"הכיבוש" וחטיפת הנערים

ביום חמישי האחרון בשעת ערב מאוחרת נחטפו לעבר הלא נודע ארבעה נערים משטח יהודה שביקשו טרמפ לביתם. מאותו לילה מר ונמהר כל מי שליבו פועם בקרבו נשאר דרוך בתקווה לחדשות ובשורות טובות ויחל שרק יוחזרו הביתה במהרה ובשלום.

בחלוף שעות ספורות מאז האירוע, יצאה בת קול מפיה של זהבה גלאון בתוכנית טלוויזיה שכרכה את "הכיבוש" עם חטיפת הנערים.

לדבריה, כל עוד לא הסתיים הכיבוש אין להתפלא על חטיפת ישראלים לצרכי מיקוח על שחרור אסירים (טרוריסטים!) מבתי הכלא שלנו.

היא לא הייתה היחידה בדעה המקוממת הזאת. מגבה את דעותיה בדרך כלל אותו קומץ, אומנם קטן אך קולני ופרמננטי.

זאת אותה חבורה עם אותן שמות ואותם חותמים שמרבה לפרסם מודעות גינוי חסרות אחריות לגבי גורלנו היהודים האשמים כמובן תמיד, ומלבה בקביעות את הקיטוב בכל הזדמנות.

אותו קומץ לעולם מאשים את דוד ומזדהה עם גוליית, במוצאו את התירוץ האידיוטי לכל המצב: "הכיבוש".

ולא משנה במה מדובר. הקבוצה הזאת מדקלמת את אותו הטקסט בדרך כלל רק בשינוי קל של השמות והאירועים הקשים שאנו חווים כדי שיהיה רלוונטי והם יהיו בחדשות.

על-פי התפיסה המטומטמת הזאת, אפשר גם לטעון כלפי ארה"ב שנקמה בטרוריסט בן-לאדן.

שהרי ידוע כי במצוות נשיא ארה"ב ברק חוסיין אובמה ובשליחותו, יצאו חיילי ארה"ב ורצחו את בן-לאדן. ואיך לשמע הצלחת המבצע יצאו אזרחיה בקולות צהלה. אומנם לא חילקו שם סוכריות כפי שנוהגים במזרח התיכון (בשטח "הכבוש") וגם לא ירו יריות גיל, אך השמחה הייתה אותה שמחה אם כי ביטוייה היו שונים.

אובמה הסביר לאזרחי העולם שבן-לאדן הוא האשם באסון מגדלי התאומים. אף על-פי שלא הוא עצמו עשה את המעשה, הרי שאשמתו ברורה בכך ששלח את אנשיו/שליחיו ובאחריותו המלאה התרחש האסון הזה.

אליבא ד'תפיסת אנשי השמאל במקומותינו בהקשר שכזה - אותו הם עצמם קושרים - כדאי להפנות אליהם את השאלה המתבקשת:

מדוע התנערה אמריקה מהעובדה שגורמי הביטחון בשטחה אף הם "אחראים" לאסון, גם מהטעם שלא השכילו למנוע מראש את הפיגוע, וגם מפני שארצות הברית של אמריקה היא שטח כבוש מהאינדיאנים ילידי היבשת? והרי מגדלי התאומים הם בשטחי U.S.A(!) ולא בשטחי 'C' (...)

אם מישהו ימצא הגיון ונימוק אמתי בקשר שבין חטיפת נערים לצורך מיקוח לשחרור אסירים לבין ה-כ-י-ב-ו-ש – מוזמן להאיר את עיניי.

ואין צורך להזכיר את העובדה שממשלת נתניהו חטאה כבר בחטא שחרור המחבלים בעת המו"מ עם אבו מאזן, אם כי כולנו יודעים בדיעבד את הלחצים והאיומים של אובמה/קרי (צאצאי הכיבוש מהאינדיאנים) בהיותם המעצמה הגדולה בתבל שמחזיקה אותנו בגרוגרת. ברצותה תהדק את הלחץ וברצותה תשחרר. הכול לפי האינטרסים של "המדינה הידידותית היחידה" שלנו (ציטטה של בוז'י הרצוג וחבריו).

ומה על האינטרסים שמאחורי הקלעים? - נו, על שאלה היפותטית שכזאת אין צורך לצפות לתשובה פופוליטית=אידאולוגית=סוציאלדמוקרטית. כבר שמענו די והותר מכל אלה וממש לא השתכנענו.