|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
אני רוצה להודות לכמה פטריוטים אמריקנים גדולים על עזרתם הרבה; הם באמת עזרו לנו להוציא לפועל משהו שכמעט כולם חשבו שהוא בלתי אפשרי, ושאנחנו מבזבזים את זמננו. כל כך הרבה אנשים אמרו: אתם מבזבזים את זמנכם, אבל לא בזבזנו את הזמן, כי היו אנשים מוכשרים שעבדו איתנו, ובכנות, אנשים שאוהבים את האזור, אוהבים את המזרח התיכון.
אני רוצה להודות לידידי סטיב ויטקוף [מחיאות כפיים]. אתם יודעים, סטיב נבחר על ידי. הוא לא עשה זאת בעבר אף פעם, אבל ידעתי עליו כמה דברים. ידעתי שהוא איש עסקים נהדר - אני מכיר הרבה אנשי עסקים נהדרים, למען האמת. יש לו מיומנויות מצוינות בניהול משא-ומתן - ואני מכיר הרבה אנשים שיודעים כיצד לשאת ולתת - כי מיקוח זאת אומנות, אצל אנשים שיודעים לשאת ולתת היטב - אבל חשוב יותר מכך, סטיב הוא פשוט בחור נהדר, כולם אוהבים אותו. כולם [מחיאות כפיים]. אני מכיר כמה נושאים ונותנים טובים, אבל עם חלק מהמתווכים הללו לא הייתם מקבלים שלום במזרח התיכון, אלא הייתה פה מלחמת עולם שלישית עכשיו. כולם אוהבים את סטיב, הם מכבדים אותו, ואיכשהו הם מצליחים להבין אותו, וראיתי את זה הרבה פעמים, שוב ושוב.
היו"ר אמיר אוחנה: "להוציא את חבר הכנסת עודה. להוציא את חבר הכנסת עודה. להוציא אותו מהאולם. להוציא אותו מייד החוצה. החוצה".
קריאות: "צא החוצה. צא החוצה. תכבד".
[חבר הכנסת איימן עודה מוצא מאולם המליאה]
היו"ר אמיר אוחנה: "להוציא גם את חבר הכנסת כסיף. להוציא את חבר הכנסת כסיף מהאולם. להוציא אותם מיד".
קריאות: "טראמפ. טראמפ. טראמפ".
[חבר הכנסת עופר כסיף מוצא מאולם המליאה]
טראמפ: זה היה יעיל מאוד...
אז נחזור לסטיב. אני מספר סיפור אחד, בגלל שהוא היה מעורב כל כך. ואז הזמנו את ג'ארד [קושנר]. אמרנו שאנחנו צריכים את המוח הזה, אנחנו צריכים להכניס לכאן את ג'ארד, לקבוצה המסוימת הזו של האנשים. אבל סטיב התחיל את כל המבצע בעצמו. אני קורא לו: הנרי קיסינג'ר שלא מדליף - הוא מדליף. סטיב לא מדליף. סטיב פשוט רוצה שהעבודה תתבצע כמו שצריך, הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
אבל אספר לכם רק סיפור קצר, כי כמו שאתם יודעים הוא עובד על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה - מלחמה שמעולם לא הייתה מתרחשת לו אני הייתי נשיא, חבל. 7,000 חיילים צעירים נהרגים מדי שבוע, ואפילו יותר מכך בשבוע האחרון, וזה חבל. זה לא היה קורה אם הייתי נשיא אז, אבל זה כן קרה. ניצחנו בהתמודדות וקיבלתי על עצמי את הטיפול במלחמה הנוראה הזו שמתחוללת. חשבתי שיהיה קל לסיים אותה, חשבתי שזה יהיה הרבה יותר קל מלעשות את מה שעשינו עכשיו, בהצלחה יתרה, במקרה של עם ישראל והרבה עמים אחרים. היא הגיעה קודם, אבל נגיע גם אליה.
קבעתי בעבורו פגישה עם הנשיא פוטין - חשבתי שזו תהיה פגישה של 15 או 20 דקות. לסטיב לא היה מושג לגבי רוסיה, לא היה לו מושג רב על פוטין, לא היה לו מושג גדול על פוליטיקה. הוא לא היה מעוניין בכך במיוחד, הוא היה ממש טוב בנדל"ן. הייתה לו התכונה שחיפשתי ולא ראיתי אותה במקום אחר. אז סידרתי את הפגישה עם פוטין, ואז התקשרתי ושאלתי: האם סטיב כבר סיים? - זה היה בערך חצי שעה מתחילת הפגישה - לא אדוני, הוא לא, הוא עדיין בפנים. זה היה במוסקבה. אמרתי, אז איך הוא מסתדר? אדוני, הוא עדיין שם. התקשרתי אחרי שעה: תנו לי לדבר עם סטיב. אדוני, הוא עדיין שם, הוא עם הנשיא פוטין. אמרתי ואו, זו פגישה ארוכה, שעה. התקשרתי אחרי שעה והוא עדיין היה עם פוטין. התקשרתי אחרי שלוש שעות - הוא עדיין היה עם פוטין; אחרי ארבע שעות הוא עדכן שייצא בקרוב. אחרי חמש שעות הוא יצא החוצה.
שאלתי אותו: על מה לעזאזל דיברתם במשך חמש שעות? והוא אמר: הרבה דברים מעניינים, רק דיברנו על הרבה דברים מעניינים, לרבות הסיבה בגללה הוא נכנס לשם, אבל אי-אפשר לדבר על זה במשך חמש שעות, אפשר לדבר על רק למשך זמן מסוים ואתה יודע מה אתה מקבל. אבל זה כישרון, זה כישרון, הוא יכול לעשות את זה. רוב האנשים שהייתי שולח, ראשית, לא היו מתקבלים; שנית, אילו היו מתקבלים הפגישה הייתה נמשכת חמש דקות. זה מה שקורה עם סטיב, כולם אוהבים אותו. אוהבים אותו בצד הזה, אוהבים אותו בצד האחר. הוא מתווך נהדר בגלל שהוא בחור נהדר. תודה רבה, סטיב [מחיאות כפיים].
אני רוצה גם לומר תודה מיוחדת למישהו שבאמת אוהב את ישראל. למען האמת, הוא אוהב אותה עד כדי כך שבתי התגיירה. אני לא ידעתי שזה מה שעומד לקרות [מחיאות כפיים].
איוונקה נמצאת כאן. ביבי, אתה יודע שזה לא היה מתוכנן מבחינתי, אתה מבין את זה. היא כל כך מאושרת והם כל כך מאושרים - לפחות אני חושב שהם מאושרים, אם לא - אז יש לנו סיפור גדול. לא-לא, יש להם נישואים נהדרים והם מסתדרים מצוין. הם החברים הכי טובים, יש להם מערכת יחסים מיוחדת.
