשיו הם נחלת הכל. כי לישראלים רבים יש יחס מתנשא למוזיקה אתנית שהיא הכי אותנטית.

אני אוהב מוזיקה לכל סוגיה, אך מה לעשות אני אירופוצנטריסט גאה, שלא כל כך קרוב למוזיקה הערבית, אבל קרוב למוזיקה האתנית, שירת העם הפשוט והיצירה האתנית במובנה הרחב - ספרדית, צוענית, לאדינו, יוונית, ג'אז, פלמנקו, שאנסונים, מוסיקת קאנטרי... צמחתי מהעם, אני לא מתכחש למורשתי והטעם שלי נשאר ביסודו טעם עממי ופשוט. עם זאת, אני האחרון שאזרוק את האבן על אום כולת'ום.

ניסיתי לאחרונה לשמוע את השיר "אינתה עומרי" (אתה החיים שלי) עם עוכרת ישראל הידועה שקראה להשמדתנו. השיר נמשך שעה ושמונה עשרה דקות, בדיוק כמו יצירת המופת - הסרט "טופז" המבוסס על מחזהו של מרסל פניול שאני מלמד בקורסים שלי על אתיקה עסקית. אחרי עשר דקות תפשתי את הפרינציפ וקפצתי כל עשר דקות הלאה. הזמרת הדגולה לא זזה, עם המטפחת הענקית שלה, ושרה בטון מונוטוני על אותו מנעד אותן מילים ללא הפסקה, מין בולרו של רוול אבל בלי הקרשצ'נדו, רק בשניות האחרונות של השיר אחרי שעה ושבע עשרה דקות היא עושה פיניש בטון קצת יותר גבוה. אבל היא כנראה אחת הזמרות הגדולות ובוודאי שזו אומנות, אם כי אני לא מבין אותה, כמו גם אומנות מודרנית...

אם היו מבקשים ממני לאמר במילה אחת אם אני אוהב מוזיקה מזרחית הייתי אומר "לא", בשתי מילים "כן ולא" ורק באלף מילים אוכל להסביר מה יחסי לנושא ובהקשר יותר רחב למזרחיות ולאירופוצנטריות.

בן להורים ספרדים

נולדתי בארץ ערבית בן להורים ספרדים שאבות אבותיהם חיו כנראה בעיר קוריה שבספרד ומשפחתנו עברה דרך פורטוגל, איטליה, יוון וטורקיה עד אשר הגיעה למצרים בראשית המאה העשרים. התרבות של היהודים במצרים הייתה פרנקופונית, כולם דיברו צרפתית ביניהם, הספרדים שדיברו בבית לאדינו, יוונית, טורקית או איטלקית, האשכנזים שבאו באותה תקופה מרוסיה, גרמניה, פולין ואוסטריה ודיברו בבית יידיש, רוסית, פולנית או גרמנית, והמזרחים שישבו מדורי דורות במצרים ודיברו בבית ערבית.

מרכזי הערים קהיר ואלכסנדריה היו אירופאים לכל דבר וישבו בהם כמיליון אירופאים, בעיקר יוונים, איטלקים, יהודים, ארמנים ומעט צרפתים ואנגלים. רוב הילדים למדו בצרפתית בבתי ספר צרפתיים שהייתה שפת התרבות, בעוד אנגלית הייתה שפת העסקים.

הערבים חיו על-פי רוב בפאתי הערים כי לא יכלו להרשות לעצמם לגור במרכז, למעט משכילים, אמידים וקופטים, הלא הם הנוצרים המצרים. אני בא מארץ שלא קיימת יותר כדברי השיר של שרל אזנבור, כי הלאומנים המצרים והשבאב שרצו להשתחרר מעול הקולוניאליזם, שרפו את מרכז קהיר בינואר 1952 כשהייתי בן שבע, הרגו ופצעו מאות אירופאים שלא נראו בעינם מזרחים מספיק וכמעט שרפו גם את ביתנו אלמלי הציל אותנו בעל המכולת היווני שנחשב למזרחי. עלינו ארצה בשנת 1953, שאר היהודים עזבו את מצרים אחרי מלחמת סיני לישראל, ברזיל ואירופה, והאירופאים הגרו לארצות מוצאם באירופה. כיום אין כמעט אף אירופאי שגר במצרים, שהיא "נקיה" מאירופאים.

