חותמת הכשרות של דרעי

אם יש דבר שגורם לאריה דרעי קורת רוח בימים אלה הרי הוא נעוץ בכך ששופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר, זכתה לחלות את פניו כדי להשתדל אצלו למען יפעיל השפעתו על הח"כים מש"ס שיצביעו בעבורה לנשיאות המדינה.

מה שגם אומר כמובן שדליה דורנר יודעת לזרום כשצריך, והיא - אפילו היא - לא שבוייה בהגדרות המחלקות את היקום לבני חושך ובני אור.

ועל כל פנים, צריך להעריך את דליה דורנר על-כך שבדרכה לשום מקום - היא מוכנה לבלוע גם קרפדה בדמותו של אריה דרעי.

ועכשיו אריה דרעי הוא כאחד האדם ממש. חזקת החפות חזרה לרחף מעל לראשו והיא שומרת עליו מפני צר ואויב.

ודליה דורנר? האמת שקשה לומר מילה רעה על מועמד כלשהו לנשיאות - אחרי שמשה קצב איכלס את המקום נורא ההוד הזה.

אבל בנסיבות המקום והזמן ראוי לשאול: מה דעתו של ראש הממשלה, כלומר של שרה נתניהו, על אפשרות בחירתה של דליה דורנר לנשיאות?

תנוח דעתכם: אילו סברה שרה, שדליה דורנר היא מועמדת ריאלית - הייתה כבר יוצאת אש מבית ראש הממשלה ואוכלת את דליה דורנר על קירבה וכרעיה. וזאת - לאו-דווקא בגלל שדורנר מנעה מראש הממשלה נתניהו לסגור את ה"אוריינט האוס" ששימש נציגות הרשות הפלשתינית בירושלים. וגם לא בגלל כך שדורנר איפשרה להציג את הסרט ג'נין ג'נין. אלא בגלל כך שדליה דורנר - היחידה מבין חמשת שופטי בג"ץ - העזה להטיל כתם אישי בראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשה הידועה כ"פרשת בראון-חברון" - עד כדי הגשת כתב אישום נגדו בעוון מירמה והפרת אמונים.

וכדי לסגור את המעגל נזכיר שפרשת בראון-חברון לא באה לעולם אלא כדי למנות יועץ משפטי לממשלה שיקל על אריה דרעי - כן, אותו אריה דרעי - במשפט השוחד שבו הוא היה נתון באותם ימים.
איך שגלגל מסתובב לו.