בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המועמדים הראויים ביותר לתפקיד נשיא המדינה הם ראובן ריבלין ודן שכטמן - גם בזכות עצמם וגם משום שדליה איציק, מאיר שטרית ודליה דורנר אינם מתאימים, איש-איש מסיבותיו
|
מי ייכנס לשם? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אילו הייתי חבר כנסת – ותודה לאל, אני לא ואין לי שום רצון להיות – הייתי רוצה לראות את ראובן ריבלין ודן שכטמן בסיבוב השני על תפקיד נשיא המדינה. אפשר להגיע לתוצאה הזו בכל מיני דרכים; אני הגעתי אליה גם במישרין (אני סבור שהם הכי מתאימים) וגם בעקיפין (בשלילתם של דליה איציק, מאיר שטרית ו דליה דורנר). הנימוקים לפניכם.
|
דליה איציק: עבירות ותירוצים
|
|
|
ננזפה בידי ועדת האתיקה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
ל דליה איציק יש בעיה קשה של יושר אישי, שאולי מתחילה כבר כאשר הייתה בת 18, הצהירה שהיא דתייה ולא התגייסה לצה"ל; גם על שירות לאומי היא החליטה לוותר. איציק שייכת לזן קופצי הטרמפולינה בפוליטיקה שלנו: היא נבחרה לכנסת ברשימת מפלגת העבודה, אבל כאשר הבינה שעמיר פרץ עלול לחסל איתה חשבונות – עברה לקדימה. בשנת 2004 הגיעה איציק לחתונתו של סוחר הנשק אהרון פרנקל במונטה-קרלו (יחד עם שמעון פרס, בנימין בן-אליעזר ו חיים רמון) כאשר ההוצאות – בשווי אלפי דולרים – מומנו בידי פרנקל. איציק טענה, שלא הייתה לה ברירה אלא להשתתף בחתונה משום שנלוותה לפרס במסעו לארה"ב. תירוץ מגוחך, חייבים לומר, כאילו שהיא לא יודעת לטוס לבדה מניו-יורק לתל אביב. איציק ננזפה אז בידי ועדת האתיקה של הכנסת. בחודש שעבר גילה מבקר המדינה, כי שנה מאוחר יותר התלווה בעלה של איציק לרעייתו, שהייתה אז שרת התקשורת, בנסיעה לארה"ב שמומנה בידי גוף פרטי. איציק לא ביקשה וממילא לא קיבלה אישור לכך, דבר המהווה עבירה לכאורה על חוק המתנות. הנימוק שלה: לא היה צריך אישור כזה. זהו תירוץ מגוחך. הרי המבקר אומר במפורש שכן היה צריך. חוץ מזה, איציק לא הבינה בעצמה שבעלה לא יכול לקבל נסיעה במתנה? אני לא יודע מה פוסל יותר את איציק מלהיות מועמדת לתפקיד נשיא המדינה: העבירות שלה או ההסברים המגוחכים שלה. האם העובדה שהיא נהנתנית ששמה פס על החוק, או העובדה שהיא חושבת שכולנו מטומטמים. כך או כך, היא פסולה.
|
מאיר שטרית: נסיעות וכלנתריזם
|
|
|
חוסר יושר ציבורי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מבחינת השיטתיות, מאיר שטרית הרבה יותר חמור מאשר איציק. לפי דוח מבקר המדינה, רעייתו – אשת יחסי הציבור רות שטרית, שבהחלט יש לה מה להרוויח מנסיעות כאלו – התלוותה אליו ארבע פעמים בנסיעות לחו"ל על חשבון גורמים פרטיים, בשנים 2006-2003. היה זה בנסיעות לארה"ב, יוון, צרפת, גרמניה ושווייץ כאשר שטרית כיהן כשר במשרד האוצר וכשר התחבורה. גם שטרית נתן הסבר שאינו מתקבל על הדעת. לדבריו, "אמנם קיים נוהל מתנות, ואכן שרים רבים ואני בתוכם קיימו נוהל זה במלואו, [אך] איש לא ייחס זאת לנסיעות". שוב: זה זלזול באינטליגנציה של שטרית עצמו וגם שלנו. הוא הבין שאגרטל ב-200 שקל מהווה מתנה אבל לא הבין שנסיעה ב-2,000 דולר מהווה מתנה? ולא עלה על דעתו לשאול? שטרית גם מתעקש שבדרך כלל הוא שילם את הוצאות נסיעתה של רעייתו. אך מה לעשות שהמבקר מצא שהאמת שונה. בתחום הכלנתריזם, שטרית עולה בהרבה על איציק. הוא החל את דרכו בליכוד, עבר לקדימה (כמובן עם המנדט שלו) ומשם עבר לתנועה (שוב עם המנדט שלו). כלומר: יש לנו עסק עם מישהו שנאמנותו הפוליטית היא נגזרת של מצב הכסא. במילים אחרות: ישבנו קודם לליבו וכנראה גם לראשו. זהו חוסר יושר ציבורי מהסוג הגרוע ביותר, שלא ראוי שנראה כמותו במשכן נשיאי ישראל.