משפחתי הייתה אם כן אירופוצנטרית לפחות שני דורות, אך גם קודם לכן התרבות והמנהגים היו ספרדים, הלאדינו היא שפה אירופית והמוצא היה אירופי. אין בכך לקבוע עמדה כלשהי מה עדיף תרבות מזרחית או אירופית. יש ששמים ללעג את התרבות הפרנקופונית של יהודי המזרח (גם בטורקיה, לבנון, סוריה וצפון אפריקה) הנקראים "פרענקים" מלשון צרפתים, אם כי ראינו כמה עזרה ליהודים הגרמנים התערותם הטוטלית בתרבות הגרמנית בתקופת הנאצים שראו בהם יהודים מזרחים לכל דבר.

למותר לציין שיהודי מזרח אירופה נחשבו גם הם מזרחים (OSTJUDEN) בעיני היקים ובעיני היהודים ממערב אירופה. כלומר, אליבא דגויים כולנו מזרחים ולא משנה עד כמה נדבר בלשונות מערביות כגרמנית, ספרדית וצרפתית הם תמיד יראו בנו יהודים שבאו מהמזרח, זרים ושונים. רוב רובם של יהודי מצרים לא רצו מעולם להתערות בתרבות המצרית, למדו ערבית אם בכלל כשפה רביעית אחרי צרפתית, אנגלית ולאדינו או יידיש, לא אהבו ולא שמעו מוזיקה מזרחית מאום כולת'ום ועד פריד אל אטרש. כל השירים ששמענו היו שירים צרפתים, איטלקים, אנגלים, אמריקנים, יוונים וספרדים, ממש קוסמופוליטים.

היו מעט יהודים שבכל זאת התערו בתרבות המצרית, בעיקר היהודים שחיו בה מדורי דורות ולימים איישו את התוכניות הערביות בקול ישראל, זוזו מוסא, לילית נגר, ז'אק כהן, את קהילת המודיעין או את ברקליס בנק. כולנו זוכרים את הזמר המקסים פלפל אל מסרי בשירו "בתשלומים" שהקדים את דורו ותיאר את תחלואי הקפיטליזם החזירי, האשראי המוגזם, המינוף הגבוה ויוקר המחיה הכבד מנשוא (כל המשכורת הולך בלמכולת).

זמר מחאה

הזמר המזרחי בישראל התחיל כזמר מחאה ושיר המחאה החריף ביותר מאז ועד היום הוא ללא ספק "איזו מדינה" של אלי לוזון: 'יש לנו שרים, רק כסא רוצים. לא עושים דבר ורק מבטיחים. איפה השוויון, איפה החזון, איפה המוסר, איזה בזיון.' כל הנאומים חוצבי הלהבות של תנועת המחאה לא שקולים כנגד שורה כל כך מוחצת. אך גם אשכנזים התייחסו למחאת המזרחים כידידי יהושע סובול, גדול המחזאים הישראלים, בשירו "ילדים זה שמחה" שנכתב להצגתו החברתית "קריזה", עם לחן של שלמה בר ובביצוא הברירה הטבעית.

סובול כותב בציניות שלא הובנה לאחרונה לבנט שקרא את הדברים כפשוטם וחשב שהשיר תומך בריבוי הילודה: "אלוהים הוא גדול, קשה לו לסבול, שאחד יקבל את הכל. לאחד הוא דוחף כסף, כוח וכיף ולכם הוא נותן ילדים." אני אישית, בעוד שהתחברתי לשירי המחאה המזרחים לא הייתי שרוף על הזמר המזרחי האחר, אם כי קרובי אהבו אותו מאוד. אבי מאוד אהב את אנריקו מסיאס האלג'יראי, שיש לו לב ענק ונתן ביטוי מצמרר למועקות ילידי ארצות ערב שנעקרו מבתיהם.

בתי העריצה את שרית חדד המקסימה וגררה את אשתי להופעה שלה בקיסריה כשבנס הן לא נפגעו מבקבוקי המים הקפואים שעפו לכל עבר, והחותנת שלי ילידת רומניה אהבה את אייל גולן (היא נפטרה לפני הסקנדל, שרק 'ביטון' יכול לחטוא בו). לבורותי עד לאחרונה לא שמעתי אף פעם על משה פרץ והתוודעתי אליו רק כשקיבלתי במתנה את הדיסק שלו בעת חידוש המנוי בסטימצקי. שמעתי מעט מהדיסק ולא התחברתי במיוחד, אבל פרץ לא צריך להתרגש שדינוזאור כמוני אינו גרופי שלו, די לו במאות אלפי המעריצים, והוא נראה סימפטי וחביב למרות אישומי המס.

מה בין מזרחית לים-תיכונית

וזה מביא אותנו להבחנה שעושים רבים בין מוזיקה מזרחית למוזיקה ים תיכונית. כשמישהו אומר שהוא לא אוהב מוזיקה מזרחית הוא מתכוון על-פי רוב למוזיקה הקרויה אצלנו ים תיכונית. הזמר הבולט ביותר בקטגוריה זאת הוא דווקא חוליו איגלסיאס הספרדי, השר שירים מתקתקים המנוגנים בדרך כלל במעליות. אני לא מבין למה אף אחד לא משתלח בסגנון השירה של חוליו וכולם מתנפלים על הזמרים הים תיכוניים שלנו.

