המחירים בישראל עלו פחות מבמדינות OECD

המסמך שפרסמו אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת על יוקר המחיה בישראל זכה לתהודה רבה, כשכמעט כל אמצעי התקשורת הסבירו לנו שהמחירים בישראל עלו ב-34% יותר משעלו המחירים במדינות OECD. ואכן, במסמך מוצג לוח המשווה את המחירים בין ישראל ומדינות OECD, ומסקנתם של מחברי המסמך היא: "רמת המחירים בישראל עלתה בשיעור מצטבר של כ-34.1% לעומת ממוצע מדינות ה-OECD."

ולעומת זאת, הפרסום המעודכן ביותר על מדדי המחירים לצרכן במדינות OECD מציג נתונים מעודכנים לאוגוסט 2014, כששנת הבסיס היא שנת 2010. הנתונים המוצגים בפרסום זה מצביעים על כך שמשנת 2010 ועד לאוגוסט 2014 עלו המחירים בישראל ב-7.6%, ואילו במדינות OECD עלו המחירים בתקופה זו ב-9.1%. מסתבר אפוא שבשנים האחרונות עלה יוקר המחיה בישראל פחות משעלה יוקר המחיה במדינות OECD ב-1.5%.

למרות שלא הצלחתי למצוא נתונים עקביים משנת 2005, מצרוף של מספר פרסומים של OECD ניתן להגיע למסקנה שבין השנים 2005 ל-2013 עלה מדד המחירים לצרכן במדינות OECD בשעור של 21.9%, ואילו מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתבר שבשמונה שנים אלה עלה המדד בישראל בשעור של 21.7%.

הניגוד שבין הפרש של 34% בין עליות המחירים לבין שוויון כמעט מוחלט (עם יתרון מזערי דווקא לישראל) מעורר את התחושה שמישהו פה השתגע, ואת התהייה מה מקורו של הניגוד המדהים בין שני הנתונים. התשובה מצויה בכותרת הפרק המשווה את המחירים במסמך הכנסת, והכותרת היא: "רמת המחירים לפי שוויון כוח קנייה (PPP)". אלא שהמסמך כלל לא מסביר כיצד מחושבת "רמת המחירים לפי שוויון כוח קנייה (PPP)", ואף אחד מהעיתונאים (או הפוליטיקאים) שהתייחסו למסמך לא שם לב לכותרת הזאת. יש לשער גם שאף אחד מהם לא יודע מהי "רמת המחירים לפי שוויון כוח קנייה (PPP)", וכולם הוטעו לחשוב שמדובר פשוט בעליות המחירים בישראל מול עליות המחירים במדינות OECD.

בערך המתייחס לכך בויקיפדיה כתוב: "שווי כוח הקניה (באנגלית: Purchasing Power Parity, בר"ת: PPP) של מטבע - הוא מדד אלטרנטיבי למדד של שער החליפין של המטבע... שווי כוח הקניה בניסוחה המתמטי היא קשר בין שיעור האינפלציה המקומית (?) לבין שיעור האינפלציה הזרה (X?) והשינויים בשער החליפין (de): ‏(?+1)=(?X+1)(de+1)".

מהגדרה זו ברור שאם שעורי האינפלציה בשתי מדינות יהיו זהים, השינוי היחידי בין שווי כוח הקניה במדינות אלה ינבע מהשינויים בשער החליפין.

וכיוון שהנתונים מוכיחים שאכן בתקופה שבין שנת 2005 לשנת 2013 כמעט שאין הבדל בין שיעור האינפלציה בישראל לבין שיעור האינפלציה במדינות OECD, מסתבר שאנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגו לפנינו נתונים המצביעים על כך ששער החליפין של השקל עלה יחסית לשערי החליפין של מדינות OECD בשעור של כ-34%.

אבל איש לא הסביר את זה, איש לא הבין את זה, וכולם נפלו בפח.