שלא תצא פראייר <br>

בפגישות רבות עם תושבי מדינות אחרות שומעים לא פעם על חשש המקנן אצל המבקרים בישראל לשכור רכב או בכלל לנהוג בארצנו. הסבר נפוץ לכך הוא השם הרע שיצא לנהג הישראלי בעולם, בשילוב עם הרמה הירודה של הכבישים והשילוט בהם. לכן, החלטתי לתרום לענף השכרת הרכב הפרטי לתיירות חוץ בישראל על-ידי חיבור דפי לימוד שישאו את הכותרת "למתייר בישראל השוקל לשכור מכונית בישראל: אל תכנע לפחד! רכוש מיומנויות חדשות ומועילות" - במיוחד לתייר הרוצה לנהוג כאן, אך מהסס. את העיצוב מושך העין והלב, והשיווק לסוכנויות התיירות באירופה ובארה"ב, אני משאיר למנוסים ממני בתחום.

והרי לפניכם החוברת המוצעת. לנוחיות הקריאה, הטקסט הבא כתוב בלשון זכר, אולם הוא מיועד לבני המגוון המלא של המינים והסוגים.

תייר נכבד, הנהיגה בישראל אינה חייבת להיות חוויה מפחידה, מסוכנת ומורטת עצבים כפי שמפיצים גורמים בינלאומיים, שמרביתם (אם לא כולם) אנטישמיים.

כל שעליך לעשות כדי להפוך ל"ישראלי" בנהיגתך, הוא לשנן היטב את הכללים שיפורטו להלן, להתאמן מעט (רצוי במדינתך כדי לא להיפגע כבר בשלב האימון לפני חשיפתך לשדה הקרב, סליחה הכביש, הממשי.

חוויה ייחודית

אל דאגה, מחקרים הראו כי מרבית מיומנויות הנהיגה שתרכוש אינן ממאירות, אלא נשארות לתקופת השהייה בישראל על כבישי ישראל בלבד. ואולם גם אם תדבק בך מעט ממיומנות הנהיגה שתרכוש כאן, תופתע לגלות עד כמה זו תאפשר לך להשיג יתרונות על כבישי ארצך שלך ברמה שלא ידעת שניתן כלל להשיג. אולי אפילו תצטרף בשל כך לרבים החוזרים אלינו לקבל עוד מן החווייה הייחודית. לידיעתך, ישראלים אמיתיים הנוהגים במדינתך שלך נהנים מיתרונות ומזכויות יתר על הכבישים, שרעיך הנהגים לא רק שחסרים, אלא שכלל אינם מודעים לאפשרות להשיגם.

תייר יקר, חשוב שתהיה בסוד העניינים כבר בשלב זה של הלימוד: הנהג הישראלי משתמש בכביש כתרפיה שבאמצעותו הוא משליך את תסכוליו ואת יחסו לאחר על מכוניתו בכביש. זוהי כמובן הסיבה המוצדקת לכך שבישראל מיסי הרכב הם הגבוהים בעולם - הרי הם באים במקום תשלומים לפסיכותרפיסט שלך.

אנו מביאים כאן לא רק עקרונות המנחים את הנהג הישראלי, אלא גם מאפשרים לך הצצה למטרותיו ולאסטרטגיות שלו, כמו גם למניעיו שאינם תמיד גלויים לבאים מן החוץ.

1. מטרת הנהג הישראלי היא להגיע ליעדו יותר מהר מ"רעיו" הנהגים, ושהם ידעו זאת.

2. האסטרטגיה של הנהג הישראלי היא "לא לצאת פראייר" ו"להוציא" נהגים אחרים פראיירים. כך למשל, בהתקרבך לצומת, רמזור או מכשול אחר, בחן את הזירה בזהירות אך במהירות. אם הבחנת בפראיירים המסתדרים זה אחר זה בתור ארוך לפני המכשול, דע: זוהי הזדמנות מצוינת שלך לקיים את מטרות ה"לא לצאת פראייר" ו"להוציא פראייר" מהר ובקלות יחסית.

3. זכור וקיים תמיד כלל ברזל חשוב: הפתע והימנע מלהיות מופתע. חשיפת כוונותיך על הכביש היא שגורמת לכך שהנהג הישראלי המיומן והבקי בהלכות הכביש יחסום אותך ויפחיד אותך תוך כדי כך. אם למשל משתרך לפניך תור מכוניות מציק, אל תגלה כי כוונתך להגיע לראש התור בשיטת הנתיב פנוי (לפונים שמאלה למשל). המשך בנסיעה כרגיל. בשום אופן אל תפעיל פנסי איתות! אתר רווח זמני בראש התור ובצע חדירה מהירה ואגרסיבית. ראה זאת כהישג. אם צופרים לך, סימן שהיריב מכיר בהישגך והוא רותח, ותוכל לרשום זאת כהישג המיטבי.

4. איתות הוא כמעט תמיד שגיאה, אלא אם כן פנסי האיתות מופעלים לשם הטעיה. הפעלת מאותתים היא חשיפת מידע מודיעיני על כוונותיך (ראה סעיף 3). לדוגמה, איתות מקשה עליך התייר לעבור לנתיב אחר. רצונך להחליף נתיב? הפתע וחתוך, ודא תוצאות על-ידי צפייה במראה בנהג המטרה. אם הוא זועם - סימן שההישג הוא אמיתי וראוי. אל תדאג. הוא לא התכוון לאפשר לך להשתלב.