גם בסין הרחוקה יש זימרת מעליות מתקתקה הרחוקה שנות אור מהמוזיקה הסינית האתנית ומהאופרה הסינית. מכיוון שאני לא רוצה שמרגלית צנעני תאמר עלי שיצאה לי לטאה מהמחשב לא אציין שמות מזרחיים, אם כי אני מסתכן בכך שמחצית המדינה תשנא אותי כאשר אומר ששלמה ארצי הוא הזמר הים תיכוני הבולט ביותר ולאו-דווקא בגלל מילות השיר המדהימות - 'תחת שמי ים התיכון, עושה ירח הפוגה, ומתקפל. "דאגות" אומר לי איש עם מכחול, ומצייר אותך דומה, או לא, או כן, עכשיו יש את הזמן לשכב פרקדן, חצי עולם לוקח סם.' I REST MY CASE. אין כל פסול להיות שכנו של חוליו, כל אחד והסגנון שלו. ארצי זמר חביב מאוד, הייתי פעם שכן שלו ולפני כן שכן של מילכה ואין לו אפילו עבירות מס. ארצי אף קיבל דוקטורט לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה בה לימדתי משנת 2004.

לכן, אני לא מבין למה מתנפלים על יהורם גאון ועל אחרים המעזים להגיד שהם לא חובבי זמר ים תיכוני. אני לא אוהב במיוחד זמר ים תיכוני, הכולל את חוליו וארצי, אך בהחלט אוהב זמר מזרחי כפי שהתחלתי להסביר. כי מוזיקה מזרחית היא עבורי מוזיקה אתנית, מוסיקת עולם, ובמיוחד של אביהו מדינה (אל תשליכני לעת זקנה) ועופרה חזה. פיוטים של ג'ו עמאר ושל יצחק אלגזי. פולק מיוזיק ובמיוחד את ג'ואן באז, פיט סיגר ובוב דילן, ננה מוסקורי, הארי בלפונטה. מוסיקת קאנטרי ובמיוחד את פטסי קליין ולורטה לין.

מחזות זמר על העם כאוקלהומה, קזבלן וכנר על הגג. מוזיקה יוונית ובמיוחד את תיאודורקיס, חריס אלקסיו, דאלאראס, פוליקר, רמבטיקו וגליקריה. ספרדית ובמיוחד את ברוזה, פלמנקו וצוענית. פרואנית עם היסודות האינדיאנים. מקסיקאית ובמיוחד את לינדה רונשטדט ומאריאצ'י. לוס פרגואיוס. ארגנטינאית ובמיוחד את קרלוס גרדל ומרסדס סוסה. פורטוגזית עם הפאדו ועמליה רודריגז.

איטלקית עם השירים הנפוליטנים. ברזילאית עם היסודות האפריקנים. אך מעל לכל, אני אוהב את זמרי העם והשנסונים הצרפתיים שמוצאם לעיתים מהפזורה, הבאים מהעם ושרים לעם - אדית פיאף, איב מונטן האיטלקי, גי בהאר היהודי מצרי, ז'אק ברל הבלגי, ז'ורז' ברסנס, ז'ילבר בקו, שרל אזנבור הארמני, מוסטקי.

אדון הסליחות

יהורם גאון עשה למען הזמר המזרחי יותר מכל זמר אחר ואני כמובן כולל את הלאדינו כזמר מזרחי כי ספרד הושפעה מהמוזיקה והתרבות הערבית והרומנסות המשיכו לספוג יסודות אתניים יווניים, טורקיים ויהודיים. זמר הלאדינו קיבל תנופה אדירה מאז רומנסרו ספרדי עם יהורם גאון ויוסי בנאי, ובוסתן ספרדי של יצחק נבון, מאז יצחק לוי, יסמין לוי, פררה, האחים זוארץ, יהודה פוליקר ועשרות אומנים אחרים. גאון שר פיוטים מזרחיים כמו צור משלו אכלנו, יגדל אלוהים חי, אדון הסליחות, שירי שמחת תורה, שירי שבת. אם זה לא זמר מזרחי מה זה מזרחי?