ג'ארד כל כך עזר לנו, הוא ממש עשה משהו מיוחד, הוא הקים את הסכמי אברהם יחד עם קבוצה של אנשים נהדרים. אני אוהב לקרוא לזה "הסכמי אברהם", "אברהם", זה מאוד, זה נשמע הרבה יותר נחמד מאשר "הסכמי אייברהם", לעומת "אברהם" [מחיאות כפיים].
אני פשוט לא רוצה להישמע מתחסד, אתם יודעים. אז אני פשוט מחלק את זה. כך אני גורם לכולם להיות מרוצים.
יש לנו הרבה כישרונות טובים, ואין להם תירוצים לשום דבר שקרה, כי היו לנו אנשים טובים באופן יוצא דופן שעבדו על זה. תוסיפו לזה איש בשם מרקו רוביו, שגם הוא נוכח כאן [מחיאות כפיים]. אני מנבא שמרקו יירשם כשר החוץ הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית - ואני מתכוון לכך. אני מאמין בזה [מחיאות כפיים]. הוא ואני באמת התעמתנו. אתם זוכרים, הוא היה קשוח, הוא היה אכזר. מי לעזאזל חשב שזה יקרה, מרקו? עכשיו אני אומר שהוא ייזכר כטוב ביותר. הוא תמיד היה חכם וחריף, ואנשים כיבדו אותו ומכבדים אותו.
בנוסף, יש לנו מישהו צעיר יותר, אבל מנהיג בלתי ייאמן. ראיתי את זה לפני הרבה זמן ובסוף הוא מנהיג עוד יותר טוב ממה שחשבתי, עוד יותר טוב, וזה פיט הגסת', מזכיר המלחמה שלנו, לשעבר שר ההגנה [מחיאות כפיים]. כפי שאתם יודעים, הכרענו וניצחנו במלחמת העולם הראשונה, והכרענו וניצחנו במלחמת העולם השנייה, ובכל דבר שביניהן וכל דבר לפניהן. ניצחנו בכל דבר, ואז היה להם רעיון מבריק: לשנות את שם המשרד מ"מלחמה", אתם יודעים, זה היה פעם "מלחמה", ל"הגנה".
זה לווה בחשיבה מסוימת, חשבנו בצורה מאוד תקינה פוליטית. תמיד היה לנו הצבא החזק ביותר, וכיום יש לנו את הצבא החזק אי-פעם בגלל הכהונה הראשונה שלי, שבה שיקמתי את הצבא בכל היבטיו. סיימנו שמונה מלחמות בשמונה חודשים, ואני כולל עכשיו את המלחמה הזאת, דרך אגב, אם זה בסדר. אולי תגידו: טוב, זה היה זריז, כי אתמול אמרתי "שבע" והיום אני יכול לדבר על שמונה מלחמות, כי החטופים חזרו. החטופים חזרו [מחיאות כפיים. זאת תחושה נהדרת, נכון? כיף לומר זאת. זאת הפעם הראשונה שאמרתי שהחטופים חזרו, וזו הרגשה כל כך טובה לומר את זה [מחיאות כפיים].
אבל כשמסיימים שמונה מלחמות בשמונה חודשים, זה אומר שאתה לא אוהב מלחמה. כולם חשבו שאהיה אכזרי, אלים. אני זוכר שהילרי קלינטון אמרה במהלך דיון: תסתכלו עליו, תסתכלו עליו, הוא יוצא למלחמה עם כל אחד. למען האמת, בסוף היא אמרה: יש לו אישיות שהיא רק סביב מלחמה. לא, האישיות שלי היא סביב הפסקת מלחמות - ונראה שזה עובד. נראה שזה עובד לכאורה. אבל הפירוש של שינוי שם המשרד והגישה שלנו היא שאנחנו לא ניכנס למלחמה. אבל אם ניכנס, ננצח במלחמה כמו שאיש לא ניצח במלחמה בעבר. לא נהיה תקינים פוליטית, לא נהיה שם, ואני חושב שאתם יודעים - כפי שהזכרת קודם, ביבי - שלום דרך עוצמה, זה שם המשחק [מחיאות כפיים].
ארצות הברית נהנית מהצבא החזק והגדול ביותר בהיסטוריה של העולם כרגע. אני יכול לומר לכם שיש לנו נשק שאף אחד אחר לא חלם עליו. אני רק מקווה שלעולם לא נצטרך להשתמש בו. בניתי מחדש את הצבא, והייתי גאה לעשות את זה. חלק מהדברים ששנאתי לעשות, שנאתי חלק מכלי הנשק משום שרמת העוצמה שלהם כל כך אימתנית, כל כך מסוכנת, כל כך רעה - אבל אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו מייצרים את הנשק הטוב ביותר בעולם, ויש לנו הרבה ממנו, ונתנו הרבה לישראל, למען האמת [מחיאות כפיים].
ביבי היה מתקשר אליי הרבה פעמים: אתה יכול להשיג לי את הנשק הזה, את הנשק הזה, או נשק אחר? על חלק מהם אפילו לא שמעתי, ביבי, ואני זה שמייצר אותם. אנחנו מביאים אותם בסופו של דבר, אלה כלי הנשק הטובים ביותר. אבל השתמשתם בהם היטב. צריך לדעת להשתמש בהם. ואתם בהחלט השתמשתם בהם היטב. עד כדי כך שישראל נהייתה חזקה ועוצמתית, וזה מה שהוביל לשלום, בסופו של יום, זה הוביל לשלום [מחיאות כפיים].
בזמן שאנחנו חוגגים היום, עלינו לזכור כיצד התחיל הסיוט הזה של מוות וחורבן. לפני שנתיים, בחג שמחת תורה, אלפי אזרחים ישראלים חפים מפשע הותקפו על-ידי מחבלים באחת המתקפות המרושעות ביותר, תוך זילות חיי אדם, בטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה. האכזריות של 7 באוקטובר הכתה בלב האנושות עצמה, איש לא האמין למראה עיניו. ארצות הברית של אמריקה התאבלה יחד איתכם, ולצידכם התאבלנו על אזרחינו שלנו שנטבחו בצורה כל כך אכזרית באותו יום, ועל כל המשפחות שחייהן השתנו לנצח בגלל מעשי הזוועה של אותו יום. אזרחי ישראל, אנא דעו לכם שאמריקה מצטרפת אליכם לשתי השבועות הנצחיות: "לעולם לא לשכוח" ו"לעולם לא עוד" [מחיאות כפיים].
מ-7 באוקטובר עד השבוע ישראל הייתה מדינה במלחמה, ועמדה בנטל שרק עם גאה ונאמן היה עומד בו. זו הייתה תקופה קשה מאוד. עבור משפחות רבות במדינה חלפו שנים מאז שידעתם יום אחד של שלום אמיתי, אבל כיום, סוף-סוף, ולא רק לישראלים, אלא גם לפלשתינים ולאנשים רבים אחרים. הסיוט הארוך והמתמשך מסתיים סוף-סוף. וכשהאבק שוקע, העשן מתפוגג, ההריסות מפונות והאפר מתנקה מהאוויר, עולה היום על אזור שהשתנה, ועתיד הרבה יותר יפה ומזהיר הוא פתאום בהישג ידכם.