5. בדרך מהירה, אם ההזדמנות מאפשרת, נצל את הנתיב הימני לעקיפה ארוכה ומוחצת במהירות גבוהה. עד מהרה תגלה כי בישראל נתיב זה כמעט שאינו נמצא בשימוש, שכן הוא מיועד ל"איטיים", "חלשים" וכיוצ"ב ואף נהג אינו כזה, גם אם הוא ורבים כמותו נוהגים במהירות של 60 קמ"ש ומטה. שים לב לכך שהללו בדרך כלל מתמקמים בנתיב אמצעי או שמאלי.

6. הנהג הישראלי מצא עם הזמן כי מה שמקובל בעולם כ"מרחק בטוח" בין כלי רכב, הוא מוגזם מאוד ומיועד ל"פראיירים". שמור על שליש עד חצי ממרחק זה. אם לא תנהג כך, תיענש מייד בחדירה מסיבית ואגרסיבית של כלי רכב אחרים למרחב המבוזבז שהשארת. דע, זה ייחשב לו, ובצדק, לניצחון, ולך - לאובדן כבוד.

7. בישראל בכלל ובנהיגה בפרט, נהוג לא לבזבז אנרגיה על גינוני טקס שאינם יעילים ותכליתיים. תמרור "עצור" הוא דוגמה מובהקת לכך. השיקולים של הישראלי ביחס אליו הם: "למה לעצור אם אין נראית משטרה בשטח או כלי רכב קרובים מדי ביחס לכישורי הנהיגה הפנומנליים שלי". לכן, עצירה בתנאים אלה היא בזבוז זמן משווע. במיוחד גדול כאן אובדן הכבוד של פעולה מיותרת "רק כי החוק מכריח", מה שעלול לעורר חשד לצייתנות.

8. זכור! לעולם, אם רק תוכל, אל תוותר על זכויות הדרך שלך למען מישהו אחר. את אלו רכשת בצדק ולעתים תוך סיכון לך ולפעמים גם למשפחתך. הן שלך. זכויות לוקחים, בתמרון נכון, בהפתעה, בהרתעה, בתוקפנות ואפילו תוך נטילת סיכונים. כך, לעולם אל תיתן לרכב המתכוון לצאת מדרך צדדית להשתלב בכביש הראשי שבו אתה נוסע. זכות הקדימה היא שלך, ואם החוק הוא לצידך, ורק אז, חשוב לדבוק בו בצדקנות. הראה זאת לנהג החצוף: צְפור, הבהב באורות והצג מצג של כמעט תאונה. אתה צודק! לך הדרך!

9. צופר הרכב אינו נמצא בו ליופי בלבד. הוא כלי שימושי להרתעה, הפחדה והבעת מורת-רוח. היה חכם וצודק כאחד, השתמש בצופר ביעילות, אך הקפד שתוך כדי הלחיצה עליו, לא תפעיל חלילה את פנס האיתות.

10. למדינת ישראל יש היסטוריה של אויבים שניסו לכלותה. על כן התפתחה בה תרבות של שילוט דרכים וסימונן שנועדה להטעות הן כוחות מרגלים והן כוחות פולשים. אך זהו נושא רחב, המיועד לתיירים מתקדמים, ועליו יבוא בעתיד הסבר נפרד.

11. נושא נוסף למתקדמים הוא הצומת. כאן מרחב האפשרויות להשגת מטרותיך כנהג ישראלי יכול למלא חוברת שלמה. במסגרת זו נגלה רק את העיקרון המרכזי שחייב להנחותך: אור ירוק (ברמזור) הוא משאב יקר! וככזה, אין לבזבזו, במיוחד אם הוא עומד לרשותך לאחר המתנה מאולצת ומורטת עצבים. קשה להאמין, אך יש פראיירים מעטים שאינם מבינים זאת. כמעט בכל צומת עמוס תראה אותם מהססים. באור ירוק למען השם! לנוכח אוזלת יד כזאת, אסור לך לשתוק! היכנס לצומת, השאר אותם מאחור. הצומת תמיד ישתחרר לבסוף, ואתה תגרוף עוד הישג של כבוד.

12. להגברת החשק לנהוג על כבישי ארצנו אנו, ותיקי הכבישים, מבטיחים שיהיו לך גם הנאות ייחודיות, כמעט חושניות, המבטאת אינסטינקטים שהניסיון משחרר הלחצים לספקם מחוץ לכביש עלול להובילך לכלא. מדובר על היחס להולכי הרגל. אלה חלשים ובלתי מוגנים, איטיים, נבהלים בקלות ולמעשה מופקרים לחסדיך. האין זה מעורר ריגוש עתיק? בכבישי ישראל תוכל להתעלל בהם, והתעללותך תתקבל בהבנה. הטל בהם פחד על-ידי נסיעה, צפירה או רעש מנוע מטעה. ככל שהסכנה שבה יימצאו הולכי הרגל תהיה מוחשית ואמיתית יותר, כך תגבר בהלתם. זכור, אתה מוקף במתכת בעוד שהם חשופים. יתרונך מובטח. הישראלים יודעים (אף כי אין עדיין מחקרים גלויים שאיששו זאת) כי "טיפול" כזה בהולכי רגל מפחית באופן ניכר את האלימות בבית, ומכאן שהרווח שלך מכך הוא כפול.

חזקו ואמצו! המוני ישראלים כל שנה שורדים את כבישי ארצם וחלקם - כמנצחים שאינם פראיירים.