להיזהר מהמלכודות שטומן החמאס

"דע את האויב" היא תורת-לחימה עתיקה, המיוחסת למצביא הסיני סון דזה, מן המאה השישית שלפני הספירה. דזה קנה את עולמו כאבי הגישה הריאליסטית, המעניקה חשיבות עליונה לדרך-לחימתו של היריב הצבאי. על-פי תפישתו של דזה - הדרך הרצויה להתגבר על האויב כרוכה, מעל לכל, בהטעייתו.

מים רבים זרמו מאז בים, ומשנתו הצבאית של דזה אומצה, בינתיים, על-ידי צבאות רבים בעולם. צה"ל, למשל, התפרסם באמצעותה במבצע "אביב נעורים", בביירות של שנת 1973, כאשר כוחות מסיירת-מטכ"ל, בראשות מפקדם, אהוד ברק, התחפשו לזוגות-אוהבים-חבוקים, ובדרך זו הצליחו לחסל שלושה ממנהיגי הפתח בדירותיהם, בלא לעורר את חשדם.

במרוצת הזמן הוקמה בצה"ל יחידת-מסתערבים, של חיילים ישראלים, המסווים את עצמם לכל דבר כערבים, לבושי גלימות וכאפיות וגם דוברי ערבית רהוטה. על המסתערבים מוטל להיטמע בקרב אוכלוסייה ערבית טיפוסית בשטחים, ובאופן זה ללכוד מקירבה טרוריסטים-מתנכלים. כך נוהגים בימים אלה של מבצע "צוק איתן" גם המסתערבים של משמר הגבול בעזה, העוצרים חשודים בהתנכלות לתושבי הישובים הישראלים ברצועה.

תופעה חוזרת

גם החמאס,מסתבר, אינו טומן את ידו בצלחת, ובעת האחרונה הוא מאמץ בחום את תורתו של דזה. בדרך זו נפלו במלכודת-פעיליו שלושת הנערים החטופים מישיבת גוש עציון, כשהתפתו לעלות לטרמפ, בעל לוחות-רישוי ישראליות, שנגנב עוד קודם לכן בארץ. בתוכו ישבו אותה עת החוטפים, דוברי עברית, כשהם לבושים בתלבושות ישראליות מובהקות, כשאפילו הרדיו שבמכונית היה פתוח על גלי צה"ל, כדי לא לעורר במאומה את חשד החטופים.

שלשום שוב חזרה התופעה על עצמה, כאשר מפתחו של פיר-מנהרה, בשדותיו של קיבוץ נירים, הגיחו כתריסר מחבלים, אנשי הכוח המיוחד של החמאס, שנראו כמו חיילים ישראלים לכל דבר. היו להם מצנפות-הסוואה על קסדותיהם, הם לבשו מדי-צה"ל אפורים, ואפילו היו גומיות בנעליהם. אם לא די בכך, הרי שהם גם נעו בתנועה צבאית אופיינת של כיתת-חיילים ישראלים.

אז למרות שאיננו צבא מסודר - מצליח, בכל זאת, ארגון הטרור לאחז את עיניו של צבא מאומן ומנוסה, נוסח צה"ל. הגיעה העת לפקוח עיניים, כדי למנוע מלכודות שכאלה להבא.