|
|
פסיקות מקוממות [צילום: יוני רייף]
|
|
|
מה עשתה דליה דורנר שמכשיר אותה לתפקיד נשיא המדינה? היא הייתה שופטת בבית המשפט העליון – בהחלט חשוב ומכובד. אבל מאז? היא עומדת מזה שמונה שנים בראש מועצת העיתונות, ואינני יכול להיזכר אפילו בהישג אחד שלה בתפקיד זה. אם כבר, אז מצבה של העיתונות רק הלך והידרדר: עיתונאים פוטרו, כלי תקשורת נסגרו או נמצאים בסכנת סגירה, הצעות חוק מאיימות על חופש הביטוי, צווי איסור פרסום הפכו למגיפה. אני לא אומר שדורנר נושאת באחריות לכך, ממש לא, אבל עובדה שהיא לא הצליחה לעשות דבר כדי למנוע אפילו חלק קטן מתופעות אלו. חוץ מזה, חלק מהפסיקות של דורנר קוממו חלקים נרחבים בציבור: הענקת זכויות לבן-זוגו של דייל אל-על, דרישה להכיר בגיור רפורמי, התערבה במדיניות התקציב ובכלל הסתמנה כאקטיביסטית שיפוטית. אלו כמובן דעות לגיטימיות לחלוטין וחובתו של שופט לפסוק לפי מיטב הכרתו המקצועית ואמונתו, אלא שיש איתן בעיה כאשר מדובר בתפקיד הנשיא האמור לאחד את העם. אני לא תמים ולא חושב שיש נשיא אחד שכולם ישמחו בו, אך הפסיקות הללו של דורנר הן סדין אדום בפני חלק משמעותי מהציבור בארץ בעניינים רגישים ביותר.
|
|
הצהרה על חינוך ומדע [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מי שרוצה לראות לא-פוליטיקאי במשכן הנשיא, צריך לבחור את דן שכטמן. המחשבה שנשיא המדינה יהיה חתן פרס נובל – מדען, לא פוליטיקאי – היא בהחלט מעוררת ומעודדת. אם ישראל רוצה להצהיר על חשיבותם של החינוך והמדע, שהם-הם המבטיחים את הישרדותנו, אין הצהרה טובה מזו. אם ישראל רוצה להצהיר על חשיבותם של היושר האישי וטוהר המידות, כתכונות הגוברות על כישורים פוליטיים, אין הצהרה טובה מזו. וסהדי במרומים, שאנחנו בהחלט זקוקים לשתי ההצהרות הללו. הבעיה היא, שלא משנה כמה שנקווה ונחשוב ונאמר ההפך – תפקיד הנשיא נושא אופי פוליטי. הנשיא זקוק לכישורים של הליכה בין הטיפות, תימרון זהיר, ניהול מו"מ – ולא בטוח שרוכשים אותם במעבדות הכימיה והפיזיקה. יש לנו כבר ניסיון עם אפרים קציר, שהיה מדען מזהיר אך לא הצליח בתפקיד נשיא המדינה. מאחר שמדובר בבחירה אחת למשך שבע שנים, ספק אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את המותרות שבבחירה שתתברר בדיעבד כלא-מוצלחת.