זו תקופה מרגשת מאוד לישראל ולמזרח התיכון כולו, כי ברחבי המזרח התיכון כולו כוחות התוהו ובוהו, הטרור וההרס, שפגעו באזור במשך עשרות שנים, נחלשים עכשיו, והם מבודדים ומובסים לגמרי. קואליציה חדשה של אומות גאות ואחראיות נבנית, ובזכותנו כל האויבים של הציוויליזציה נמצאים במצב נסיגה - הודות לאומץ ולמיומנות יוצאת הדופן של צבא ההגנה לישראל במבצע עם כלביא [מחיאות כפיים]. זה ליהוק הוליוודי. בואו נשים אותו בסרט. תסתכלו עליו. עבודה נהדרת, חברים. והאנשים שלי ממש אהבו לעבוד איתכם [מחיאות כפיים].
הם עבדו כל כך נהדר ביחד. רבים מהטרוריסטים הבכירים של אירן כולל מדעני גרעין ומפקדים נהרגו והושמדו מעל פני הארץ. בעזרת מבצע פטיש חצות - זה שם כל כך נהדר לאותו מבצע, למה שעשינו ביוני שעבר [מחיאות כפיים] - צבא ארצות הברית הטיס שבעה מפציצי B2 יפהפיים. פתאום הם נראו כל כך יפהפיים. תמיד חשבתי שהם יפים, המטוסים האלה, אבל לא ידעתי שהם מסוגלים לעשות את מה שהם עשו. הזמנו עוד 28 מטוסים כאלה. קצת עידכון, גרסה קצת משודרגת. הזמנו ערמה של המטוסים הללו, וכמעט 100 מטוסים אחרים יחד איתם לרבות מטוסי קרב, והיו לנו 52 מטוסי תדלוק חדשים דנדשים, שתדלקו אותם ארבע או חמש פעמים. הם טסו 37 שעות הלוך ושוב, תחשבו על זה. היו לנו מטוסי תדלוק ברחבי השמיים וגם לכל שאר המטוסים. היו לנו מטוסי אף-22, אף-35, אף-16. היו לנו ממש הרבה מטוסים בשמיים [מחיאות כפיים]. היו לנו 52 "תחנות דלק מעופפות בשמיים", ככה מכנים אותם. לא הייתי רוצה להטיס אחד מהם, כי יש לנו את הגנרל רייזין קיין כאן. גנרל, קום. הבחור הזה, איזה גנרל מדהים הוא - תודה רבה [מחיאות כפיים].
שאלתי את הגנרל קיין, אתה יודע, יש לנו קצת בעיות עם דאעש - כשהייתי בוושינגטון הבירה, שאלתי: כמה זמן ייקח להביס את דאעש? בוושינגטון אמרו שלוש-ארבע שנים, אולי חמש שנים, אדוני. אמרתי: לא הבנתי, יש לנו את הציוד הכי טוב בעולם, למה כל כך הרבה זמן?
אז טסתי לעירק ופגשתי אדם בשם קיין. שאלתי אותו: מה שמך הפרטי? הוא אמר: קוראים לי רייזין, אדוני. אמרתי, רגע, השם שלך הוא Raising Cane? חיפשתי אותך הרבה מאוד זמן. אתה מתלוצץ, אתה צוחק עליי. אמרו לי שייקח שלוש-ארבע-חמש שנים להביס את דאעש. אני יושב איתו ואומר: למה - טסתי לשם, בחשכת הלילה נחתִּי. לעולם אני לא אשכח את זה, זו הייתה חתיכת נסיעה. אני שמח שהגעתי אליו, כי פגשתי אותו. אמרתי: אני יכול לבקש, הגנרל - ירדתי, היו עוד גנרל וסמל. כולם היו בליהוק הוליוודי, הם היו יכולים להיכנס לסרט מיד. ביניהם וביניכם כאן אפשר להתעשר מהפקת סרטים. הם הסתדרו כל כך טוב, וזה היופי שבדבר, שהצבא שלכם והצבא שלנו הסתדרו כל כך טוב ביחד [מחיאות כפיים].
מה שאמרו לי הגנרלים של הטלוויזיה בוושינגטון הוא: יש לנו את הציוד הכי טוב בעולם, למה זה נמשך כל כך הרבה זמן? הם אמרו: ארבע שנים. אז אני אשאל אותך, רייזין, כמה זמן ייקח לך להביס את דאעש? אדוני, נוכל לעשות את זה בשלושה שבועות, ואולי יישאר לך קצת זמן. אתה צוחק עליי, אמרתי. על מה לעזאזל אתה מדבר? אמרו שארבע שנים. ובכן, אדוני, זה לא המקום שלי לומר את זה, אבל אתה שואל אותי שאלה. מה שאתה צריך לעשות זה לפגוע ממערב, לפגוע מצפון, לפגוע מדרום, לפגוע מלמעלה, לפגוע מלמטה. אמרתי: אז למה הם לא עשו את זה? הוא לא רצה להכפיש את שמם של הממונים עליו, שקשה להאמין שהם מפקדיו. זה יכול היה להיות הפוך לפני הרבה זמן, כי הוא זה שעשה את המבצע ללא דופי, זה היה מושלם [מחיאות כפיים].
אמרתי: אתה באמת חושב שתוכל לעשות את זה בארבעה שבועות? כן, אדוני, מאה אחוז. אתה צריך לעשות את זה אחרת ממה שהם חושבים. הם השתמשו בבסיס אחד, שהיה במרחק מאות קילומטרים משם, ויש כל כך הרבה בסיסים ניידים ברחבי המזרח התיכון, והם לא רצו להשתמש בבסיסים הניידים, כי הם לא רצו לפגוע באותן ארצות, כשהם אפילו לא יודעים מה המטוסים עושים שם, הם לא יודעים. אז הוא אמר: לא, הם לא רצו להגן על מישהו לפגוע במישהו, אבל אנחנו כן נוכל בתוך ארבעה שבועות. אמרתי: אתה בטוח בכך? אתקשר אליך שוב, אתקשר שוב ביום שני, כי אני חוזר עכשיו לוושינגטון הבירה. אבל אתה חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה בתוך ארבעה שבועות, ועוד ייוותר לנו זמן פנוי? אתה חושב שתוכל לעשות את זה בתוך ארבעה שבועות? אמרתי: אז לך תעשה את זה. הוא עשה את זה בפחות מארבעה שבועות. אז גנרל, קום שוב, בבקשה. זה גנרל אמיתי, זה לא גנרל לטלוויזיה. הוא לא רוצה להיות בטלוויזיה בכלל. הוא לא רוצה להופיע בטלוויזיה. יש אחרים שממש אוהבים להופיע בטלוויזיה.
