שחקי על החלומות

חשכת עננים כבדה, פלילית ומדינית, מתקדרת מעל ראשיהם של כמה מיקיריו הוותיקים של ידיעות אחרונות עליהם פרש את חסותו המגוננת. רשימה חלקית של הנפגעים:

בסוף החודש עתיד השופט דוד רוזן לפרסם את פסק דינו במשפט "הולילנד", כל זאת כאשר מעל ראשו של אחד הנאשמים המרכזיים, אהוד אולמרט טרם הוסר איום עדותה החושפנית של שולה זקן; אחרי עיכובים מוזרים נפתחה זה עתה חקירתם הפלילית של כמה מגיבורי מה שהחל כ"פרשת הרפז", כשגם הרמטכ"ל לשעבר עצמו, גבי אשכנזי בדרך לחדרי החקירות; נשיא הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן, דחק את עצמו למצוקה מדינית, בעטיה של סרבנות פלשתינית מסורתית. תקלה מביכה, אחרי שהובטח לו (וגם לנו), שרק נאשם אחד עתיד לשבת על ספסל הנאשמים - אויב העיתון והרשות, בנימין נתניהו.

ובעוד עמיתיה העצבניים נערכים לקרב בלימה תקשורתי, מצאה סימה קדמון בכל זאת זמן, כדי לתרום לקהילה משהו מהידע המרשים שלה בתחלואי האינסומניה. הגב' קדמון, מעריצה ותיקה של ביבי, נטשה את חפירות המגן בבית ידיעות אחרונות, ויצאה ביום ששי להגן על ראש הממשלה, שלטענת מי שהיה אב הבית שלו, ניטרד כל כך בשעות לילה לא שיגרתיות, עד שהמומחית קדמון לנדודי שינה פסקה שיש חשש לתיפקודו למחרת היום.

בהערת אגב יש לומר, כי החשש הזה של המומחית מזכיר מאוד את הדאגה הנוגעת ללב שהביע בזמנו העיתון הפלשתיני בשפה העברית, הארץ, שעה שנודע כי נתניהו מינה את האלוף (מיל') יעקב עמידרור לתפקיד היועץ לביטחון לאומי.

הארץ, יש לזכור, סובל מאלרגיה חריפה לבעלי כיפות, אלא אם כן חובשים אותן מוסלמים. "איך יצליח היועץ לתפקד אם חו"ח יוזעק למשרדו ביום שבת?" - זעק-מחה העיתון המודאג, שרק לאחרונה הביע את חששותיו גם מריבוי חובשי כיפות בשב"כ!

לכן חובה להעריך את דאגתה האלטרואיסטית והעמוקה של קדמון בדבר השפעת נדודי השינה של ביבי על תיפקודו. אפשר רק לשער בזהירות המתבקשת, איזה יוזמות שלום מפתיעות - שיענו על ציפיותיהם של הפלשתינים, ובמיוחד של להקת הצ'ירלידרס שלהם בתקשורת הישראלית - עשוי היה נתניהו לפתח, אילו רק ישן בלילה ללא הפרעה.

רעיונות פוריים שללא ספק יגדילו את האמון בין שני הצדדים לסכסוך הישראלי-פלשתיני, אך הם זקוקים לשינה שכדאי כי תימשך גם בהקיץ, מוגשים להלן כתרומה צנועה לתהליך השלום המקרטע:

קליטת כמה מאות אלפי פליטים בתחומי ישראל (המספר הסופי ייקבע ע"י מומחי הקרן החדשה לישראל); התנצלות ישראלית פומבית על נצחונה במלחמת העצמאות; הכרזה ממשלתית כי ארץ ישראל הייתה והינה אדמת "ווקף" קדושה, ואין ליהדות (שהיא כידוע רק דת ולא עם), שום זכות עליה; פירוק הכותל המערבי במטרה למנוע בעתיד כל טענה ציונית, כאילו האתר היה אי-פעם חלק ממבנה קדוש לדת היהודית; פיצוי ליורשיו של ישו הפלשתיני, על חלקם של היהודים בצליבתו.

ההיסטוריה מוכיחה כי רעיונות, קולות או חזיונות נקלטים במוחם של מנהיגים דגולים, רק אם שנתם אינה מופרעת. כך למשל הייתה ז'אן ד'ארק, היא הבתולה מאורליאן, רק בת 13 כאשר מיטב הקדושים של הנצרות החלו לפקוד אותה, ולבשר לה שהיא נבחרה לשחרר את צרפת המסוכסכת מהכיבוש האנגלי.

אבל הקסם פעל הרבה אחרי המאה ה-15. הנה, שמעון פרס, יוסי ביילין ורון פונדק שהתעוררו באוסלו מסייסטה מתוקה, הזו את ההסכם שהצחיק את ערפאת; אריק שרון שישן אחרי שספר את הכבשים בחוותו, הזה ב-2003 הזה את ההינתקות.

כן, לא אלמן ישראל. הוא רק חלמן.