תקשורת: חוק סתימת הפיות

חופש הביטוי והבעת הדעה הוא מרכיב חיוני ומאפיין חשוב של חברה דמוקרטית. כך נהוג לחשוב ולומר. מסתבר שבדמוקרטיה הישראלית קיימים כוחות המעוניינים להגביל את חופש הביטוי כאשר זה אינו מתאים לתפישת עולמם הפוליטית.

קואליציה של יריבי נתניהו מכיוונים שונים, התגבשה סביב הנאור-המאור הגדול, ח"כ איתן כבל, המוביל את חוק הכבלים על העיתון ישראל היום, כדי לסתום את פיו של עיתון המואשם - שומו שמיים! - באהדה יתרה לראש הממשלה נתניהו. מי שישווה בין ישראל היום לבין הארץ או ידיעות אחרונות, למשל, יבחין בקלות שיותר מאשר ישראל היום תומך בנתניהו, שני האחרים שוללים אותו. מניסיון אישי, אחרי כתיבת עשרות רבות של מאמרים בשלושת העיתונים הללו, קל יותר למתוח ביקורת על נתניהו בישראל היום מאשר לכתוב עליו מילה טובה בשני העיתונים האחרים.

התירוץ המלווה את החוק האנטי-דמוקרטי הוא החלוקה חינם של ישראל היום. האם מישהו בדק את מקורות המימון של הארץ וכיצד ובזכות מי העיתון שורד וממשיך להפיץ דברי שטנה, למרות העובדה שמספר הקוראים אותו נמוך ומצטמצם והעיתון נזקק להנשמה עלומה? האם מישהו יעלה בדעתו לחוקק את חוק הארץ כדי לסתום את פיו של בטאון השמאל הגזעני?

בניגוד לישראל היום, שאיננו עוסק בהסתה, אי-אפשר לפטור את עיתונם של גדעון לוי ועמוס בידרמן ממעשים מאוסים בתחום זה. דוגמה מן הימים האחרונים: איור בהארץ ביום 30.10.14, פרי ידיו ודמיונו הפרוע של עמוס בידרמן, המציג את ראש הממשלה נתניהו כמי שמוביל את מדינת ישראל, אשר מוצגת כמטוס, לביצוע פיגוע במגדלי התאומים בארצות הברית.

האם יש הסתה חמורה מכך? האם הצגת נתניהו כטרוריסט וכמחבל אינה התרת דמו? אבל, בישראל חופש העיתונות שמור למתנגדי נתניהו, לתומכי מצעד האיוולת האוסלואידי, לחסידיו השוטים של מכחיש השואה מרמאללה, וכן הלאה. מי שמתריע נגד הסכנות הקיומיות הנובעות מהמדיניות שבה תומך הארץ - יש לסתום את פיו.

בימים אלה שבהם השיח הציבורי מזכיר שוב ושוב את ההסתה מימין שהביאה לרצח רבין - כאשר טרם הוכח שהיו אלה דווקא הכדורים של יגאל עמיר שהביאו למותו של רבין - מפיץ העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים חומר הסתה נגד ראש ממשלה מכהן. אבל כאמור, האם מישהו יעלה בדעתו לחוקק את חוק הארץ כדי לסתום את פיו של בטאון השמאל הגזעני?