ללא קשר למדיניות ישראל, אירן מפתחת מגה-יכולת (גרעין), כדי להסיר מגה-מכשול (ארה"ב) ולהגשים מגה-יעד: שליטה במפרץ הפרסי, העולם האיסלאמי והעולם.
בדיקה נאותה של 36 שנות משטר האייתולות מלמדת באופן נחרץ שאירן גרעינית תחריף משמעותית את הסכנה הברורה והמיידית שמהווה אירן קונבנציונלית לקיום ישראל, סעודיה ומדינות המפרץ, לאינטרסים קריטיים של ארה"ב והמערב ולשפיות העולם. הנכונות להקריב 500,000 ילדים על מזבח פינוי מוקשים במלחמת עירק-אירן (1980-88) מבהירה שאירן גרעינית ואפוקליפטית אינה ניתנת להכלה, ואירן סף-גרעינית עלולה להביא למלחמת עולם גרעינית.
משטר האייתולות מקדש את עקרונות האיסלאם: שיעבוד ה"כופרים" לחוקי השריעה; הג'יהאד הוא חובת המוסלמי; זכות האיסלאם על האדמה היא אלוהית (וואקף); דאר אל-איסלאם ("בית המאמינים") יביס את דאר אל חארב ("בית החרב" שנועדה ל"כופרים"(; כפל-לשון והונאה ("טקייה") נועדו להגן על "המאמינים" מ"הכופרים". נשיא אירן, רוחאני, הצטיין ב"טקייה" כאשר הוביל את המו"מ עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית. ב-2002 הודיע שאירן
אינה מעוניינת ביכולת כימית, ביולוגית או גרעינית.
אירן מציינת מדי שנה, ב-4 לנובמבר, את "יום המוות לאמריקה"; תומכת בטרור איסלאמי בינלאומי ואנטי-אמריקני; מובילה טרור וחתרנות בעירק, אפגניסטן, מדינות המפרץ הפרו-אמריקניות וירדן; חודרת לתימן המהווה מקפצה להפיכה בסעודיה ועומאן ולהשתלטות על מיצרי הורמוז ובאב אל-מנדב הקריטיים לכלכלת העולם; שולטת בחלק גדול של עירק ותומכת באסד ובחיזבאללה; מפתחת עם
קוריאה הצפונית טילים בין-יבשתיים נושאי ראש חץ גרעיני; מעמיקה שיתוף פעולה עם משטרים רדיקליים, אנטי-אמריקנים באמריקה הלטינית.
מאז מונה רוחאני לנשיא
זינק מספר ההוצאות להורג באירן: 721 ב-2014 לעומת 665 ב-2013 ו-522 ב-2012, בנוסף לרמיסת חופש הדת, התקשורת, הדיבור וההתארגנות.
למרות עובדות אלו - המלמדות שקיום הסכמים מחד ומשטר האייתולות מאידך הם דבר והיפוכו - רואה הנשיא אובמה באייתולות שותף אפשרי להסכם היכול למנוע/לעודד מלחמת עולם גרעינית.
כמיהה מופגנת של אובמה להסכם עם - במקום כפייה על - טהרן, נחישותו לוותר על האופציה המרתיעה של פעולה חד-צדדית אמריקנית ולהתמיד באופציה המרגיעה (את טהרן) הרב-לאומית, מחזקת את האייתולות. היא עלולה להקריב את היעד של מניעת אירן גרעינית על מזבח השגת הסכם דיפלומטי, קטלני.
האופציה הדיפלומטית מתאימה למו"מ עם משטר פורע-חוק הזונח אלימות, אך מו"מ עם משטר המחריף אלימות מחייב הדגשת האופציה הצבאית. ב-1988 הסכים חומייני להפסקת אש עם עירק בעקבות החרפת המעורבות הצבאית האמריקנית. ב-2003 פירק קדאפי את תשתיות הגרעין, ואירן השהתה את פעילותה הגרעינית, נוכח חיסול משטר
סדאם חוסיין על-ידי ארה"ב. אבל הורדת הפרופיל הצבאי האמריקני עודדה את אירן להגביר את חתירתה לגרעין ולהתמיד בטרור.
האם אובמה ילמד מהעבר וימנע מ/או יחזור על - שגיאות קריטיות? האם משטר האייתולות ניתן לשינוי מדיניות, או מחייב שינוי משטר?
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