אז הטלנו 14 פצצות על מתקני הגרעין העיקרי של אירן, כפי שאמרתי, והשמדנו אותם. זה דבר שאושר בהמשך, וכל אחד מבין. יחד עצרנו את נותנת החסות מספר אחת לטרור, בהשגת הנשק המסוכן ביותר. אם תחשבו על זה, אילולא עשינו את זה, ובהנחה שהיינו עושים את אותה עסקה כמו שיש לנו היום, אז היום הייתה מרחפת עננה שחורה מעל העסקה הזאת. בראש ובראשונה, היא לא הייתה קורית, כי שאר המדינות הערביות והמוסלמיות לא היו מרגישות בנוח לעשות את העסקה כפי שעשינו עכשיו, אילו אירן הייתה מצוידת באותו נשק גרעיני. הם היו בערך חודשיים מהצטיידות בנשק גרעיני, אולי פחות מחודשיים.
הם צדקו, זו הייתה ההזדמנות האחרונה שלנו. הם עבדו על זה 22 שנים, וזו הייתה ההזדמנות האחרונה שלנו. הטייסים אמרו את זה. הם אמרו: 22 שנים, אדוני, הם הסתכלו על זה, קודמינו בחנו את זה שלוש פעמים בשנה, איך עושים את התרגילים, ותרגלו את אותה תקיפה. הם עשו את זה כל כך טוב.
אבל בואו נניח שלא עשו את זה נכון, בואו נניח שהיה נשק גרעיני רב בידי אירן - לא היינו יכולים להיות כאן היום - אפילו אם היינו חותמים את העסקה, מה שלא היינו מצליחים כי הרבה אנשים לא היו מוכנים להתעסק עם זה בכלל - הסרנו עננה גדולה מעל המזרח התיכון ומעל ישראל [מחיאות כפיים].
היה לי הכבוד לעזור, אבל דַמיינו את אותם מסמכים - אותו דבר - אבל היה שם מישהו שלדעת כולם הוא רב עוצמה במזרח התיכון. הם ספגו מכה גדולה. זה מצד אחד - מצד שני, זה היה יכול להיות נהדר אם היינו יכולים לעשות איתם שלום בעסקה. היינו יכולים ממש לחיות עם זה טוב. זה היה משמח אותנו.
אני חושב שהם רוצים לעשות שלום. אני חושב שהם התעייפו. אמרו, אדוני, הם מתחילים את תוכנית הגרעין שלהם מחדש. אז אני אספר לך משהו: הם לא התחילו כלום. הם רוצים לשרוד. הדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה לחפור מנהרות שוב בהרים שהרגע הפצצנו. הם לא יעשו שום דבר, הם רוצים לשרוד. זה מה שמעניין אותם.
אני חושב שיש לנו הזדמנות, סטיב. כשאנחנו רוצים לסגור עסקה, אנחנו מביאים את ג'ארד, סטיב והגנרל ופיט ומרקו, אתם סוגרים את העסקה בקלות, אבל קודם אנחנו צריכים לסגור עם רוסיה. אנחנו צריכים לסיים איתם. אם לא אכפת לך, סטיב, בוא נתמקד ברוסיה תחילה. אנחנו נסיים את זה איכשהו [מחיאות כפיים].
בלבנון, הפגיון של חיזבאללה, שהיה מכוון לגרון של ישראל, רוסק לחלוטין. הממשל שלי תומך באופן פעיל בנשיא לבנון החדש במשימתו לפרק את גדודי הטרור של חיזבאללה לצמיתות, והוא עושה את זה היטב - -[מחיאות כפיים] - - ולבנות מדינה משגשגת שחיה בשלום עם שכנותיה. אני יודע שאתם תומכים בזה. דברים טובים קורים שם, ממש דברים טובים.
עם הפסקת האש השבוע השגנו את פריצת הדרך המאתגרת ביותר - אולי אי-פעם. מעולם לא ראיתי שום דבר כזה. הייתי מעורב בהרבה מאוד הצלחות - מעולם לא ראיתי משהו כמו מה שקורה היום ברחבי העולם. על מה שקורה היום אנשים רוקדים ברחובות לא רק בישראל, אלא גם במדינות שמעולם לא היו רוקדים בהן ברחובות. הם רוקדים באותם רחובות [מחיאות כפיים].
אז המלחמה הקשה והממושכת הזו שהסתיימה עכשיו - אתם יודעים, יש אנשים שאומרים 3,000 שנה ויש אנשים שאומרים 500 שנים, לא משנה כמה, היא הגדולה מכולן - וזה הישג חסר תקדים שכמעט כל האזור תמך בתוכנית שלפיה עזה תפורז לאלתר וחמאס יפורק מנשקו, וביטחון ישראל לא יהיה מאוים עוד בכל אופן, דרך או צורה [מחיאות כפיים].
אז בעזרתנו, ישראל ניצחה ככל שיכלה בכוח הנשק, אתם ניצחתם. זהו, ניצחתם. עכשיו הגיעה עת לתרגם את הניצחונות האלו נגד המחבלים בשדה הקרב לפרס האולטימטיבי של שלום ושגשוג למזרח התיכון כולו. הגיע הזמן שבו תוכלו ליהנות מפרי עמלכם [מחיאות כפיים].
מר ראש האופוזיציה - הוא איש אופוזיציה נחמד מאוד. לא, הוא בחור נחמד. ביבי, הוא בחור נחמד [מחיאות כפיים]. הוא יודע מה הוא עושה. לא, הוא בחור נחמד. עכשיו תוכל להיות קצת יותר נחמד, ביבי, כי אתה כבר לא במלחמה, ביבי [מחיאות כפיים]. אבל רק על-ידי ניצול ההזדמנות של הרגע נוכל להשיג את המטרות שלנו, לוודא שהזוועות של השנים האחרונות לא יקרו שוב לעולם. אתם לא צריכים לעבור זאת שוב.
לפני שמונה שנים באתי לאזור הזה במסע ראשון מיוחד מחוץ לארצות הברית. באתי לכאן מוקדם מאוד, לבקשתכם, פניתי למנהיגי העולם הערבי והמוסלמי שהתאספו בסעודיה, ואמרתי שהגיעה העת לבנות עתיד ללא אימת הקיצוניות והטרור. ומעניין, ברגע שאסיים, די באיחור - גרמתם לי לאיחור, בין מנהיג האופוזיציה ובין נאום מבריק אבל ארוך מדי של ביבי; חשבתי שאעלה לכאן במהירות, אנאם נאום ואצא מייד למצרים. זה לא הצליח. גם אתה [יו"ר הכנס אמיר אוחנה] נאמת נאום די ארוך, אדוני [מחיאות כפיים]. אבל אהבתי את מה שאמרתם, כולכם. מילים נהדרות. אם לא הייתי אוהב את מה שאמרתם, אז זה לא היה טוב. נכון, רון? רון [דרמר], עשית כאן עבודה נהדרת, דרך אגב [מחיאות כפיים].