אני אוהב מאוד מוזיקה זאת. וכמוני, אני מעריך, רוב רובה של האוכלוסייה בישראל. למעט כמובן חרדי אגודה המוכנים למות על קידוש השם ולא להכניס נערות ספרדיות למדרשות שלהם, אם כי השכלתי מהחוברת של גורן כי לאחרונה יש זמרים מזרחיים גם בקרב החסידים כאברהם אבוטבול, אחיו של אלון. זו בודאי לא "מוזיקה ים תיכונית" אבל זאת מוזיקה שנוצרה מסביב לים התיכון ואולי דווקא לה צריך לקרוא ים תיכונית. להגיד שגאון לא אוהב מוזיקה מזרחית זה כמו להגיד שחווה אלברשטיין לא אוהבת שירים ביידיש.

ואני בטוח שחווה, הזמרת האהובה עלי ביותר, תקבל את זה ששירי עם ביידיש הם זמר מזרחי לכל דבר, ממזרח אירופה, שצמחו מהעם עצמו. בכלל מוזר שכולם מתעסקים בשאלת הזמר המזרחי ואף אחד לא מדבר על הזמר האשכנזי, כי כבר מזמן אין הבדל.

אני אריסטוטליאני, חסיד דרך הביניים, נטול גזענות, שאינו פוסל דבר ועושה אבחנה ברורה בין מוזיקה רצינית למוזיקה קלילה. לכן, אני נגד הכללות ולא מסכים לשאלה האם אתה אוהב או לא מוסקיה מזרחית. הסוגיה מורכבת הרבה יותר. ברקע לנושא, יהודים מזרחים רבים סובלים מהכללות כפי שכל אחד שנולד בארץ ערבית ועלה ארצה יכול להעיד. במקרה שלי ההכללות הלכו לכיוונים מוזרים כאשר ישראלים גזענים מחמיאים לי שאני "לא נראה מזרחי" (גנבו לי את כל הגורמטים כשפרצו לדירתי) ובחו"ל ידידי האנטישמים מחמיאים לי שאני "לא נראה יהודי" (אפי לא מספיק ארוך).

מיהו יהודי

לא אכנס פה לפרטים, הפעם היחידה שכתבתי על כך זה היה בחוברת של ידידי יצחק גורמזאנו גורן שביקש מהסופרים שפרסמו ספרים בהוצאת הספרים שלו "בימת קדם" להגדיר מיהו יהודי מזרחי וכתבתי זאת בחוברת ובאתר שלי. רבים דובקים במזרחיות שלהם בעת מצוקה ונוטים לייחס את כל צרותיהם במוצאם. ש"ס כולה קמה על-רקע זה.

אפילו ורדי שכתב את נבוקו עם שירת העבדים העבריים ייחס לאיטלקים מוצא מזרחי והזדהות עם היהודים. צחוק הגורל שצאצאי הרומאים שהם עצמם צאצאי אנאס מטרויה שבטורקיה הגלו את היהודים מהמזרח למערב ובצוק העיתים הזדהו דווקא עם היהודים שהם עצמם הגלו, כי האיטלקים נאנקו תחת המגף האוסטרי ורצו בעצמאות כמו היהודים. בכלל, אני נגד התעסקות מתמדת בשאלה של הזהות המזרחית והגזענות בישראל. זה קיים אך זה לא חזות הכל, כי בעיות הגזענות בישראל הן רק חלק מעשרות הבעיות שמעיקות עלינו.

יש בעיות לא פחות קשות, כמו השחיתות, ההידרדרות האינטלקטואלית, אובדן הערכים, הסכסוך עם הפלשתינים, אי-השוויון המשווע, התספורות של הטייקונים, הכלכלה הניאו ליברלית, הפערים בין החרדים לחילונים, הפרדת הדת מהמדינה, גיוס לכל, פקידי הממשל שמזמן שכחו שהם צריכים לשרת את האזרח וחלקם רק רואים בשירות הציבורי מקפצה בדרך לשירות אצל הטייקונים, שהפריטו להם את אוצרות המדינה בנזיד עדשים...

האם אפשר לאהוב מוזיקה קלאסית ומזרחית? זה אוקסימורון? אם לא - מה עם כרמן הספרדיה/צועניה ודולי הפנינים מציילון של ביזה, היהודיה של הלוי, טורנדוט הסינית ומאדאם בטרפליי היפנית של פוצ'יני, לאקמה ההודית של דליב, שמשון ודלילה "הפלשתינים" של סן סנס, אאידה המצרית/אתיופית ונבוקו הבבלי של ורדי, מה עם מרש טורקי והחטיפה מן ההרמון של מוצרט, שחרזדה המבוססת על אלף לילה ולילה של רימסקי קורסקוב, מחול החרבות של חצ'טוריאן, הלנה היפה של אופנבאך וכל האופרות והיצירות המבוססות על המיתולוגיה והאודיסיאה המתרחשות ביוון וטורקיה?