|
ראובן ריבלין: הרקע הפוליטי
|
|
|
שורשי ומחובר לציבור [צילום: פלאש 90]
|
|
|
ראובן ריבלין הוא הבחירה האישית שלי, במלוא הענווה. אדם בעל יושר אישי וציבורי שאינו מוטל בספק, מי שלא עזב מעולם את ביתו הפוליטי המקורי ושלא נמצא אף שמץ של חשד להדביק בו. אדם שמילא בצורה ממלכתית את תפקיד יו"ר הכנסת, ולפני שבע שנים ויתר באבירות על המשך ההתמודדות על תפקיד הנשיא כדי לאפשר בחירה מכובדת של שמעון פרס. אדם שורשי, מחובר לציבור, בעל הומור משובח ונועם הליכות. אבל מאחר שאיש אינו מושלם, גם מועמדותו של ריבלין אינה נקייה מבעיות. העיקרית שבהן: הוא מגיע הישר מן החיים הפוליטיים, ובעיני יש בעייתיות בכך שמי שהיום מייצג מפלגה, גדולה ככל שתהיה, מחר ייצג את כל העם. חוץ מזה, יש לו דעות שחלק משמעותי מהציבור אינו מסכים עימן, במיוחד בתחום המדיני ובנושא היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. בהקשרים אלו, יידרש ריבלין – אם ייבחר – להשקיע מאמצים רבים כדי להוכיח שהוא ראוי להיות נשיאם של כל אזרחי ישראל.
|
|
תאריך:
|
10/06/2014
|
|
|
עודכן:
|
10/06/2014
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
bz
|
10/06/14 09:02
|
|
2
|
|
נהה
|
10/06/14 09:49
|
|
3
|
|
קיצוני!!!!
|
10/06/14 09:59
|
|
4
|
|
שאול א.
|
10/06/14 10:14
|
|
|
|
צנחן
|
10/06/14 10:48
|
|
|
|
אחד שמבין
|
10/06/14 11:36
|
|
5
|
|
דניאל24
|
10/06/14 10:30
|
|
6
|
|
אהרון ברק
|
10/06/14 11:34
|
|
7
|
|
כסת"חיסט
|
11/06/14 00:27
|
|
פורום: נשיא המדינה
|
כתוב הודעה
|
|
ח"כ מאיר שטרית נכנע ללחץ הציבורי ומציג לציבור את הצהרת ההון שלו: לאחר שסירב לפרסם הצהרת הון כפי שעשו ארבעת המועמדים לנשיאות, הסכים היום (ב') המועמד לנשיאות ח"כ מאיר שטרית (התנועה) להתייחס להון שברשותו.
|
|
|
שר/ה נכבד/ה ח"כ/ה נכבד/ה,
|
|
|
אחת המטלות הקשות ביותר הניצבת בדרכו של האדם היא לעמוד מול המראה ולבחון בה בלי כחל וסרק את דמותו האמתית וכיצד הוא נראה בעיני הציבור. אילו טרח בנימין בן-אליעזר להתמודד כהלכה עם המשימה הזו, סביר מאוד להניח כי כלל לא היה מתמודד על המשרה הרמה של נשיאות ישראל. שהרי מהי בעצם מהות הנשיאות? הנשיא הוא הסמל של המדינה. בעיני העם והעולם, הוא אמור לייצג את כל שכבות האוכלוסייה, הוא פניה של המדינה.
|
|
|
לאחרונה נשמעות ונקראות דעות התומכות בביטול מוסד הנשיאות, וביתר שאת, מאת הפועלים במערכה הפוליטית, חברי כנסת וממשלה - בראשם ראש הממשלה. מלומדים סבורים כי, את תפקיד נשיא המדינה ניתן למלא על-ידי אחרים, מי לייצוג המדינה כלפי חוץ ומי לביצוע סמכויות כלפי פנים. יש התולים עמדתם בשיקול כלכלי, היינו, נטילה מהקופה הציבורית שאינה חייבת במציאות, ויש יותר מתוחכמים. המתוחכמים סוברים ששלושת זרועות השלטון (מחוקקת, מבצעת ושופטת) מספיקים לכל, ולמעשה, יש להתמקד בסוגיית הייצוג הדמוקרטי.
|
|
|
סיפור המרוץ אחר כס הנשיאות, טראגי ולא מתוך אהבה. המשימה לחסל זה את זה במיוחד בסוג של פעולה בה צברנו ניסיון רב - סיכול ממוקד, הפעם אין זה מכוון נגד הקמים להרגך בנפש, אלא מול מתמודדים לגיטימיים הרואים עצמם ראויים למשרת נשיא המדינה. אולם התנהגותם של חלק מהטוענים לכתר זינתה את מוסד הנשיאות,ובעבורי המרוץ לנשיאות טבול שנאות המכתימות לי את דגל הלאום, יצרים המשבשים לי את דקלום ההמנון ועם שם רע משמן טוב אין סיכויי להאיר את מנורת 7 הקנים - סמל מוסד הנשיאות.
|
|
|
|