אז בתוך זמן קצר אפגוש את המדינות העשירות והעוצמתיות ביותר בעולם - אף על-פי שעם המכסים שארצות הברית מטילה היום, היא במובהק המדינה העשירה ביותר העולם - אבל המדינות הכי עשירות ועוצמתיות, באמת בהובלתם של אנשים נהדרים במקרים רבים. לא בהכרח הייתי בוטח בהם, אבל אני יכול להגיד לכם שאנשים מדהימים עזרו לנו, ללא הפסקה, לגרום לתוכנית הזאת לקרום עור וגידים. אז נצא לשם, קצת באיחור. אולי הם כבר לא יהיו שם עד שאני אגיע, אבל אני רוצה לתת לזה הזדמנות בכל זאת.
המסע שהתחלנו אי-אז הוביל לניצחון מוחץ נגד ח'ליפות דאעש, להסכמי אברהם המונומנטליים, ולבסוף להפסקת האש ההיסטורית של השבוע, ורבות מאותן אומות שיחקו תפקיד מכריע בכך, אני חייב לומר לכם, וסטיב יאמר לכם את זה, וגם ג'ארד יאמר לכם. ביחד הראינו שהשלום הוא לא רק תקווה שאנחנו יכולים לחלום עליה, אלא זו מציאות שאנחנו יכולים לבנות יום אחרי יום, איש אחרי איש, ואומה אחרי אומה. בשל כך, המזרח התיכון מוכן סוף-סוף לאמץ את הפוטנציאל יוצא הדופן שלו, יש לכם פוטנציאל יוצא דופן באזור הזה.
עכשיו צריך להיות ברור לכולם באזור כולו שעשרות שנים של ביסוס טרור וקיצוניות, ג'יהאדיזם ואנטישמיות, לא עובדות. זה עבד, אבל זה המיט אסון, זה פשוט קטל והרג [מחיאות כפיים]. בסופו של דבר, זה פעל כבומרנג באופן מוחלט. זה השיג תוצאות הפוכות של כל מה שחשבתם. קחו את התרחיש הגרוע ביותר - קרה הרבה יותר גרוע מכך. זה לא הועיל, לא בעזה, לא באירן; השנאה המרה הזו הובילה רק לאומללות, סבל, כישלון ומוות. זה לא שימש להחלשת ישראל, אלא להכחדת הכוחות שהפיצו את השנאה הזו, וכל מי שניסה את זה הפך ללא רלוונטי.
בינתיים ראינו שאותן אומות שהתגברו על אותן מחלוקות עתיקות ומחפשות הידברות, הן עכשיו המוצלחות ביותר באזור, ומסתדרות טוב עם ישראל והן עושות עבודה נהדרת. אני יכול לומר לכם שאלה ארבע המדינות שהצטרפו להסכמי אברהם בשלב מוקדם - ואתם בעצם עושים לי טובה, כי אני אומר את זה בעוד זמן קצר לכמה ידידים נוספים - נכון, ג'ארד? היינו רוצים שכולכם תאחדו כוחות ותצטרפו להסכמי אברהם. אנחנו צריכים עוד כוחות, אנחנו צריכים לאחד כוחות ולהתאסף. אפשר להגשים את זה.
היה פה ממשל חלש מאוד עם הנשיא הגרוע ביותר, בהרבה, בתולדות המדינה שלנו, וברק אובמה לא היה רחוק מאחוריו, דרך אגב [מחיאות כפיים]. הם לא עשו כלום עם המסמך הנהדר של הסכמי אברהם, אבל כרגע אפשר למלא אותו ולצקת בו תוכן. עכשיו יש שלום, ועכשיו יש אנשים שבאמת אוהבים את ישראל, והם אוהבים את ישראל היום הרבה יותר מאשר לפני חמישה שבועות, כי חזרתם וחזרתם חזקים. כי זה הפך להיות קצת אכזרי שם בחוץ, בעולם. ובסופו של יום העולם מנצח, אי-אפשר לנצח את העולם. אני תמיד אומר לביבי: ביבי, עכשיו הגיעה העת, והוא הבין את זה יותר טוב מכל אחד אחר, כי בסופו של דבר, אתם יודעים שהעולם הוא מקום גדול מאוד. אמרתי הרבה פעמים שחלקת האדמה הזאת היא קטנה מאוד, זה לא ייאמן. כשאתה מסתכל במפה, אפילו לא במפת העולם, אלא רק במפת המזרח התיכון - זו נקודה קטנה. ותחשבו על מה שעשיתם - זה נפלא, זה נפלא [מחיאות כפיים].
אבל העולם שוב אוהב את ישראל, ואמרתי לביבי: אתה יודע, העולם גדול והוא חזק, ובסוף העולם מנצח, ואנחנו לא צריכים לחשוש מזה כרגע. אבל הייתה תקופה במשך החודשים האחרונים - אתם יודעים, העולם רצה שלום, ישראל רצתה שלום, הם רצו שלום, כולם רצו, ואיזה ניצחון זה היה. איזה ניצחון זה היה. אם הייתם ממשיכים להילחם עוד שלוש או ארבע שנים, זה היה הופך רע ומתחמם. התזמון של זה הוא מבריק, ואמרתי לביבי: אתה תיזכר על זה הרבה יותר מאשר אם היית ממשיך בדבר הזה עוד ועוד; להרוג, להרוג. זה לא היה אותו דבר.
אני רק רוצה לברך אותך, ביבי, על כך שהיה לך האומץ לומר: זהו זה, ניצחנו, ועכשיו בואו ניהנה מהחיים שלנו. בואו נבנה מחדש את ישראל ונעשה אותה חזקה ואפילו טובה יותר ממה שהיא הייתה אי-פעם. אתם הולכים לעשות את זה. זה הצריך הרבה אומץ [מחיאות כפיים], והבחירה עבור הפלשתינים לא יכולה להיות ברורה יותר - זו ההזדמנות שלהם לשנות מסלול מדרך הטרור, האלימות והקיצוניות, ולהגלות את כוחות הרשע והשנאה שנמצאים בקרבם. אני חושב שזה יקרה, כי יש שם אנשים שבמשך החודשיים האחרונים רוצים לראות שזה קורה, הרבה. אחרי כאב, מוות ומצוקה אדירים, כעת הגיעה העת להתרכז בבנייה ובשיקום העם שלהם, במקום לנסות להחריב את ישראל. אנחנו לא רוצים שזה יקרה שוב [מחיאות כפיים]. כל המיקוד של העזתים צריך להיות בשיקום יסודות היציבות, הביטחון, הכבוד ופיתוח כלכלי, כדי שהם יוכלו סוף-סוף ליהנות מחיים טובים יותר, וכך מגיע להם ולילדיהם אחרי עשרות שנים של זוועה.
אני מתכנן להיות שותף למאמץ הזה, במובן שנעזור ונעשה משהו שהופך להיות פופולרי מאוד, כי כל אחד רוצה להצטרף, זה נקרא מועצת השלום. זה שם נהדר, לא? מועצה של שלום [מחיאות כפיים]. הדבר הרע היחיד מבחינתי הוא שכל מדינה שמעורבת בזה ביקשה ממני לשבת בראש המועצה הזו, ואני חייב לומר לכם, אני עסוק מאוד. לא ציפיתי לזה. אבל אתם יודעים מה? אם נעשה את זה, נעשה את זה בצורה הנכונה, ויש לנו עוצמה ועושר שלא ייאמנו. אתם תזדקקו לעושר כדי לשקם דברים, ועושר כזה יש למעט אנשים בעולם.