מה עם "מה יפים הלילות בכנען" שהמזרחי הידוע יצחק קצנלסון כתב מילים לזמר עממי ערבי? מה עם השיר "רועה ורועה" של המזרחי מתתיהו שלם? העיבודים המזרחיים לשיריו המעולים של צבי אביאל, שיר השיירה - של עלי מוהר עם לחן רמבטיקו, אותה מוזיקה מזרחית של היוונים שחיו בטורקיה המערבית וגורשו במסגרת הטיהור האתני של שנות העשרים. והרי ידוע שאריק אינשטיין היה זמר מזרחי גדול ששר הרבה שירים מזרחיים, יווניים ואתניים ושיתף פעולה עם מזרחים כמיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, גיא בוקאטי.

את מי פוסלים

לפסול זמר מזרחי וזמרים מזרחיים זה לפסול את שושנה דמארי, עופרה חזה, אביהו מדינה, שלומי שבת, יהודה פוליקר, דיויד ברוזה, זהר ארגוב, גלי עטרי, יונה עטרי, יזהר כהן ומשפחתו המופלאה, בועז שרעבי, יהורם גאון וכל זמרי הלאדינו, הפרברים, הגשש החיוור (ופולי הוא ללא ספק המזרחי מכולם), אחינועם ניני, קורין אלאל, ריטה (עם השירים הפרסיים), האחים ד'אור וזוארץ, משפחת בנאי על כל זמריה הדגולים, יפה ירקוני, מקהלת צדיקוב, יהודית רביץ (עם "אפריקה" על אימה המצריה), מירי מסיקה וניאו מזרחים וזמרי עם כעוזי חיטמן, נחמה הנדל, שולי נתן וחווה אלברשטיין. זה אם כן אבסורד מושלם, הזמר והמוזיקה הישראלים כל כך ספוגים בזמר מזרחי וזמרים מזרחיים אותנטיים (להבדיל מזמר מתקתק בסגנון חוליו וארצי) שאין כמעט אחד שיתכחש להם. בלי זמרים מזרחיים לא היינו זוכים גם שלוש פעמים באירוויזיון עם דנה אינטרנשונל, גלי עטרי ויזהר כהן ה"תימנים".

הכיוון מזרח, כמו גם סדרת הספרים של גורן, הספרים שלו, המחזות של אשתו שושה גורן והשירה של בתו בת שחר הם יצירות מופת. כמה חבל שהם מגיעים רק לכמה מאות אנשים ולא למאות אלפים כפי שהם ראויים. גם אני עם האתיקה העסקית מגיע למאות, אולי במצטבר לאלפים. הספרים שלי נמצאים ביותר מאלף ספריות של האוניברסיטאות המובילות בעולם, נמצאים בערך אתיקה עסקית בויקיפדיה, אך עדיין ההשפעה שלי היא כמו גרגיר חול במדבר, טיפה בים. למרות, אך לא בניגוד לאמור לעיל, אני ממשיך לדגול באירופוצנטריות.

לא אחלק ציונים לתרבויות האחרות, אבל אני אוהב וספוג תרבות אירופית, ספרות, תיאטרון, מוזיקה, אומנות, פילוסופיה, שירה, קולנוע. לאחרונה, אחרי שלמדתי כמעט את כל השפות האירופיות, התפניתי ללמוד שפות מזרחיות יותר - רוסית, יוונית ו... ערבית מדוברת וספרותית. אני קורא כרגע במקביל את באב אל שאמס של אליאס חורי, את הקוראן, וסמטה בקהיר של נגיב מחפוז. לא ממהר, קורא כמה עמודים במספר שבועות עם תרגום צמוד וסופג את התרבות המזרחית טיפין טיפין. או בגרמנית langsam aber sicher, באיטלקית chi va piano va sano e va lontano, ברומנית nu fugi trenul, בצרפתית petit a petit l'oiseau fait son nid, ובערבית אלעג'לה מן אלשיטאן - החיפזון מן השטן. נראה לי שעד גיל תשעים אסיים לקרוא את הספרים.

ולעומת זאת, מעניין איך על-פי הויקיפדיה, קומפטריוטים כויקי שירן בחרו להיקרא יהודים ערבים. כמוה- סמי שלום שטרית, אלה שוחט, ששון סומך ואחרים. יסלחו לי אחי המזרחים אבל אני לא חש עצמי כלל וכלל כיהודי ערבי. אני רואה עצמי אירופאי, שחי במדינה אירופאית, שצריכה להצטרף לשוק האירופאי, למדתי באינסאד המכללה האירופית למנהל עסקים, את הדוקטורט שלי עשיתי בפריז ומעולם לא ביקרתי בארצות ערב אחרי שעזבתי את מצרים (על-פי אשרת היציאה - בלי יכולת חזרה...). רוב רובם של העולים מארצות המזרח לא מתגעגעים למכורתם, הם אפילו ניצים בהשקפותיהם, לא מדברים ערבית והתערו היטב בתרבות האירופית הישראלית. סאלאח שבתי וזכריה בן עזרא נעלמו לבלי שוב.

