להב"ה חצתה קו אדום בראשון לציון

בקיץ 1935 דנו במדינה, שקשה לי להזכיר את שמה, בנושא חילול הגזע Rassenschand והתייחסו לנישואי תערובת ואיסור יחסי מין בין יהודים ו... . לקינוח הוסיפו חרם על בתי עסק יהודים.

טרם חוקקו את החוקים, הופיע מעל כל במה שר הפנים של אותה מדינה, העונה לשם וילהלם פריק, והסביר בלהט על הצורך לשלול את אזרחותם של היהודים. שר הכלכלה באותה מדינה, העונה לשם הילמר שרט, דרש שהמפלגה השלטת תצטרף מיד לתביעה. אליהם הצטרף ראש התאחדות הרופאים, גרהרד וגנר, שדרש את הגנת הדם של הגזע, הגנה המחייבת איסור מוחלט של יחסי מין ונישואים עם יהודים... ונקיטת סנקציות חריפות נגד כל מי שיוכח כי קיים יחסי מין עם יהודי או יהודיה.

מוות לערבים

בסופו של דבר בספטמבר 1935 באחת מערי אותה מדינה התקבלה חוקה, שהשתלב בה סעיף האוסר על נישואים ליהודים. לחוקה הזו היה המשך יישומי שאינני מסוגל להעלותו על הכתב בגלל ממדיו המצמררים.

חוקי אותה מדינה, שאני נמנע מלציין את שמה, הזדקרו במלוא אימתם, כשראיתי את המאות שהפגינו בראשון לציון מול אולם חתונות, בו באו בברית הנישואים ערבי ויהודיה. כאשר האספסוף החל לצעוק: "מוות לערבים".

הזדקרו לנגד עיני תמונות אספסוף מאי שם באותה מדינה - "מוות ליהודים".

נקודת אור יחידה הייתה הופעת נשיא המדינה, רובי ריבלין, שגינה את ההסתה, לה אחראי ארגון להב"ה. לצערי, אל מול הארגון, שחצה את הקו האדום בראשון לציון, נציגי החוק, השוטרים והקצינים, נותרו אדישים למשמע הקריאות - "מוות לערבים".