שלא כדרכי דחיתי את כתיבת המדור ממוצ"ש למוצ"א (מוצאי יום א) כדי להתייחס להחלטת מרכז 'תקומה' במוצ"ש להשאר חַבורים וחבוקים(?) ב'בית היהודי', ולרוץ ברשימה משותפת בבחירות הקרובות.
יסודות תורניים לבית
אני מברך על ההחלטה, בעיקר מן 'הראש', למרות שהלב החזוני משדר כמה איתותים דוקא לטובת ריצה משותפת עם מפלגת אלישַי, האופציה שנגנזה, וטוב שכך! ואבאר;
אינני שמרן חסר-תקנה והריני מסתגל למציאות הפנים-פוליטית לפיה אין יותר בישראל מפלגות אידאולוגיות כבעבר (אולי 'מר"צ' ו'
יהדות התורה'?). כמעט כולן מבוססות על כוכבים המוכנים גם להחליף אג'נדות ו/או להתמרכז לפי כיווני הרוח המשבשבת. מסתמא נידרש לנושא באחת הרשימות הבאות, אך הפעם נתמקד באיחוי האחים - '
הבית היהודי' ו'תקומה'.
'הבית היהודי' זוכה לסקרים מחמיאים; ללא ספק בעקבות פריצת חומותיו הדתיות והמרת השם ממפלגה 'דתית' ל'לאומית' (בעלי זיכרון יזכרו שהסבה כזו הוצעה במדור זה יותר מפעם אחת, במרוצת השנים האחרונות), וכן התמקמות במשבצת הסמן הימני על המפה. כל אלו תרמו ויתרמו להרחבת פוטנציאל בוחריה. אבל ומאידך-גיסא, חבל לי ולשכמותי על החלשת הזהות התורנית של מפלגה זו. אומנם למפד"ל לא הייתה 'מועצת רבנים' אך בהיותה מוגדרת מפלגה דתית, וכך נציגיה, הייתה מחויבת לפן התורני של הציונות הדתית. אין כוונתי לאורח החיים האישי של נבחריה, אשר מרביתם לא היו 'צורבי דרבנן'. הכוונה למשקלו ולמיקומו של רכיב ה'תורה' במשולש ארץ- עם-תורה.
מנקודת מבט זו משורייני 'תקומה' הם ה'מעמיד' (=הבסיס) התורני אשר משקלו הסגולי עולה על משקלו הנמדד. טלו מרכיב זה מן הבית ורוח פרצים תעלה בו... כאן המקום לציין כי בין הנרשמים למרוץ הפריימריז אל הבית בולט מיעוטן של דמויות תורניות, למיטב הבחנתי (ואינני מכיר את כולם/ן). ובהזדמנות זו אציע למתפקדי הבית; חזקו את יסודותיו התורניים (בלי שמות)!
חבירה תורנית בין-חוגית
ומן הצד השני של המטבע; מתוך קרי[א][ע]ת המפה הפוליטית, המתמרכזת ופוזלת ליחצנות ולכוכבנות אישית, יש בהחלט מקום לחלום על מפלגה תורנית-ימנית שתעלה בקנה אחד (או במנורה אחת בעלת כמה קנים) חרדים ודתיים-לאומיים, ספרדים ואשכנזים, שיַחְברו לרשימה משותפת לכנסת ישראל. חלופה בכיוון זה לכאורה הייתה מונחת על שולחנה של 'תקומה', לחבירת-בזק עם מפלגת 'מרן' או 'העם אתנו' או כל שם אחר שיחצני
אלי ישי יעלו בחכ(מ)תם. ברם, לדעתי אופציה זו לא הייתה ריאלית כלל ועיקר, ולא באה לעולם אלא לצרכי תגרנות פוליטית בלבד.
מהלך כזה, חבירה תורנית בינ-חוגית, מצריך בראש וראשונה הסכמה שבלב (וזו רחוקה מלהיות נוכחת), הידברויות בדרגי רבנים ובדרגי עסקנים ובדרגי אידאולוגים ואנשי מעשה, ובעיקר ויתורים גם ב'עיקרי האמונה' ההנהגתית. מהלך כזה חייב לכלול לא רק חלק מן האגף החרד"לי וחלק ממודחי
ש"ס אלא פריסה רחבה הכוללת חוגים תורניים 'ליטאים', לאומיים, חסידים ומזרחיים, וכל ענף מכיל כידוע תת-גוונים למכביר. האיחוד התורני המינימלי, כפי שעמד על הפרק לפני חברי 'תקומה' במוצ"ש, אין בו שום בשורה, והוא טמן בחובו זרעי מחלוקות מיידיות ברמה התורנית, הפרסונלית ומדיניות הסיעה השעטנזית בכל תחומי החקיקה והעשייה הציבורית.
אחדות מפוצלת
אכן, קשה עד בלתי אפשרי לייצר 'חיה' כזו, ורק בימי משה נברא ה'תחש', המתורגם 'ססגונא' - "ששש בגוונין הרבה" (שבת כח,א). בכנסת ישראל בא לעזרתנו החוק המאפשר למפלגות שונות ו'זרות' לרוץ ברשימה אחת (וכך לעקוף את אחוז החסימה!!) ואר כך לנהוג בכנסת בעצמאות פנים-סיעתית מפוצלת לפי מפלגות האם. אולי כאן טמונה הדרך להסכם בינ-תורני שכזה. רעיון למחשבה! יתרונו בקירוב הדעות.
- - - - - - - - - -
שיטה זו, של פיצול לצורך האחדה, מאחי יוסף למדנוה, והיא מכונה בתורה שיטת ה'מרגלים'. הציטוט בראש המדור מסגיר את הטקטיקה של כניסה בשערים שונים כדי להתאחד אח"כ בפנים. וכן גם להפך; כניסה בשער אחד ומשם יפרד לכמה ראשים...
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
