|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם היחס של התקשורת ושל זרועות הביטחון היה דומה אם הילדים הללו היו נורים או נרצחים בפיגוע ירי? למה עצרנו את נשימתנו למשמע החטיפה, ולא עצרנו את נשימתנו כששמענו על משפחה שנורתה או נרצחה בשנתה?
|
|
סימן שאלה ליחס התקשורת [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
הטור הזה מתחיל ממקום אחר. עלה בדעתי, מידי פעם, לסיים את הטור שלי בהתייחסות קצרה בעניין פרשת השבוע. יש מאמרים, עלונים ורבנים שיעשו זאת טוב ממני, אבל מידי פעם להאיר עוד נקודה זה לא יזיק.
הטור הזה התחיל בעצם בסופו של הטור, כלומר בעניין פרשת השבוע. רצף החדשות שינה את הדברים, וכמו עם שלם, אני נשטף אל תוך החדשות העצובות. זה התחיל בהודעה שנשלחה אליי בוואטסאפ. הרבה דברים נשלחים אלינו בוואטסאפ, ולא תמיד ידוע מי הראשון שכתב אותם, ולכאורה אמור לקחת אחריות על הדברים. החדשות מתגלגלות והשמועות רצות. ככה למדתי אודות החטיפה, וככה גם סיפרו בהודעות מיד לאחר החטיפה ש"במבצע מזהיר שוחררו הנערים החטופים".
מסתבר שמה שלא ידעו כאן עדיין, כבר שודר באל-ג'זירה. ככה כבר נתבשרו המשפחות השכולות.
לכן, כששלחו לי את ההודעה בדבר מותם בשעות הצהרים המאוחרות של יום שני, לא ידעתי איך להתייחס להודעה הזו. וכמו עם שלם גם אני הצטרפתי לברכות ולתפילות לשחרורם גם כאשר הסימנים הראו אחרת.
אבל בניגוד לפעמים הקודמות, לצערנו ההודעה הזו הייתה נכונה. העדפתי לא לצפות בשידורים הארוכים על-אודות הנערים הללו. עדיין חקוקה בראשי התמונה שראיתי לפני כמעט שלושים שנה. זו הייתה תמונתו של סעדון או סספורטס ז"ל שנחטף ונרצח. אני זוכר את התמונה שפורסמה אז כשהוא נמצא כפות. מראות כאלו לא עושים לי טוב ואני מעדיף לא לצפות בזה.
ואז השמיעו את ההקלטה האחרונה, ותמונות של הגופות רצות ואני לא מבין מי צילם את זה? אנשים שאמורים להיות הכי רגישים מצלמים ושולחים.
מותם הטראגי של הילדים האלו מעלה בי שאלות נוקבות וקשות, זאת מבלי שחלילה אני רוצה להפחית מחומרת רציחתם. משטף הדברים, לא ברור שמדובר בארגון מוסדר שפעל לחטיפתם ורציחתם, אלא כפעילות עצמאית שהסתבכה. האם מה שחסר לנו עכשיו זה לפתוח חזית ומלחמה שאולי תגבה מאיתנו מחיר כבד? האם היחס של התקשורת, של זרועות הביטחון ושלנו, היה דומה אם הילדים הללו היו נורים או נרצחים בפיגוע ירי ולא היו נחטפים? למה עצרנו כולנו את נשימתנו למשמע החטיפה, ולא עצרנו את נשימתנו באותה מידה, כששמענו על משפחה שנורתה או נרצחה בשנתה?
וכבר העלו לפניי, האם הם היו "סתם" נורים בעומדם בתחנה, האם גם אז היינו מאשימים אותם בחוסר זהירות על הנסיעות בטרמפים שלהם?
אדם חף מפשע מסתובב ברחוב ונהרג בגלל סכסוך כנופיות פשע, האם ראש הממשלה היה מכנס את הקבינט הביטחוני בדחיפות, ומבקש מהם רשימת יעדים לחיסול? האם ראש הממשלה היה עוצר את הפעילות הביטחונית של המשטרה, צה"ל והשב"כ ומבקש מהם פתרונות מיידיים לחיסול העבריינות, משפחות הפשע והפשע המאורגן?
למה אין שום התייחסות של ראש המשלה לבעיות קריטיות כאלו, ורק במקרים של טרור הוא נזעק להגיע ולדפוק על השולחן? להגיע לשטח, לפתוח מפות ולהצטלם עם חיילים זה נראה טוב, אבל מה עם הבעיות האחרות שלנו? האם אנחנו כחברה קהינו? החלטנו להבדיל בין מוות למוות, בין דם לדם?
האם קסמים שנופלים בשטח פתוח הם לא אותם קסמים שנופלים בתוך אזורי מגורים? האם רצח על-רקע לאומני, שונה מרצח על-רקע פלילי?
אני שואל את זה ומצטער לדעת שהתשובות לשאלות הללו הן- כן.
|
| תאריך:
|
06/07/2014
|
|
|
עודכן:
|
06/07/2014
|
|
יוסף קנדלקר
|
|
שלושת הנערים נפתלי פרנקל, גיל-עד שחר ואייל יפרח נרצחו בשל היותם יהודים. אותם פלשתינים שעשו את המעשה המתועב והמזוויע של רצח שלושה נערים רק בשל יהדותם, ירו לא רק בשלושה נערים חפים מפשע, הם ירו גם בפלשתין, הם ירו גם בדרישה המוצדקת להקמת מדינה פלשתינית.
|
|
|
|
|
כוח יחידת מסתערבים לכד (שבת, 5.7.14) אחד מן החשודים במעורבות בחטיפת וברציחת שלושת הנערים הישראלים - אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל.
|
|
|
|
|
במהלך החיפושים אחרי שלושת הנערים החטופים, הוצאו צווי איסור פרסום והציבור (כלומר, אני) לא ידע את הפרטים. כעת, כשהמבצע הסתיים, מתגלים עוד עוד דברים והתמונה מזעזעת. תחת המסתור של צווי הפרסום, רימו אותנו, האזרחים, ואולי גם את המשפחות השכולות.
|
|
|
|
|
אירוע החטיפה ותוצאותיו הנוראיות שוב חשף את הבלבול, האלתור והתגובות הבלתי מושכלות של קברניטי המדינה. נכון, זו קביעה קשה, אפילו מקוממת, אך אין מנוס אלא להתריע בפעם המי יודע כמה שהתנהלות מסוג זה מסוכנת מאוד. בעיתוי צפוי לחלוטין, החל שוב הריטואל של ירי בלתי פוסק על יישובי הדרום ומדינת ישראל נגררת, מגיבה מהר ללא חשיבה מעמיקה, בתהליך קבלת החלטות פגום ובלתי יעיל. אין כאן הכוונה להשחיר את פניה של הנהגת ישראל הנוכחית כי, למען היושר האינטלקטואלי, אין זו נחלת ממשלה זו בלבד אלא של ממשלות רבות בעבר. הבעיה הכאובה היא שאין בישראל מנהיגות המסוגלת להראות דרך, להוביל ולהכריע.
|
|
|
|
|
19 יום געשה ורתחה הארץ כולה. נעה בין תקווה ליאוש. חרדה לגורלם של שלושה נערים שבין לילה כבר לא היו אלמונים, אלא הפכו מושא לתפילתו של עם שלם. שלושה ילדים שהקהילו בכיכר רבבות מאמינים, מתפללים, חרדים. עד שהמסע הארוך אל תוך הלילה הסתיים בבכי תמרורים.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