אני רוצה להודות למדינות הערביות והמוסלמיות על המחויבות שהן קיבלו על עצמן לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה. מדינות ערביות, מדינות עשירות מאוד, אמרו: נגייס סכומי עתק של כסף כדי לשקם ולבנות מחדש את עזה. אני חושב שזה הולך לקרות. הן רוצות עוצמה, הן רוצות כבוד, הן רוצות להתקדם. אני רוצה לומר מי הן, כי מה שהן עושות הולך להיות, אני חושב, משהו שתתרשם ממנו מאוד, ביבי. אתם צריכים את זה, אתם צריכים את העוצמה הכלכלית שיש להן. והן רוצות לראות שזה עובד, הן רוצות שזה יהיה בטוח, והן רוצות לראות שזה יהיה טוב גם לישראל. לא משנה מה הסכום - כי מדובר בסכום עתק, כפי שתוכלו לראות, זה סכום גדול - לאותן המדינות זה דמי כיס, יחסית להון שלהן. זה ממש הרבה כסף, סכום כסף שרוב האנשים אפילו לא יכולים לדמיין, אבל לאותן המדינות לא מדובר בסכום גדול, כי זה מבטיח הצלחה ויציבות במזרח התיכון, שזה מה שהן רוצות לראות.
רבות מהן תהיינה איתנו במצרים בתוך זמן קצר, אני חושב. אני לא בטוח, אולי הן כבר עזבו. יכול להיות שהן לקחו את מטוסי הבואינג 747 שלהן וכבר המריאו משם. אמרתי: איזה מטוס אתם מטיסים? - 747. אמרתי: זה מטוס גדול. סטיב, אתה חושב שהן יעזבו עם ה-747 החדשים שלהם? אני לא יודע, אבל נגלה את זה בקרוב. זה יהיה סיפור גדול. יישארו שם שני אנשים, והם יהיו השניים הכי עניים [מחיאות כפיים]. אבל זו תהיה קבוצת המדינות העשירה והעוצמתית ביותר. הקבוצה שגיבשנו, שממתינה לנו, היא הקבוצה העשירה והעוצמתית ביותר שהתכנסה אי-פעם בנקודה אחת. אף פעם לא הייתה קבוצה כזאת. והם מחפשים רק טוב, הם רוצים טוב והם יעשו טוב. כשההתחייבויות הללו ייעשו, אספר לעולם מי עושה זאת, כי הם באמת ראויים לקרדיט. חלק מהם אולי לא ירצו את הקרדיט, אבל הם ראויים לו.
ברור יותר מאי פעם שהמדינות הפרודוקטיביות והאחראיות של האזור הזה לא צריכות להיות אויבות או יריבות. אתם צריכים להיות שותפים, ובסופו של דבר אפילו ידידים, וזה מה שהולך לקרות, אני יודע את זה [מחיאות כפיים].
יחד תוכלו לעמוד מול כוחות התוהו ובוהו - כן-כן, תמשיכו [מחיאות כפיים]. תוכלו לעמוד מול כוחות התוהו ובוהו שמאיימים על כל האינטרסים שלכם - ותמיד יש איום גדול, תמיד - ולשחרר שגשוג והזדמנויות עצומות לכל האנשים על האדמות הללו. וזה מה שיקרה. אתם הולכים לשחרר מספרים והצלחות שישראל מעולם לא העלתה על דעתה, משום שאתם כל כך נחושים - וכך צריך - ועשיתם את הדבר הנכון בהגנה על עצמכם. לא תצטרכו לדאוג כל כך לגבי זה. ניצחתם, ועכשיו תוכלו לבנות ולעשות דברים שמעולם לא חשבתם שאפשריים. כשתיישמו את הגאונות הזאת בעשיית דברים אחרים זה יהיה נס, נס במדבר, זה יהיה מדהים. זה כבר מתחיל, במובן מסוים, אבל זה יהיה נפלא כשתוכלו להקדיש זמן לחשיבה על דברים אחרים חוץ ממלחמה והגנה ומתקפה.
לשם כך, אני מקווה - וחולם, למען האמת - שביחד הסכמי אברהם יהיו כל מה שאנחנו חשבנו שהם יהיו. אותן ארבע המדינות היו אמיצות מאוד כשהן הגיעו להסכמים, הן עשו את זה בשלב מוקדם מאוד, וכל אחת מהן הרוויחה כלכלית בצורה יוצאת דופן, ואפילו בתקופה הקשה הזאת שחווינו עכשיו הן כולן נשארו חברות באותם הסכמי אברהם. הן הצליחו באופן נהדר. אתן יודעות מי אתן, אני רוצה להודות לכן. הן נשארו בגלל מחויבות, אבל הן נשארו גם בגלל שאלה ממש עסקים טובים. הן עשו הרבה כסף, החברות הללו. אני מקווה שכל אחת מהמדינות שאנחנו מחפשים, ג'ארד, יצטרפו במהירות - בלי משחקים, בלי כלום, רק יצטרפו - בגלל שזה הולך להיות שלום נהדר. זה ממש יחבר את הכל יחד, מעבר לחלומות של כל אחד [מחיאות כפיים].
במקום לבנות מבצרים כדי להרחיק אויבים, המדינות באזור הזה צריכות לבנות תשתיות לצורכי קירוב ומסחר, כי אתן צריכות להתחרות עכשיו עם העולם הגדול בחוץ במסחר. זה סוג אחר של תחרות. במקום לייצר נשק וטילים, את העושר של האזור הזה צריך להשקיע בתרופות, בתי ספר ותעשיה, ובדבר החם החדש הבא: בינה מלאכותית. תצטרכו הרבה מאוד בינה כדי להחזיר את הסכומים האלה, אבל זה באמת הדבר החם.
הייתי אומר שלפני שנה ארצות הברית הייתה מדינה מתה. אני אומר את זה לאנשים. שמעתי את זה לראשונה ממלך סעודיה, שמעתי את זה מאיחוד האמירויות, שמעתי את זה מקטר, שמעתי את זה ממדינות אחרות. לפני שנה, ארצות הברית של אמריקה הייתה מדינה מתה, ועכשיו זו המדינה הכי חמה בכל העולם. ללא עוררין, זו המדינה הכי חמה [מחיאות כפיים]. בעצם, אם תחזרו שנה אחורה, לפני הבחירות - אחרי נובמבר נהיינו מדינה חמה. הייתי אומר ש-5 בנובמבר זה הזמן שבו נהיינו חמים.
