מלים שלא אמרתי לד"ר נילי קרן

בערב יום השואה הייתי אחד מבין המאזינים, שמילאו את האולם בסימנטק בתל אביב והאזינו להרצאתה של ד"ר נילי קרן על הנושא "מחשבות על השואה".

ד"ר נילי קרן מרצה בכירה וחוקרת מוערכת, שלימדה שנים רבות במכללת סמינר הקיבוצים, חברת הנהלת מכון מחקר המחקר ב"יד ושם" וערכה את כתב העת החשוב "משואה", מתייחסת לעדות של ד"ר ישראל קסטנר לטובת פושע המלחמה קורט בֶּכֶר כאל טעות.

אני משוכנע, שד"ר נילי קרן מודעת לעובדה, שד"ר ישראל רודולף קסטנר דיווח לשר האוצר הראשון של מדינת ישראל, אליעזר קפלן, על עדות שמסר אחרי המלחמה בנירנברג לטובתו של קצין בכיר באס-אס, שטאנדרטנפיהרר קורט בֶּכֶר, שהיה ראש המחלקה הכלכלית של האס-אס.

ד"ר נילי קרן יודעת, שגם אחרי שבוטל פסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי, בנימין הלוי, על-ידי בית המשפט העליון, לא הסכימו השופטים לטהר את קסטנר מן הטענה, שהעיד לטובת פושע מלחמה בכיר. אך להבנתה של היסטוריונית בישראל 2014, זה היה בסך-הכל טעות.

אני מנצל במה זו לומר לד"ר נילי קרן את מה שלא אמרתי לה באולם, שכהיסטוריונית הייתה צריכה לשאול את השאלה, שלי אין תשובה, מדוע מצא לנכון ד"ר ישראל קסטנר לשתף דווקא את איש הכספים אליעזר קפלן במידע הזה.

רציתי להציג בפניה את המסמך, שהיא בוודאי מכירה אותו (מכתב מיום ה-26.7.1948, מוצג ההגנה מס' 22 במשפט היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד) ולשאול אותה מה פשר המשפט התמוה: "הופעתי כעד בנירנברג שוחחתי עם קורט בכר שקישר ביני ובין הימלר במשך פעולות ההצלה ושוחרר בינתיים על-ידי שלטונות הכיבוש הודות להתערבותי האישית. השיחה נסבה על נושאים כספיים המעניינים אותנו".

שופט בית המשפט העליון ד"ר שמעון אגרנט ציין בפסק דינו כי "את ד"ר ישראל קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט".

מצער מאוד, שהיסטוריונית מוערכת כמו ד"ר נילי קרן שופטת בנימה מאוד סלחנית את ההגנה של ד"ר ישראל קסטנר על ראש המחלקה הכלכלית של האס-אס במשפטי נירנברג. כבר ציטטתי את אמירתה "זו הייתה טעות".

מצערת מסקנתה, שסנגוריה על קורט בכר זו רק טעות של ד"ר קסטנר. אני רוצה להמשיך לצעוק לעברה של אותה היסטוריונית - זו לא טעות, זה מעשה פשע מחפיר להעיד לטובת פושע המלחמה קורט בכר.
ד"ר נילי קרן מודעת, שאמנם 1,800 מיהודי הונגריה ניצלו תמורת שלמונים, אבל מאות אלפים מיהודי הונגריה נטבחו. בטבח הזה נטל חלק משמעותי הפושע קורט בכר.

ועוד הערה אחת. ציערה אותי נימה מזלזלת ופוגענית, כביכול אגבית, של היסטוריונית בישראל נגד ניצול השואה מלכיאל גרינוולד. הייתה מידה רבה של טעם לפגם להבלטה, שבכלל לא שייכת לעניין, על היותו אדם חרדי ואיש אגודת ישראל.

נילי קרן, המעמד באולם הסימנטק ערב יום השואה עלה על שרטון של חלול זכר השואה, ועל כך אני מצר.