אין לי נוסטלגיה כלל, הערבים במצרים שנאו אותנו, אנחנו פחדנו מהם, הם טבחו בנו גם בעירק, תימן וסוריה, ראו בנו אירופאים, אז מה הערגה הזאת להיקרא יהודים ערבים? אין לי כאמור בעיה עם מוזיקה מזרחית, שאני אוהב אותה במובנה המרחיב, או עם פולקלור מזרחי, מימונה וחינה. ראיתי גם אי-אלה סרטים ערבים (והודים) שמצאו חן בעיני. יש לי הרבה הערכה לערבים ולתרבותם ובמיוחד לערבים הישראלים שהם אחינו לכל דבר, סטודנטים מצטיינים, רופאים אנושיים, אנשי רוח משכמם ומעלה, אנשי עסקים מעולים.

אך אוי לנו אם ניראה כמו המדינות הערביות שאחי היהודים הערבים כה מתגעגעים אליהן - מצרים, סוריה, לבנון, לוב, אלג'יריה, תוניסיה, עירק, תימן (או אירן). הבה נשמור על הציביון האירופאי שלנו - בתרבות, בדמוקרטיה, בערכים. עדיף להיות זנב לאריות ולהידמות לסקנדינביה שהיא מופת בכל פרמטר שהוא, לצרפת או הולנד ולא ראש לשועלים. לא סתם אחינו הערבים לא רוצים להסתפח למדינה הפלשתינית אם תקום. הם אינם רוצים להיות חלק ממדינת החמאס בעזה או לקחת חלק בשחיתויות של הרשות הפלשתינית. הם יודעים שרק בישראל הם יוכלו לחיות בחופש ובדמוקרטיה כי אין אף מדינה ערבית אחת שהיא דמוקרטית וכמעט כל האזרחים בהן חיים מתחת לקו העוני, לא בגלל השלטון הקולוניליסטי שכבר מזמן אינינו, אלא בגלל תרבות השלטון הקלוקלת ומלחמות האחים שגבו מאות אלפי קורבנות.

דבר גרוטסקי מאוד קרה לפני מספר חודשים, כאשר בפרלמנט המצרי, ששונא אותנו למרות שהחזרנו כל שעל אדמה מצרית שדודה, רצו לאפשר ליהודי מצרים לחזור למכורתם, במסגרת חובת השיבה של היהודים לארצות מוצאם וזכות השיבה של הפלשתינים למולדתם. קמה מהומה רבתי והחליטו שלעולם לא יתנו לנו לחזור... אפילו אם אקבל את האזרחות הספרדית, באיחור של חמש מאות שנה, אין לי כמובן כל כוונה לחזור לספרד. ישראל שמה סוף לנדודינו, כאשר קמה מדינה יהודית היחידה בעולם. אבל אבו מאזן הגזען ומכחיש השואה לא מוכן להכיר ביהדותה של המדינה. הוא עדיין מקווה כאחיו המצרים שהם ישובו לפה ואנחנו נשוב לשם. מה שיצור בעיה לילדים שלנו שכבר לא יהיה להם לאן לחזור.

מדינה יהודית

למען האמת, הצעתי כבר מזמן שישראל תהיה מדינה יהודית ושל כל תושביה - יהודית כי זאת המולדת של היהודים ותכלית הציונות, אך גם של כל תושביה כי המוסלמים והנוצרים הערבים והרוסים, המהגרים האפריקנים והסינים, צריכים לראות בנו את מולדתם, לשרת בצה"ל ללא אפליה כלשהי. הצביעות של העולם ובמיוחד של יפי הנפש היא בכך שהם דורשים את זכות השיבה של הפלשתינים, אבל לא מכירים בכך שכמות גדולה יותר של יהודים גורשה ממדינות ערב תוך החרמת רכושם מאשר כמות הפלשתינים שעזבו מרצונם או לא את ישראל. זאת שערורייה שמנציחים את מעמד הפליטים למעלה משישים שנה והמילירדים הולכים למניהיגיהם המושחתים ולפעולות מלחמה וטרור במקום ליישב אותם במקום מושבם. מדוע לא דורשים את זכות השיבה של היוונים לטורקיה, של הגרמנים לפולין ולסודטים, של הטטרים לקרים, של היוגוסלבים למיניהם, של אותם מאות המיליונים שעברו ממדינה למדינה ונשארו שם? זכות השיבה היא המצאה אנטישמית נגד היהודים.

