להמשיך בלחץ כבד על עזה

ידוע הדבר ומוסכם על הכל, כי כל מלחמה - באשר היא מלחמה - הינה דבר מטומטם, ביסודו. מלחמה, דרך העולם, הינה המוצא האחרון לאחר שהידברות נכשלת ואזי מנסה, הצד החזק יותר, לכפות עמדותיו ורצונותיו, על הצד החלש ביותר. והנה מסתבר ומתברר, כי במלחמת עזה (שהינה השם המכובס ל"מבצע צוק איתן"), מגלה הצד החלש יותר, לכאורה, הלוא הוא החמאס, כוח מיקוח תקיף ובלתי פוסק ועקשנות לא תתואר. הנה מתברר, כי ממשלת ישראל המציגה - ברבים את צה"ל, כצד שהביס את חמאס - לא רק שאינה קוצרת את פירות ה"ניצחון" הצבאי, אלא דומה שהיא הולכת להיכשל, כישלון מחפיר, במשא-ומתן המדיני, המתנהל, בעקיפין, עם נציגי החמאס, באמצעות המצרים.

קודם שהחלה מלחמת עזה, היה ברור לכל, כי המצור שהטילה ישראל, על עזה, בפרט ועל ממשלת החמאס, בכלל, נועד להביא לקריסתה של ממשלת החמאס. כך למשל, מנעה ישראל - במחיר של סכסוך פוליטי חריף עם ממשלת טורקיה - כניסתה של הספינה "מרמרה" לנמל עזה, כשעל סיפונה פעילי שלום ופעילי שמאל, מכל רחבי העולם. המצור היבשתי והימי, על עזה, החל קודם מלחמת עזה ונמשך גם - עתה - במהלך הפסקת האש, שכבר הפסקנו לספור מספרה. עתה מתברר, כי אנשי החמאס מחריפים דרישותיהם, עומדים על רגליהם האחוריות ודורשים הסרת המצור הימי והיבשתי על עזה, לאלתר, פתיחת נמל ימי בעזה ומתן אפשרות להקמת שדה תעופה, בעזה.

זכורה לכל - ואם אין זכורה היא, אזכיר אותה, עתה - אמרתו של הדיקטטור סטאלין, לפיה טריטוריה משותפת, עבר משותף ושפה משותפת, יוצרים עם. נאמן לגישתו זו, הקים סטאלין את ברית המועצות, ניסה ליצור לכל עשרות העמים ופלגי פלגיהם, מעין היסטוריה משותפת, של קומוניזם על ואילץ תושבי ברית המועצות, ללמוד את השפה הרוסית. ברית המועצות, התפרקה לה, זה מכבר, אולם כלל תושבי הרספובליקות שהיו חלק בלתי נפרד מברית המועצות, ממשיכים - הם, ביניהם ובנותיהם, לדבור השפה הרוסית.

הפלשתינאים, הינם - מזה שנים הרבה - בעלי שפה ערבית ייחודית, שכן הניב בשפה הערבית של הפלשתינאים, שונה - לחלוטין - מהשפה שדוברים ערביי מצרים, עירק, סוריה, מרוקו או כל מדינה ערבית ואיסלאמית, שבה ערבית הינה השפה המדוברת. הפלשתינאים, הצליחו ליצור להם, סוג מסוים של עבר משותף ומיתולוגיה הניזונה ממיתוס הגבורה של השהידים שלהם, שהינם מעין מקבילות פלשתינאיות לאירגונים שהיו בארץ ישראל, בתקופת המנדט הבריטי, דוגמת ארגון "ההגנה"; ארגון "האצ"ל" וארגון "הלח"י". אל נא תשכחו שהבריטים כינו את אנשי ה"לח"י", בכינוי ובשם: "הטרוריסטים של שטרן", על שמו של אברהם (יאיר) שטרן. גם אנחנו מכנים את אנשי "החמאס"; "גדודי חללי אל-אקצה"; "גדודי עז-אל-דין אל-קסאם"; "הג'יהאד האיסלאמי"; "אנצאר בת אלמקדס" ועוד אירגונים נוספים, בשם ובכינוי "אירגוני טרור".