אם תחזרו כמה שנים אחורה, אם היית אחראי במדינה, איש לא היה מבקש ממני לדבר. איש לא ביקש מג'ו ביידן לבוא לנאום, ואם הם היו מבקשים הוא היה מסרב, אני מבטיח לכם. הוא לא נאם. הוא לא נאם, והוא לא נאם היטב. אבל כל אותן מדינות במזרח התיכון - מה שאנחנו עושים כרגע יכול היה לקרות לפני הרבה זמן, אבל זה נחנק והתעכב כמעט ללא תקנה בגלל הממשל של ברק אובמה ואז של ג'ו ביידן, בגלל שנאה חזקה כלפי ישראל. העיכובים התחילו כשהנשיא אובמה חתם על עסקת הגרעין עם אירן, וזה היה אסון לישראל וזה היה אסון לכולם. אני זוכר שביבי נתניהו בא לארצות הברית ועבד כל כך קשה כדי להניא את אובמה מאותה עסקה [מחיאות כפיים]. הוא עבד כל כך קשה, אבל זה היה כמו לדבר לקיר. אני זוכר שהוא אמר לי: זה כמו לדבר לקיר. הם רצו ללכת עם אירן. למען האמת, הם בחרו באירן על פני מדינות טובות אחרות, בפרט ישראל. זו הייתה התחלה של תקופה ממש קשה כשאובמה יצא ועסקת הגרעין האירנית התבררה כאסון. אני, דרך אגב, ביטלתי את עסקת הגרעין עם אירן, ואני גאה מאוד שעשיתי את זה [מחיאות כפיים].
אפילו לאירן, שהמשטר שלה המיט כל כך הרבה מוות במזרח התיכון, היד לידידות ולשיתוף פעולה עדיין מושטת. אני אומר לכם, הם רוצים לעשות עסקה. זה מה שאני עושה בחיים שלי, אני רוקם עסקות. ואני טוב בזה, תמיד הייתי טוב בזה. אני יודע מה הם רוצים. אפילו אם הם אומרים "אנחנו לא רוצים עסקה" - הם כן רוצים עסקה, אני אומר לכם. הם כן רוצים, הם רוצים עסקה. אנחנו נראה אם נוכל לעשות משהו, כי מה שקורה כאן הוא מטורף, ואנחנו לא רוצים שהוא יימשך.
לא ארצות הברית ולא ישראל עוינות כלפי העם האירני. אנחנו רק רוצים לחיות בשלום. אנחנו לא רוצים איומים שירחפו מעל ראשינו, ואנחנו אפילו לא רוצים לחשוב במונחים של השמדה גרעינית. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, זה לא יקרה לעולם. אין דבר שיעשה טוב יותר לחלק הזה של העולם מאשר שמנהיגי אירן יוותרו על הטרור, יפסיקו לאיים על שכנותיהן, יפסיקו לממן את שלוחיהם הלוחמניים, ויכירו סוף-סוף בזכותה של ישראל להתקיים. הם חייבים לעשות את זה [מחיאות כפיים] לאירן - וכפי שאתם יודעים, זה לא משהו שנאמר מתוך חולשה, זו לא חולשה - אני אגיד שאנחנו מוכנים כשאתם תהיו מוכנים. זו תהיה ההחלטה הכי טובה שאירן אי-פעם קיבלה, וזה הולך לקרות. זה יקרה בסופו של דבר. הם אנשים טובים, אני מכיר הרבה אירנים בארצות הברית שהם אנשים נהדרים וחכמים, עובדים קשה. הם לא רוצים לראות את מה שקרה למדינה שלהם.
הסיפור של הנחישות והניצחונות הישראלים מאז 7 באוקטובר צריך להיות מוכח לכל העולם, שאלו שמחפשים להשמיד את המדינה הזאת, נידונים לכישלון מר. מדינת ישראל חזקה, והיא תחיה ותשגשג לנצח [מחיאות כפיים].
זאת הסיבה שישראל תמיד תישאר בעלת ברית חיונית של ארצות הברית של אמריקה. ישראל ואנחנו שותפים לאותם ערכים. ישראל מפעילה את אחד הצבאות החזקים ביותר בעולם, יש לה צבא מדהים. איזו עבודה נהדרת עשיתם כאן. זו אחת הכלכלות הכי חדשניות בעולם, ואלה רק חלק מהסיבות שלי להיות החבר הטוב ביותר שהיה לישראל אי-פעם בבית הלבן, כולם אומרים את זה. אני חושב שזה נכון כי כולם אומרים את זה, אולי אתה אמרת את זה היום - ותודה - אבל בתור נשיא הפסקתי את עסקת הגרעין הרת האסון עם אירן, והפסקתי גם את תוכנית הגרעין של אירן עם דברים שנקראים מפציצי בי-2. זה היה מהיר ומדויק, וזה היה יופי צבאי.
אישרתי הוצאה של מיליארדי דולרים שהושקעו בהגנה על ישראל, כפי שאתם יודעים, ואחרי שנים של הבטחות שלא קוימו מצידם של נשיאי ארצות הברית אחרים - כי הם הבטיחו ולא הבנתי את זה עד שהגעתי לשם, אבל היה הרבה לחץ שהופעל על אותם נשיאים, בסוף היה גם עליי - אבל לא נכנעתי ללחץ. כל נשיא במשך עשרות שנים אמר שאנחנו נעשה את זה - ההבדל הוא שאני כן קיימתי את ההבטחות שלי, והכרתי באופן רשמי בירושלים כבירת ישראל והעברתי את השגרירות של ארצות הברית לירושלים. זה נכון, מרים [אדלסון]? תראו את מרים. תעמדי גם את [מחיאות כפיים].
מרים ושלדון היו באים למשרד, והוא היה מתקשר אליי - אני חושב שהם עשו יותר נסיעות לבית הלבן מאשר כל אחד אחר שאני יכול לחשוב עליו. הם יושבים שם ככה, נראים תמימים. יש לה 60 מיליארד בבנק - אני חושב שהיא אומרת שיש יותר מזה - היא אוהבת את ישראל, והיא ובעלה היו באים. בעלה היה אדם מאוד אגרסיבי, אבל אהבתי אותו. הוא היה אגרסיבי, תמך בי מאוד. הוא היה מתקשר ושואל: אני יכול לבוא לראות אותך? הייתי אומר: שלדון, אני נשיא ארצות הברית, זה לא עובד ככה. אבל הם היו מאוד אחראים להרבה דברים, גם הביאו אותי לחשוב על רמת הגולן, שזה אולי אחד הדברים הכי גדולים שקרו אי-פעם. מרים, תעמדי בבקשה. היא באמת נהדרת, היא כל כך אוהבת את המדינה הזאת [מחיאות כפיים]. היא אוהבת את המדינה הזאת. היא ובעלה היו נהדרים, אנחנו מתגעגעים אליו קשות. שאלתי אותה: מרים, אני יודע שאת אוהבת את ישראל - מה את אוהבת יותר, את ארצות הברית או את ישראל? היא סירבה לענות, ואולי זה אומר שהיא מעדיפה את ישראל. אנחנו אוהבים אותך. תודה רבה שבאת לכאן, יקירתי. זה ממש כבוד גדול, היא אישה נהדרת. תמיד עמדתי לצד אנשים בקהילה הזאת, ותמיד אעמוד לצידם. תמיד אהיה איתכם. אני מניח שיכול לקרות משהו שישנה את דעתי, מישהו ממש טיפשי באיזה משרה שרוצה לעשות דברים ממש רעים - אבל זהו זה, אנחנו לא חושבים שזה יקרה, ואני מקווה שזה לא יקרה. האיש הזה הוא איש טוב, שני האנשים האלה הם אנשים טובים.
