א. רצחו וירשו

צפריר רונן הקדיש את חמש שנות חייו האחרונות לקעקוע השקר הפלשתיני אודות ארץ-ישראל. לכן, היה מוזר בעיניי, שהערוץ הראשון החליט להנציח את עבודתו בסרט תעודה. ואכן, אשר יגורתי - בא.

כתב לי ד"ר גדי אשל, ידידי: "לכאורה, מסתמך סרט זה [של הערוץ הראשון] על העבודה הפורצת והמכוננת שעשה צפריר רונן ז"ל בחשיפת בלוף 'העם הפלשתיני', ולעומתו, הקשר האלמותי והנצחי של עם ישראל לארצו - ארץ-ישראל.

"צפריר נפטר בפתע ובשיא האנרגיות שלו, ולא זכה להשלים את עריכת הסרט, שעליו טרח חמש שנים מסביב לשעון, ויותר, כדי להאיר במסר המכונן ((והמוכח!) בסרטו.

"במותו, הותיר סרט בן ארבע שעות, שהיה חייב בסיכום ובעריכה - צוואה לא-כתובה - להשלימו. להשלימו כראוי!

"כיוון שלמשפחתו הקרובה (ג'ודי והבנות) לא נמצא המימון להשלים את העריכה, הם הפקידו משימה זו - בלית ברירה ולאחר חיפושים רבים - בידי חבר אישי קרוב של צפריר ז"ל ובידי ערוץ 1 (באמצעות איתי לנדסברגר; איש שמאל, פרו-פלשתיני, מתל-יוסף).

"מה שיצא הוא לא סרט שמאמין בארץ-ישראל ובשליחותנו, ובוודאי לא סרט של צפריר!

"בסרט מעומתים שני 'נאראטיבים': זה שלנו וזה של הערבים. הנאראטיב הערבי (ה'פלשתיני'), כצפוי, מונוליטי ומגוחך בסילופיו ההיסטוריים. החלק שלנו - של עם ישראל - מצומק, ולצערנו, מפורר: משובץ בסמולנים. חלקם, סמולנים קשים, כמו ה'היסטוריון החדש' פרופ' אבי שליים ועו"ד מיכאל ספרד ('יש דין' וכלל המאבק המשפטי של הסמול בציונות וביישוב היהודי בארץ-ישראל).

"סיום הסרט וה'מסר' שלו, מסור בידי ההיסטוריון מוטי גולני (אונ' ת"א; שמאל 'מתון'), שמסכם את החזון הפוסט-ציוני של הסרט באמירה, שיש פעמים בהן יש לשכוח את ההיסטוריה ...(!)

"בהקרנה מקדימה שערכה המשפחה... בעין-חרוד מאוחד, נכחו רבים מחבריו-מוקיריו של צפריר, ואז גם התגלתה השערורייה שבמעשה הסרט.

"אז גם עלה הרעיון להוציא צו על-תנאי נגד ההקרנה, והחלה עבודה קדחתנית על כך.

"... לאחר שמשפחתו הקרובה של צפריר החליטה לרדת מעגלת התביעה המשפטית, נגנז מאבק זה.

"כמובן, הפקת סרט אמיתי על נצחיות הקשר של עם ישראל עם ארצו, ועל בלוף 'פלשתין', מבוססת על הסרט הלא-ערוך שהוריש צפריר, חיה וקוראת לביצוע. היא צו השעה וצוואתו הלא-כתובה של צפריר, ואחרי גניבת הדעת בסרט של ערוץ 1 - יותר מתמיד".

ב. שירות לקוי

במקום לערוך רפורמה מתבקשת בביטוח הלאומי, ששירותיו לקויים ויחסו לקהל מחפיר - הסתפקה הכנסת היוצאת בהקטנת העמלה, שגובות סוכנויות, המסייעות לאזרחים לממש את זכויותיהם.

ויתרתי כמה פעמים על קצבות, שהגיעו לי מהביטוח הלאומי משום הטרחה והביזיון בדרך למימושן. רק להדגמה קלה - התור לבידוק הביטחוני בכניסה לסניף הקרוב למקום מגוריי נמשך כארבעים דקות בממוצע ... ורק אחריו מגיעים אל התור האמיתי אל הפקידוּת הבטלנית.

