מורשת רבין האמיתית

אם יצחק רבין ז"ל היה רואה את השלטים שהונפו בכיכר הקרויה על שמו במוצאי השבת שעברה, אני מניח שהוא היה חוטף את הג'ננה כמו שרק ג'ינג'י כמוהו ידע לחטוף. כי חלק גדול מהשלטים הללו היו מנוגדים לכל השקפת עולמו.

בשמאל אוהבים לדבר על 'מורשת רבין' תוך כדי המצאת כל מיני 'מורשות' הזויות שרבין, במהלך חייו, גם אחרי הסכם אוסלו, התנגד להם בכל ישותו. מי שימצא התבטאות אחת של רבין בעד מדינה פלשתינית עצמאית ממערב לירדן יקבל מיליון דולר. מי שימצא התבטאות אחת של רבין בזכות נסיגה לקווי 67' יקבל מיליון נוסף, והמיליון השלישי שמור למי שימצא התבטאות אחת של רבין בעד חלוקת ירושלים בין ישראל והפלשתינים.

ב-5 באוקטובר 1995, חודש לפני שנרצח, הציג רבין בכנסת את הסכם אוסלו ב', לאישורה. בנאום שטח רבין את ה'אני מאמין' המדיני שלו, בעקבות הסכם אוסלו. זה היה הנאום המדיני האחרון, ולכן מי שמחפש את 'מורשת רבין' המדינית ימצא אותה בנאום הזה. וכך אמר בין היתר:

"את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת ישראל שיכלול את מרבית שטחה של ארץ-ישראל, כפי שהייתה תחת שלטון המנדט הבריטי - כמובן, זה לא מתייחס לרמת-הגולן - ולצידה ישות פלשתינית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלשתינים החיים ברצועת-עזה ובשטח הגדה המערבית. אנו רוצים שתהא זו ישות שהיא פחות ממדינה והיא תנהל באופן עצמאי את חיי הפלשתינים הנתונים למרותה. גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים.

"לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967. ואלה הם עיקרי השינויים, לא כולם, כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל, תוך שמירת זכויותיהם של בני הדתות האחרות, הנצרות והאיסלאם, לחופש גישה ופולחן במקומות הקדושים להם, על-פי נוהגי דתם.

"גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה.

"שינויים שיכללו את צירוף גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים... להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון..."

ועוד משפט היה לרבין באותו נאום: "אני רוצה להזכיר לכם: התחייבנו - כלומר, הגענו להסכם - התחייבנו בפני הכנסת שלא לעקור אף יישוב במסגרת הסדר הביניים, גם שלא להקפיא בנייה וגידול טבעי". זו מורשת רבין האמיתית, איתה ירד לקבר השבוע לפני י"ט שנים.

בשמאל הישראלי אוהבים לצייר איזה עולם דימיוני מופלא, מזרח תיכון קסום, שהיה יכול להתקיים אילו רק רבין לא היה נרצח. הרצח והרוצח, רק אלו לשיטתם, רצחו סופית גם את חלום השלום.

אז אנו כדרכנו נגיד את האמת: רצח רבין היה אחד הדברים הטובים שקרו לשמאל הישראלי בשני העשורים האחרונים. רצח רבין היה אחת הטרגדיות הקשות שאירעו לימין הפוליטי. אם רבין לא היה נרצח הוא היה מובס בבחירות 96' בגדול מול נתניהו, לא על חודו של חצי אחוז (מי שלא מאמין, שיראה את הפערים בסקרים אחרי הסכם אוסלו ב'), ונתניהו היה מתמנה לראשות הממשלה בלי הנטל המעיק של קבלת הסכם אוסלו.

אלמלא רצח רבין, הימין לא היה חש כחיה נרדפת מעוקרת, שצריכה כל היום להצטדק ולהתנצל, גם כשהוכח שהימין צדק בכל התחזיות שלו, והשמאל טעה טעויות מדיניות פטאליות, שהסתיימו במאות ישראלים הרוגים. רצח רבין גרם לימין נזק בל ישוער לדורות.