|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקולות המנסים להסביר את החיוב בנאום נתניהו דווקא כעת לפני חתימת הסכם עם אירן, שלגביו קיים קונצנזוס שמדובר בהסכם גרוע ומסוכן, נתקלים בחומה אטומה. השעיית הדיון על הסנקציות לסוף מרס מגבירה את החיוניות והחשיבות של הנאום של ביבי בתחילת מרס
|
|
ג'ון מקיין. בעד הנאום [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "נאום גדול דינו כדין שלהבת - הוא נזקק לדלק כדי להזינו לתנועה, כדי להעירו והוא מתבהר והולך בתוך כדי להטו" (טקיטוס) | |
| "בנאום טוב צריך קורטוב של משורר ולכן לא יהיה כפול בדיוק מתמטי לאמת" (ביסמארק) | |
|
|
|
|
הקונגרס לא כפוף לנתניהו ולא לאובמה
שני בתי הקונגרס בארה"ב, הם גוף עצמאי וחזק, חזק יותר ומשפיע יותר מהנשיא אובמה. למרות שלנשיא זכות וטו על החלטות וחקיקות, בשורה תחתונה כוחו מוגבל ולא פעם הוא נאלץ להיכנע לקונגרס.
בנסיבות אלה, ברור שהקונגרס על זרועותיו, כאשר הוא מזמין את נתניהו לנאום בפניו, כפי שעשה זאת פעמיים בעבר, מביע בכך עמדה מסוימת ובעיקר הערכה לעמדותיו ומלחמתו העיקשת כנגד הגרעין האירני על סכנותיו. יו"ר הקונגרס הצהיר לאחרונה, שהוא הזמין את נתניהו, זה בסמכותו והוא לא צריך אישור מאובמה.
הרפובליקאים עוקצים את אובמה
הסנטור מקיין, שהיה מועמד הרפובליקאים לנשיאות ארה"ב, אך הפסיד במרוץ, התראיין לאחרונה והצהיר, שנתניהו רשאי וחייב לנאום ולהציג את עמדתו העיקשת והסדורה בנושא ההסכם עם אירן על השלכותיו, וכך גם יו"ר בית הנבחרים של הרוב הרפובליקאי ואישים פוליטיים ופרשנים של התקשורת בארה"ב.
יחסי ישראל ארה"ב
ארה"ב כגדולת התומכים בישראל, כפי שהצהירו נשיאים קודמים לאובמה, ואובמה עצמו במספר הזדמנויות, הם נכס אסטרטגי לישראל. על כך אין מחלוקת, אך גם התרפסות, התבטלות או כניעה תחת לחץ, שאינה משרתת את האינטרס על ישראל, אינה אופציה נבחרת. מותר לא להסכים, להתנגד, להעביר ביקורת, לשמור על כבוד לאומי, ולא לשבור את הכלים.
אובמה ידיד ישראל - בערבון מוגבל
שלא תהיה טעות בנושא או בהבנת הסיטואציה הפוליטית, אובמה מרגע כניסתו לתפקיד, רצה בהדברות עם האיסלאם, עם אירן, בלי להתחשב בעמדת ישראל ובעמדת הקולות המתנגדים בארה"ב. עד כדי כך שהוא מפחד ונזהר מלומר: איסלאם קיצוני - גם אחרי הפיגוע בפריס.
אובמה רוצה להשאיר חותם פוליטי
ההסכם עם אירן נראה לאובמה הישג פוליטי משמעותי שיהדהד הרבה אחרי שיסיים את תפקידו. לצערנו - זה עלול לקרות במידה וההסכם, כפי שמצטייר כרגע ייחתם, יזכרו את אובמה לדראון הפוך ממשנתו ורצונו.
הכשלון עם הפלשתינים
קרי, מזכיר המדינה, ביקר בישראל כ-30 פעם ולא הצליח להרכיב אפילו טיוטה מסכנה אחת של הסכם דו-צדדי. את הכשלון כאן, מנסה אובמה לתקן עם אירן, במידה רבה על חשבוננו, ועל עניין זה צריך להילחם - ללא רחם.
אובמה בתפקיד עוד 1.5 שנה, זה הרבה זמן אבל מבחינת ישראל צריך לחשוב על עתיד, בטווחים של שנים הבאות. הסיכוי שהמפלגה הרפובליקאית תזכה בבחירות הקרובות, בשלב זה נראית מציאותית ולכן אסור לפספס הזדמנות להשקיע במניות אלה.
