תנו להם את הרוצחים תוצרת הארץ

בשבועיים האחרונים אנו חווים רצף ארועים מהיר ואינטנסיבי בישוב יצהר. הצבא הורס בתים, ותגובות של תושבים - שבאו בעקבות ההרס המופרע של בתים יקרים ומושקעים - מוצגות על-ידי הצבא כמשהו נורא ואיום. כל זאת בזמן שהטרור האמיתי, הערבי, משתולל בחוץ - בקבוקי תבערה מדי יום, זריקות אבנים והשיא בערב החג - רצח יהודי, ללא תגובה משמעותית של הצבא, בוודאי לא הרס בתים וכדומה. לכאורה תופעה מוכרת, אבל דומה שיש כאן חידוש, שגם דחף את האירועים למקום אליו הגיעו. אמחיש את החידוש בשתי נקודות:

מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון.

איני מתיימר להעריך להיכן יתפתחו האירועים באוקראינה, ומה יהיה בסופו של דבר העתיד של המחוזות המזרחיים של אוקראינה, שם מליציות פרו רוסיות נמצאות בתהליך השתלטות על מוסדות המדינה וממשלת קייב החלשה מנסה להתגונן. ממה שהתרחש עד כה (16 אפריל), וממה שלמדנו מאז החל המשבר לפני כחודשיים, אני רוצה להעלות את הנקודות הבאות:

כשטוענים היום שהאיום האירני מהווה ניסיון להשמיד את היהודים, ממש כמו בזמן היטלר, יש המגיבים על כך שהייתה אומנם שואה נוראה אחת בהיסטוריה של העולם, שלא הייתה כמוה מעולם וגם אין סיכוי שתהיה כמוה, ולכן גם אסור ואי-אפשר להשוות אותה לשום דבר אחר, גם לא לאיומי ההשמדה מצד אירן או מצד שליחיה ובנות בריתה המקיפים את ישראל.

תלמידי מבוא לכלכלה מתרגלים את החומר הנלמד, במהלכו הם מתבקשים לנתח טעונים של שרים/פוליטיקאים ולהצביע על חוסר ההגיון הכלכלי בטעון. הסטודנטים נהנו להתגולל על הפוליטיקאי ההדיוט. אין ספק שליאיר לפיד יוקצה מקום של כבוד בפנתיאון זה.