לזכרם

כל יום ויום אדם

ואף על-פי כן - יום הולדת שמח!

תמונת ילדות שלי: ביום הזיכרון. צפירה. שלושה טקסים בזה אחר זה: ביד לבנים, בבית הספר,ובחלקה הצבאית בבית העלמין. הייתי ילדה. אני זוכרת רק את הסיפורים המעורפלים עליו, אבל זוכרת היטב את המצבה שלו. זוכרת את עצמי עומדת נפעמת מול מצבת האבן הפשוטה, שעליה נחקק שמו של דודי. שלום כהן. או איך שכינו אותו וקראו לו כולם - שלומי. אותו לא הכרתי, שנהרג בעת שירותו הצבאי. באתר ההנצחה היה כתוב שלום בן יצחק (הכהן) ושמחה. נולד באב תרצ"ט (אוגוסט 1939) בעיר תרורנת שבמרוקו. לפני שהמשפחה עלתה לארץ בשנת 1956 למד בבית-ספר צרפתי וגם ב"ישיבה". היה בנאי מוסמך. גויס לצה"ל בפברואר 1960 ונפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ד בתשרי תשכ"ב (4.10.1961). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקריית גת.הוא היה רק בן 22. חייל בחיל לוגיסטיקה.

רגע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, קבוצת מפעלי מרום אפ.ג'י.פי.בע"מ, מדווחת על עליה דרמטית בכמות ההזמנות השנה של אבוקות זיכרון ודגלי ישראל, על-ידי ארגונים, מוסדות ציבור, חברות ציבוריות ועסקיות והמגזר הפרטי.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון אורי רגב פנה (יום ג', 10.5.16) לשר החינוך נפתלי בנט בדרישה שיאכוף את איסור הלימודים ביום העצמאות במוסדות הפטור החרדיים. רגב קרא לבנט לפתוח בהליכים משפטיים כנגד מוסדות שיפרו את ההוראה וכן להפסיק את העברת התקציבים אליהם. לדבריו, "המשך מימון מוסדות החינוך המחנכים לשלילת המדינה הוא מעשה של התאבדות מצד המדינה".