מנהגים נאים לרוב קשרה מסורת ישראל לחג מתן תורה. ככלה בקישוטיה, שהיא זוהרת בהם והם זוהרים מאור פניה, כן החג מיפה את מנהגיו ומנהגיו מיפים אותו, בתפילות, בזמירות, בלימודים, בתיקונים, בבדי אילנות מוריקים בבתי מדרשות ובתי הכנסת, בתבשילים המספרים בדרכם סיפור עתיק יומין. למן הרגע בו נכנס החג ועד לצאת הכוכבים המאירים את דרכו חוצה, אין רגע פנוי מאצילות החג ושמחתו, לא ערב ולא חצות, ולא אילת ולא יום האור והחמה, ואין פינה - לא בבית ולא במקום בו נקהלים בני האדם - אותה אין החג המעוטר מנהגיו פוקד, ואנשים ונשים, המה וילדיהם, המה וזקניהם שמחים יחדיו שמחה של אומה שיש לה תורה.