עכשיו, כדי להשלים את תהליך הקמת המדינה הפלשתינאית - כדי שהדגל הפלשתינאי יתנוסס מעל לנמל הים, הנדרש, בעזה ומעל למגדל הפיקוח, בשדה התעופה הנדרש, בעזה - דורש החמאס, בשם היישות, הזהות והעם הפלשתינאי, פתיחת נמלי ים ואוויר, ל"מדינת עזה". הדעת אינה סובלת, כי דמם של 64 ממיטב בנינו, נשפך לשוא, בכל הכבוד הראוי ואחרים - שיהיו נכים ופצועים, לכל ימי חייהם - הקריבו חייהם ובריאותם, כדי שסופם של דברים, יצליח החמאס, בתוכניתו להקים מדינה פלשתינאית, בעזה, בתום מלחמה שלא הצליח הוא להשיג בה שום הישג מבצעי צבאי, שיכול הוא להתגאות, להתנאות ולהתברך בו, ברבים.

אם חפצת חיים מדינת ישראל ואם רוצה היא לעשות שימוש, כמעט אחרון, בכוח ההרתעה שלה, תדחה היא כל הצעה - כפויה או חצי כפויה - לקנות שקט יחסי וזול, במחיר היקר של מלחמה קשה, בעוד שנה או שנתיים, שתביא, חלילה וחס, לחיסולה של מדינת ישראל, כיישות מדינית ומשפטית עצמאית. אם אין יכולה ממשלת ישראל, להדביר - אחת ולתמיד - ארגון פונדמנטליסטי, קיצוני, דוגמת החמאס, המקדש מתים, על חשבון החיים, תבוא היא ותודיע - בשער בת רבים - כי היא פשטה את הרגל וכי הגיע הקץ לקיומה המדיני והעצמאי של מדינת ישראל.

אנשי השמאל טוענים, כי אויבים אין בוחרים ואם האויב שלנו הינו חמאס, הרי צריך לנהל עימו משא-ומתן, תחת לנסות ולחסלו, בכוח ובאמצעים צבאיים. ניהול "המשא-ומתן" בידי חמאס, תוך כדי מלחמת עזה ובהפסקות האש - ההומניטריות וסתם הפסקות אש, ללא כל כותרת שהיא - מגלה, כי אין עם מי לנהל משא-ומתן. החמאס מודיע, כי הוא מתכוון לסחוט מישראל, הכרה מדינית, בעקיפין, בעזה, כמדינה ריבונית ופלשתינאית, בעלת נמלי ים ואוויר משלה ואם לא כן, אללה הוא אכבר והם ישמידו, לחלוטין, מדינת ישראל. במצב דברים זה, אין מנוס אלא להמשיך במלחמת עזה, כדי לחסל - אחת ולתמיד - מטרד מסוכן זה, ששמו חמאס.

כמו שיודע כל חקלאי פיקח והוא למד זאת בצבא, שאת הזן יש לשבח ולהיטיב ההרכבה, הרי הוא גם יודע - כחקלאי פיקח - שצמח היבלית, יש לו שורשים ארוכים וזרועות אין קץ ועד שלא יגדעו ויכרתו, שורשים אלה, ימשיך הוא להכות שורש באדמה ולמנוע הפיכתה, לאדמה פוריה ולשדות שלף פורחים. היבלית ששמה חמאס, יש לגדוע אותה, עד תום, שאם לא כן, תימנע היא מאיתנו המשך חיים ראויים ושקטים ויעידו על כך תושבי עוטף עזה, שזה להם 40 יום תמימים שחייהם אינם חיים, במדינה ריבונית, שאינה יודעת להגן על זכויות האזרח הבסיסיות שלהם.