היחסים האישיים ביבי - אובמה
כבר תקופה ארוכה, שהקשר ביניהם שהתחיל בהבטחות ובקרבה, הלך והתקרר על-רקע אינטרסים התנגשויות הדדיות וחילוקי דעות לפעמים גדולים. עם זאת - שני האישים שיחקו אותה, ולא הדגישו את המפריד למרות שזה די היה בולט.
אין ספק שיחסים אישיים טובים - עוזרים, אבל אסור שהם יבואו ע"ח טובת העם והביטחון שלו, הגם שהאח הגדול הוא הדומיננטי.
עמידה איתנה, חכמה וגאה - היא לא פחות חשובה וברוב המקרים גם מוערכת ומכובדת יותר.
|
| תאריך:
|
02/02/2015
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2015
|
|
אברהם פכטר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
2/02/15 13:21
|
|
בנאום על מצב האומה, שנשא הנשיא ברק אובמה ב-20 בינואר 2015, הוא קבע, כי הדיאלוג המתנהל בין המעצמות (ה-P5+1) לבין אירן בסוגיית הגרעין, הוביל לעצירת התקדמותה של אירן לקראת יכולת גרעינית צבאית ולצמצום מאגר החומרים בעלי הפוטנציאל הגרעיני שברשותה. עד יולי 2015 – סיומה של תקופת ההארכה השנייה של הסכם הביניים, שנחתם בנובמבר 2013 – אמורים אירן והמעצמות לנסח הסדר כולל, שעקרונותיו יסוכמו עד מארס 2015. תקופה זו, לדברי הנשיא, מעניקה הזדמנות להגיע להסדר שימנע את השלמת התוכנית הגרעינית של אירן, יבטיח את ביטחונה של ארצות הברית ושל בעלות בריתה ובכללן ישראל, וימנע עימות מלחמתי במזרח התיכון. עם זאת, הדגיש הנשיא, אין ביטחון שהשיחות יובילו להסדר, ולכן ארצות הברית שומרת את כל האופציות על השולחן.
|
|
|
|
|
1. העיתונאי היהודי-אמריקני ג'פרי גולדברג יורה לעבר בנימין נתניהו, ומייד מצוטט בכל פינה, משל חידש משהו שלא נאמר כבר. נתניהו מבקש לשכנע את הקונגרס האמריקני להחריף העיצומים על אירן, בניגוד לעמדת ברק אובמה, והדבר מוציא מהדעת פקידים בבית הלבן ובתקשורת הליברלית. כמו ביחס לפלשתינים, גם ביחס לאירן, שורש המחלוקת הוא האם אנחנו מאמינים לצד השני. נתניהו לא מאמין, ויחד איתו רוב אזרחי ישראל. לא מדובר באמון אישי, אלא בבדיקה אמפירית ארוכה שחווינו במעבדה ששמה "תהליך השלום". האמריקנים יכולים להביט אחורה אל ההיסטוריה של המגעים עם האירנים ולראות כיצד הולכו שולל.
|
|
|
|
|
הודעת יו"ר בית הנבחרים האמריקני על הזמנת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לנאום בפני שני בתי הנבחרים על אירן לא רק שלא פגעה במאמצי הנשיא האמריקני, ברק אובמה, למנוע השתת עיצומים נוספים על אירן, אלא ככל הנראה חיזקה את מעמדו.
|
|
|
|
|
לפני זמן קצר הוזמן ראש ממשלת בריטניה קמרון לוושינגטון על-ידי הנשיא אובמה, כדי לעזור לנשיא לשכנע את הקונגרס לבל יטיל האחרון סנקציות נוספות על אירן. הזמנתו התקבלה בסבר פנים יפות וברצון על-ידי כל סיעות הבית שלו בלונדון. קמרון הוא ידיד אמת של ארה"ב. ראש ממשלת בריטניה עומד לפני בחירות בארצו, איש במדינתו לא פצה פיו ולא צפצף על מועד הנסיעה הזה. לדעת הבריטים, הזמנתו הינה בעיתה. וגם מבחינתו של אובמה כמובן. כי אכן נוצרה בקונגרס אווירה של אי-שביעות רצון מהתפתחות המהלכים במו"מ עם אירן.
|
|
|
|
|
בכל הכבוד אני מסכים עם ראש-הממשלה שהבעיה המרכזית שלנו היא התחמשותה הגרעינית של אירן. פצצה כזו היא סיכון פיזי ואמיתי לקיומנו. אני גם מסכים עמו שהנשיא אובמה הכזיב את ציפיותינו ממנו, והוא מחפש הסדר נוח עם אירן, שגם אם יצליח, רק ירחיק במעט את מועד היכולת המלאה לייצור הפצצה, אך לא ימנע אותה.
|
|
|
|
|
