שערוריית ה-676 מיליון שקל

בזה אחר זה עולות על הבימות, בהפגנות המחאה, משפחות קשות-יום, המתגוררות בתנאים מחפירים, ומספרות על קשייהן. משפחות אחרות מספרות על כך בראיונות בטלוויזיה ובתקשורת. התמונות הקשות מחמיצות את הלב.

8,000 משפחות ביקשו אשתקד ממשרד השיכון להשכיר להן דירות בשכר דירה מסובסד, שיוכלו לעמוד בו. חלק מהבקשות נדחו, אולי משום שלא עמדו בקני-המידה המתאימים. כיום עומדות בתור 2,430 משפחות. משרד השיכון יכול להציע להן רק 313 דירות, כולם באיזורים מרוחקים. ל-2,100 המשפחות הנותרות אין אפילו התקווה הקטנה הזו.

מדוע? המשפחות המדוכאות חייבות לדעת את האמת: פקידי משרדי האוצר והשיכון, המתגוררים מן הסתם בדירות טובות ומרווחות, מחזיקים בידיהם הון עתק - 438 מיליון שקל במשרד האוצר, 238 מיליון שקל במשרד השיכון. הכספים מיועדים, על-פי החלטת ממשלה, לרכישת דירות בעבור האומללים. הכסף שוכב בקופה, ולא קונים את הדירות.

שר האוצר יובל שטייניץ, המנכ"ל הלא-ידוע של משרדו, שר השיכון אריאל אטיאס ומנכ"לו מרדכי מרדכי, חייבים לתת הסברים, או לתת את הדין, על מחדל ענק זה. הכנסת פנתה באחרונה לפקידי האוצר ודרשה הסברים. הפקידים עשו מה שרבים עושים כשאין להם תשובה: מתעלמים מן השאלה.

נניח, שרכישת דירה של שניים-שלושה חדרים, בערים לא מרכזיות, הייתה עולה 800 אלף שקל. הכספים בקופות המשרדים היו מאפשרים לקנות 850 דירות, ולהציל כ-40 אחוז מהמשפחות האומללות.

אפשר אפילו להניח, שניתן היה לרכוש דירות בכ-700 אלף שקל בממוצע. במקרה כזה, אפשר היה לקנות 950 דירות.

אנשי ה"מחאה" צריכים לשנות את מיקום ההפגנות שלהם. אין טעם להפגין מול הכנסת, כי האוצר מצפצף עליה בין כך ובין כך. יש להפגין מול משרד האוצר ברחוב קפלן 1, בקריית הממשלה במערב ירושלים, ומול משרד השיכון, בקריית הממשלה במזרח העיר.