מנהלים בכירים מתחלפים בביטוח הלאומי, ומבטיחים שיפור בשירות. את הבטחותיהם הם כתבו ביד קלה על החול על שפת-הים. שום דבר מהותי לא השתפר. או, כפי שאמרה לי עובדת בכירה בחברה של לבנה פורן, שטיפלה ביעילות רבה בענייניי - "אם הביטוח הלאומי היה עובד כפי שצריך, הייתי מובטלת".

ושוב מניסיוני - העמלה ששילמתי על הסיוע במימוש זכויותיי הייתה גבוהה, אך לבנה פורן הייתה שווה כל אגורה שגבתה, כי בלעדיה לא היה לי האומץ להתמודד עם המערכת המסואבת של הביטוח הלאומי ושל קופת-הגמל ההסתדרותית, שכביכול נועדה למען העובד, אך רק ניסתה לעושקני באגדות אודות "כך כתוב בתקנון".

ג. דיווח הוגן

סוכנות הידיעות אסושייטד פרס (AP), הידועה בהטייתה האנטי-ישרלאית, הוציאה הוראה לאנשיה לא לצטט בשום פנים את פרופ' ג'ראלד שטיינברג מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

שטיינברג עומד כבר כמה שנים בראש ארגון NGO Monitor למעקב אחר התפקוד המוּטה של ארגונים לא-ממשלתיים בזירה היהודית-ערבית במזרח התיכון. פרופ' שטיינברג מסתמך על דבריו של מתי פרידמן, שהיה כתב AP בירושלים, וכתב מאמר על עבודתו בכתב-העת אטלנטיק האמריקני. לדברי פרידמן, כתבים של התקשורת הזרה בארץ - גם ישראלים - מקדמים את העניין הפלשתיני, ופוגעים בהצגת דברים ועמדות, שיזיקו לצד הפלשתיני ולצד הערבי.

סוכנות הידיעות, כמובן, מכחישה, שהנפיקה הוראה כזו לעובדיה, אך בפועל זה מה שקורה.

ד. גיבור

אחד התפקידים הקשים ביותר בכוחות המיוחדים האמריקניים הינו בַקר אש אווירית, שתפקידו להצטרף לכוחות הקרקע, ולתאם את הסיוע האווירי לכוח הקרקעי.

מאסטר-סרג'נט תומאס אי-קייס מלהק הסיוע האווירי 18 עשה היסטוריה, כשעוטר בפעם השנייה בכוכב הכסף - העיטור השלישי בחשיבותו בארצות-הברית - על תפקודו המעולה בקרבות.

ב-17-16 ביולי 2009 היה סרג'נט קייס עם כוח משולב בעירק, והכווין מטוסים לסיוע קרוב. בעיצומו של הקרב הוא שלט בארבעה-עשר מטוסים, שהגישו סיוע קרוב לחבריו.

שש שנים לפני כן, היה קייס סמל בפלוגת רינג'רס. ב-31 במארס 2003 נקלעה פלוגתו לקרב, וקייס נדרש לתאם את הסיוע האווירי לקרב החילוץ שלה, שנמשך שישה ימים רצופים. על פלוגת הרינג'רס נורו אש שטוחת-מסלול, אש ארטילרית, אש בכינון ישיר ומטולים נ"ט. הסיוע האווירי אפשר לפלוגה להחזיק מעמד מול כוח עדיף של מחבלים.

תוך שהמשיך לתפקד כלוחם, הכווין קייס מטוסי תקיפה אל מקום הקרב, והנחה אותם להטיל את פצצותיהם אפילו כשלושים מטרים מהכוח האמריקני. בשלב מסוים של הקרב יצא קייס מהמסתור, וחשף את עצמו, כדי לשפר את יכולתו לצפות על השטח, ולאתר מקורות של אש ארטילרית, שהִכתה בכוח האמריקני.

על אומץ-לבו בשני האירועים, שהציל את חיי חבריו לנשק, עוטר קייס בשני כוכבי כסף בטקס, שהיה בבסיס האוויר פוֹפ, הסמוך לפורט בראג בקרוליינה הצפונית.