ועוד מחרימים אותנו. רבים וטובים - תיאודורקיס היווני, קן לואץ' הבריטי, אקדמאים אמריקנים ובריטים, צרכנים צרפתים וגרמנים. אני לא מסכים לחלוטין עם דעותיה של חווה אלברשטיין שנולדה מכל המקומות האפשריים דווקא בשצ'צ'ין בפולין, הלוא היא שטטין הגרמנית בפומרניה. היא כנראה לא מתבטאת בעד זכות השיבה של הגרמנים למולדתם אבל יש לה בהחלט מה להגיד על זכות השיבה של הפלשתינים. עם זאת, אני חושב שהיא הזמרת הטובה ביותר שלנו, קניתי קלטות רבות שלה, ראיתי הופעות שלה, וכמובן שאני לא מחרים אותה. אני גם לא מחרים את וגנר וחושב שהוא אחד המלחינים הגדולים בהיסטוריה. אני אפילו מעריץ את דניאל ברנבוים.

לכן, לא מובן לי כלל למה יש ישראלים המחרימים ישראלים אחרים הגרים מעבר לקו הירוק. זה חד כיווני. אוניברסיטת חיפה החליטה להחרים את חתן פרס נובל לכלכלה ישראל אומן ולא להעניק לו תואר דוקטור כבוד (זוכרים שלשלמה ארצי היא כן העניקה...). היונים מחרימים את הניצים אבל הניצים לא מחרימים את היונים, אז מי הדמוקרט ומי נוהג בגישה טוטליטרית. מאשימים את ליברמן שהוא דיקטטור כי הוא ממנה בעצמו את חברי הכנסת במפלגתו, ש"ס נחשבת בכלל לתיאוקרטית, אבל כשיאיר לפיד ממנה את כל חברי הכנסת שלו זה כשר. רק בישראל נוצרה האנומליה כאשר יונים הם גם ניאו ליברלים, תומכים בטייקונים ומקבלים מהם מימון לעצומות בעד השלום. הגענו לימים טובים אם כן, כאשר גם היונים וגם הניצים הם ניאו ליברלים ולנתניהו, ליברמן, לפיד, בנט והיונים הכי צחורות יש אותן דעות כלכליות התומכות בהפרטות שלוחות רסן, אי-שוויון מזעזע ומיקסום הרווח.

עוד כמה דורות נושא הזהות המזרחית ייעלם. כבר עכשיו הילדים של מרבית חברי נשואים בנישואי תערובת, כאשר בדור שלי זה היה חריג. עם נישואינו אשתי למדה צרפתית ולאדינו בשביל לדבר עם אמי שהייתה האישה הכי מנוכרת שהכרתי - היא חיה 86 שנה, 43 במצרים בלי לדעת ערבית ו- 43 בישראל בלי לדעת עברית. היא כמובן ידעה על בורין צרפתית, לאדינו, איטלקית, יוונית ואנגלית.

אני למדתי רומנית ויידיש ואי-אפשר היה להגיד יותר סודות בחברתי. הרומנית עזרה לי גם בעולם העסקים כאשר בעת משא-ומתן בטיוואן כשנודע לחברי ה"רומני" ולי שיש בצוות סיני דובר עברית והם שומרים זאת בסוד, מסרנו דיסאינפורמציה בעברית ואת הנושאים החשובים דיסקסנו ברומנית. היידיש עוזרת לי להבין את המחזות המעולים של יידישפיל ואת טוביה החולב שבאמת ביידיש נשמע יותר טוב.

אשתי שרה לילדים רומנסות בלאדינו וראתה אתי את הרומנסרו, הבוסתן ועשרות מופעים בלאדינו. כיוון שאני חובב פולקלור ופתגמים, מדהים אותי לראות כיצד הפתגמים ביידיש ובלאדינו דומים להפליא. אני בטוח שגם במרוקאית הם דומים, כי הפולקלור דומה מאוד בכל עם, במיוחד במזרח התיכון ובמזרח אירופה. זה אולי נושא למחקר אקדמי אנתרופולוגי אוניברסיטאי או לערב סיפורים של גדול המספרים שלנו יוסי אלפי.

