הדרך לכשלון רצופה בפרשנים כושלים

הדבר הכי מרגיז הוא שכאשר כל הנבואות והתחזיות של המומחים לא התרחשו, הם הראשונים ובראשם העיתונאים, שיודעים "להסביר" מדוע הדברים לא קרו. במקום להודות בכישלון, הם ממשיכים בתחזיות ובנבואות. הם נכשלו בענק בכל התחזיות שלהם על הצפוי במזרח התיכון ועל הצפוי ביחסים בינינו לבין הפלשתינים.

הכוונה לפילוסופים של השלום, לאסטרטגים של הביטחון ולעיתונאים שיודעים הכל. הפרשנויות והתחזיות שלהם מבוססות על הרציונאליות והמנטליות המערבית, בניגוד לתבונה ולהגיון הערבי והכבוד המוסלמי.

הם הבטיחו לנו שקו ברלב ימנע פלישה מצרית. הם הבטיחו לנו מזרח תיכון חדש לשלום וביטחון אחרי הסכם אוסלו. הם הבטיחו שינוי לטובה אחרי ההינתקות. הם הבטיחו שאם נרד מרמת הגולן לטובת אסד, ימות המשיח יתחוללו לטובה באזור. הם הבטיחו שמהפכת תחריר ו"האביב הערבי" יובילו למתינות, לדמוקרטיה ולשלום וביטחון בכל האזור. הם הבטיחו ששתי המלחמות בלבנון והחלטת האו"ם 1701 ישימו קץ לטרור של חיזבאללה.

במזרח התיכון הערבי מוסלמי של זעזועים בלתי פוסקים ובלתי צפויים קורה הכל להפך מתחזיות המומחים. כל מה שלא צפוי קורה. כל מה שלא הגיוני הופך למציאותי. איך היינו נראים אם היינו מקבלים את עצותיהם של המומחים והיועצים? - אסון!

כיצד התנפצו התחזיות האחרונות של המומחים

שני נושאים חשובים עמדו לאחרונה במחלוקת ציבורית:

• האם יש או אין חשיבות ביטחונית אסטרטגית לשליטת צה"ל בבקעת הירדן?

• האם אפשר וצריך לקצץ בתקציב הביטחון?

שליטת צה"ל בבקעת הירדן כחלק וכתנאי ל"הסכם המסגרת"

בתגובה לדרישת הממשלה לשליטת צה"ל בבקעת הירדן, כתנאי לכל הסכם, שמענו שלושה "נימוקים" שהתנפצו:

• ראשית, לשטחים אין שום חשיבות במלחמות המודרניות. (האומנם?)

• שנית, האמריקנים הבטיחו מעטפת ביטחונית. (אי-אפשר לסמוך עליהם)

• שלישית, האמריקנים יקימו תחנות אתראה והאזנה. (לא רציני)

קיצוץ תקציב הביטחון

כל אותם המומחים והפרשנים טענו כי אפשר וצריך לקצץ את תקציב הביטחון, לאור העובדה שלא קיימת יותר סכנה מהחזית המזרחית מעירק ומהחזית הסורית. הם הסבירו כי שתי מדינות אלה מצויות בהתפרקות ובמלחמות פנימיות. עצמתם הצבאית אינה מהווה יותר סכנה ביטחונית לישראל. לכן אפשר לקצץ התקציב, לפטר אלפי אנשי קבע, להקטין את סדר הכוחות הכללי ושל מערך הטנקים בפרט.
כל מה שקורה בפועל בימים אלה בעירק, בסוריה, בלבנון ובעזה מוכיח שהסכנות קיימות ואילו הפרשנויות של המומחים הם כישלונות ואשליות.

מהי המסקנה?

ההיסטוריה חוזרת על עצמה אל הסדר העולמי הישן של איבות היסטוריות, שנאות גזעיות, מלחמות עדתיות ולאומניות. האיסלאם והטרור הקיצוני גוברים ומתפשטים. הניאו פשיזם ושנאת הזרים והיהודים מתגברים. האיסלאם הפך סכנה לעולם.

המסקנה היא כי אין לקבל החלטות לאומיות אך ורק על-פי התחזיות והנבואות של כל אותם מומחים ופרשנים שלרוב טועים ולא מודים. כל אלה שמטיפים לשלום וירטואלי בלתי אפשרי.

אין להסתמך ולהאמין לאופטימיות המגויסת (שהיא מזויפת) של כל אותם דיפלומטים מתווכים וישראלים נאיביים. החלום הישראלי על "מזרח תיכון חדש" התרסק. החלום האמריקני על דמוקרטיה במדינות ערב התנפץ. חזרנו למזרח התיכון הישן. מפת האיומים על ישראל חוזרת ומתגברת. האיום השיעי מאירן ומהלבנון והאיום הסוני מעירק ומסוריה.