יש לי רעיון, כבוד הנשיא [יצחק הרצוג]: למה שלא תיתן לו חנינה? תן לו חנינה [מחיאות כפיים].
חברי הכנסת בקריאות קצובות: "ביבי. ביבי. ביבי".
דרך אגב, זה לא היה בנאום, כפי שאתם בטח יודעים, אבל במקרה אני אוהב את הבחור הזה שכאן, וזה נראה כל כך הגיוני. בין שתאהבו את זה ובין שלא, הוא אחד הנשיאים הטובים ביותר בשעת מלחמה.
סיגרים ושמפניה? למי אכפת מזה? טוב, דיברתי די להיום, לא? אני לא חושב שזה שנוי במחלוקת, כי אני מרגיש שאתה כל כך פופולרי, אתה יודע למה? כי אתה יודע איך לנצח [מחיאות כפיים].
במשך השנתיים פגשתי הרבה ממשפחות החטופים, אלו שנחטפו, זה לא יאומן. הסתכלתי להם בעיניים וראיתי את הסיוטים הקשים ביותר של הסבל שלהם וראיתי גם משהו אחר - את האהבה היפהפייה של העם, אהבה שנותנת את האומץ להמשיך במשך אלפי שנים של רדיפה ודיכוי, ולסיים עם הלב של דוד. זאת אהבה שהביסה את אויבי הציוויליזציה, ובנתה את המדינה הנהדרת הזאת, את הכלכלה המדהימה הזאת, ויצרה את אחת החברות הדמוקרטיות הטובות ביותר בעולם. זאת הסיבה שזה כבוד בשבילי לעמוד כאן לפני הכנסת הזאת בבירה העתיקה והנצחית שלכם, ירושלים. אני שמח שעזרתי בהיבט הזה. העיר והמדינה הזאת הן הוכחה שיש עתיד הרבה יותר מזהיר לאזור הזה, והוא בר-השגה.
במשך אלפי שנים ירושלים הייתה בית לנוצרים, מוסלמים, יהודים ואנשים מכל העדות. זה מרכז הקודש של דתות אברהם הגדולות - גם את הביטוי הזה אני אוהב - עם אתרי קודש, עם הצליינים והמבקרים מכל פינה שבעולם. כאן בין הכותל המערבי, הר-הבית וגבעת גולגולתא, אנשים מכל דת ורקע חיים, עובדים, מתפללים ומגדלים את המשפחות זה לצד זה, והם עושים זאת באהבה. הדוגמה הזאת היא אחד מהניסים המודרניים שישראל נותנת לעולם.
לסיום, המנהיגים באולם הזה מכירים יותר טוב מכל אחד אחר באתגר של ההרמוניה הזאת. לא היה קל להשיג את זה, היה מאוד מאוד קשה להשיג את ההרמוניה, אבל אפשר לומר שזה נס. מה שאתם עשיתם זה נס. הביטו סביבכם, תראו את הסיכויים. אם תחשבו על זה, אתם בטוחים יותר היום, חזקים יותר היום ומכובדים יותר היום מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה של ישראל. תחשבו על כך.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
פעם אנשים היו אומרים שזה לא קיים; הם לא אומרים את זה יותר. אבל עם ביטחון ודו-קיום אתם משגשגים כאן בסמטאות מפותלות של השבילים העתיקים של ירושלים, אז שלום וכבוד יכולים לשגשג באומות של שאר המזרח תיכון. האל אשר שכן פעם בקרב עמו בעיר הזו עדיין קורא לנו במילות ספרי הקודש: "סור מֵרע וַעֲשה טוב, בקש שלום ורָדפהו". הוא עדיין לוחש אמת אל הגבעות והעמקים של בריאתו המופלאה, ועדיין כותב תקווה בלבבות ילדיו בכל רחבי העולם.
זאת הסיבה שגם אחרי 3,000 שנים של כאב וסכסוך עם ישראל מעולם לא ויתר למרות האיומים על הציונות מכל סוג של איום. אתם רוצים את הבטחת ציון, אתם רוצים את ההבטחה של ההצלחה והתקווה והאהבה ואלוהים. העם האמריקני מעולם לא איבד את האמונה בהבטחה של עתיד טוב ומזהיר לכולנו.
מיום הקמתה של ישראל המודרנית עמדנו יחד בטוב וברע - הרע של מפלות - ובניצחון ותבוסה, בתהילה וקושי. בנינו תעשיות ביחד, גילינו תגליות ביחד, התמודדנו נגד הרוע יחד, נלחמנו מלחמות ביחד, ואולי היפה מכל - עשינו שלום יחד. בשבוע הזה בניגוד לכל הסיכויים עשינו את הבלתי-אפשרי, והחזרנו את החטופים שלנו הביתה [מחיאות כפיים].
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
אז עכשיו אנחנו הולכים ליצור עתיד שראוי למורשתנו. אנחנו הולכים לבנות מורשת שכל עמי האזור יוכלו להתגאות בה. קשרים חדשים של ידידות, שיתוף פעולה ומסחר יחברו את תל אביב לדובאי, את חיפה לביירות, את ירושלים לדמשק, ומישראל למצרים, מסעודיה לקטר, מהודו לפקיסטן, מאינדונזיה לעירק, מסוריה לבחריין, מטורקיה לירדן, מאיחוד האמירויות לעומאן, ומארמניה לאזרבייג'ן, עוד מלחמה שזה עתה פתרתי.
תקווה, הרמוניה, הזדמנות ואושר יהיו לנו כאן, במרכז הרוחני והגאוגרפי של העולם כולו - זה מה שאתם. ישראל, אמריקה וכל אומות המזרח התיכון ימצאו עצמן בקרוב בטוחות יותר, חזקות יותר, גדולות יותר ומשגשגות יותר מאי פעם [מחיאות כפיים].
אני רוצה להודות לכם שוב על הכבוד יוצא הדופן הזה. זה ממש כבוד להיות כאן. קורה לעיתים רחוקות שנשיא מוזמן לעשות את מה שאני עשיתי. אני אוהב את ישראל, אני איתכם לכל אורך הדרך. תהיו גדולים יותר, טובים יותר, חזקים יותר ואוהבים יותר מאשר אי-פעם [מחיאות כפיים].
תודה רבה. אלוהים יברך אתכם. אלוהים יברך את ארצות הברית של אמריקה, ואלוהים יברך את המזרח התיכון. תודה לכולם. בהצלחה. תודה רבה.
|
|