אסתכן ואומר, שבעוד שנים לא רבות תהפוך ישראל לארץ אירופאית לכל דבר, עם תרבות ומנטליות אירופאית שתאחד את כולנו - יהודים וערבים, מזרחים ספרדים ואשכנזים. כבר עכשיו יש לנו משטר וכלכלה אירופאים. המזרחיות שלנו תתבטא רק בפולקלור, במוזיקה, בשירים, וכמובן בשפות השמיות שלנו עברית וערבית. במקום לשיר יודל נשיר את צור משלו אכלנו, הפרח בגני, מה יפים הלילות בכנען, טומבלליקה, או אפילו את אינתה עומרי בביצוע זהבה בן והדיווה אום כולת'ום. אך ארצנו תהיה נקיה כשוויץ, אתית כנורווגיה, שוויונית כדנמרק, שלווה כשבדיה, משגשגת כהולנד, דמוקרטית כגרמניה ותרבותית כצרפת. רק כך נוכל לשרוד אם אנו חפצי חיים.

תאריך:  21/03/2014   |   עודכן:  23/03/2014
יעקב קורי
מועדון הבלוגרים עוקבים: 4 לקבלת רשימות יעקב קורי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על מזרחיות, מוזיקה מזרחית ואירופוצנטריות
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
הפסקתי באמצע
21/03/14 22:48
2
אבי22
22/03/14 07:16
3
מהפכן
22/03/14 07:21
4
כרמלה לכיש
22/03/14 19:40
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אם מישהו יעקוב אחר הופעות של ראש הממשלה לא רק ב"קביעות" שיש לו בערוץ 1 אלא בכול הערוצים, יגיע למסקנה שה"קומוניקאטור הגדול" משדר עצמו לדעת. הוא פתח את דלתות חדר ישיבות הממשלה בפני מצלמות הטלוויזיה והמיקרופונים של הרדיו, באורח קבוע, תופעה חסרת תקדים בממשלות האחרות. ומה שלא רואים - שומעים. ויש לנו ביביאדה בצליל ובמלל שמלווה אותנו כול הזמן ואי-אפשר להימלט מפניה אלא אם כן אנו סוגרים את כול הערוצים המקומיים.השאלה היא לא רק אם זה עוזר לנו, אלא האם זה עוזר לו.
20/03/2014  |  צבי גיל  |   מאמרים
המשבר בתקשורת קיים גם בעיתונות וגם בטלוויזיה, גם במסחרית הפרטית וגם בציבורית. מעריב, מקור ראשון והערוץ הראשון של רשות השידור, במסלול לקראת סגירה. הארץ וערוץ 10 במשבר מתמשך אך גם בסכנת סגירה.
20/03/2014  |  מתי דוד  |   מאמרים
זוכר אני ששרתי לראשונה לאחר תום המלחמה בהכשרה ציונית שם הכינו אותנו לעליה ארצה את התקווה. כמעט מדי יום נזדמנה לנו סיבה ראויה לשיר את ההמנון ואודה כי איני זוכר סיבות תכופות אלה מה היו אבל היו, ושרנו הרבה עד שנתקבעה במהרה הלחן ונתקבעו עימו המילים שנסתיימו בתיבות "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵינוּ/הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה/לשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ/לָעִיר בָּהּ דָוִד חָנָה".
20/03/2014  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
בפתח מהדורת החדשות של ערוץ 2 השבוע (16.3.14) פסקה יונית לוי את פסוקה והבטיחה שבהמשך המהדורה יידון הנושא שאותו הגדירה בהתנשאות טיפוסית: "סערת יעלון". ואמנם, בהמשך צלבו יונית לוי והכתב המדיני אודי סגל את שר הביטחון על דברים שאמר ערב קודם לכך, בראיון לרינה מצליח, באותו ערוץ.
20/03/2014  |  ד"ר רון בריימן  |   מאמרים
אין בידי הטקסט של דברי שר הביטחון באוניברסיטת תל אביב בכינוס סגור. איני יודע אצל איזה גורם הוא מצוי, אם בכלל. שמעתי כמה קטעים מדבריו שהוקלטו (בחשאי?) והושמעו בטלוויזיה, והבנתי מהם את הדברים הבאים: ארה"ב מקרינה בעולם דימוי של חולשה, ובכלל זה עכשיו באוקראינה, והוא מקווה שהיא תתעשת; חולשה מזמינה מתקפות טרור; אובמה דוחה בכוונה את הטיפול באירן ומשאיר אותו ליורשו; יש לקחת בפרופורציה את הסיוע הצבאי האמריקני לישראל ולהבין שגם ישראל תורמת למערכת הביטחון האמריקנית, מה עוד שישראל היא בגדר "נושאת מטוסים אמריקנית".
20/03/2014  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
חשיפה: ההסכמות והמחלוקות
יואב יצחק
צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
עדות מהחזית: יוסי חננאל חוזר לקרב ששינה את חייו
יום הולדת
נחושתן עידו 18/4
שוב אביעד 18/4
לאופר-חסון רמה 19/4
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il