|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיח אימהוֹת: אמהוֹת עושות אמהוּת בפורום וירטואלי
|
השיח בקהילה הוירטואלית חושף את מערך יחסי הכוח המצוי מחוצה לה, ואשר קדם לשיח זה ● בקהילת האמהות חושף שיח זה משטור של נורמות בדבר "אמהות טובה"
|
קהילות וירטואליות של אימהות הן מקום התכנסות של "השבט" האימהי מזה זמן מה. הקשרים הנוצרים ברשת כבר אינם רק "וירטואליים" (Smith & Kollock, 1999). אמהוּת היא רכיב מרכזי בזהות של נשים בכלל, גם לאחר המהפכה הפמיניסטית (Bassin, Honey & Kaplan, 1994) ובישראל במיוחד (פוגל-ביז'אוי, 1999). המחקר הנוכחי בחן את האפשרות להשתמש במדיום החדש לאתגור, לבחינה ולהרחבת התפקיד הנשי, המזוהה לעתים עם הנשיות כולה. במוקד המחקר הנוכחי קהילת אימהות, המאופיינת בגישה חשדנית כלפי הממסד הרפואי ונושאת את דגל חופש הבחירה בתהליך הלידה ובלידות בית. המחקר בוחן עד כמה סדר יום זה, המבטא תפיסות חתרניות או שוליות, יוצר שיח חדש עבור אימהות.
ניתוח הממצאים נשען על ההנחה כי בירור הסדר השיחי מאפשר לעמוד על יחסי הכוחות בשדה, ואלו מעצבים את הסדר השיחי העתידי. יחסי כוח בין קבוצות ובתוכן קודמים לשפה, מתבטאים בה ומשתחזרים באמצעותה (Fairclough, 1992). השפה היא הכלי הנמצא בשימוש בפורום וירטואלי מבוסס טקסט. לפיכך, באמצעות ניתוח הטקסטים בפורום זה ניתן לחשוף הנחות חברתיות סמויות, מנגנוני שליטה ומשטור בקבוצה (Reinhartz, 1992), וגם מפתחות לשינוי עתידי במנגנונים אלו.
נמצא כי בקהילה נעשה שימוש ייחודי בדימוי של האימהוּת הטובה לשם שמירת הסף בקבוצה נשית זו. הקהילה מתווה בפני חברותיה מודל של "האימא הטובה", על הצדדים הפרקטיים והרגשיים המאפיינים אותה. יתרה מזו, "האימא הטובה" משמשת את הקבוצה לשליטה ולניהול עצמי, אמצעי לסנקציות כנגד חברות קהילה לשם הכתבה הנורמות הקבוצתיות. הצורך לשמר חוויה של היות אימא טובה משמש להסדרת השיח בקבוצה. הסדרת השיח נעשית במסווה של פלורליזם ופתיחות לריבוי דעות, בעוד שברמה הסמויה עובר מסר ברור ביחס לבחירה הראויה. סדר היום האלטרנטיבי משרת גם דפוסי השתקה ומשטור ברשת (Barzilai-Nahon, 2006).
|
|
- פוגל ביז'אוי, ס' (1999). "משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט-מודרניות". בתוך ד' יזראעלי (עורכת). מין, מגדר, פוליטיקה. עמ' 166-107.
- Barzilai-Nahon, K. (2006). "Gatekeeping in virtual communities: On politics of power in cyberspace". Hicss, p. 135.
- Bassin, D., M. Honey & M. Kaplan (1994). Representations of Motherhood. New Haven & London: Yale University Press.
- Fairclough, N. (1992). Discourse and Social Change. Cambridge, UK: Polity Press.
- Reinhartz, S. (1992). Feminist Methods in Social Research. New York: Oxford University Press.
- Smith, M. & P. Kollock (1999). Communities in Cyberspace. Berkeley, CA: Routledge.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
אורית גודקאר
|
|
שיח אימהוֹת: אמהוֹת עושות אמהוּת בפורום וירטואלי
|
|
|
השיר ירושלים של זהב, מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, נכתב בידי אישה (נעמי שמר), הושר במקורו על-ידי אישה (הזמרת שולי נתן) והוא נסב על אישה מטפורית (העיר ירושלים המואנשת כעין יפהפיה נרדמת). יתרה מזאת, "ירושלים של זהב" הוא כינוי לחפץ נוי נשי, תכשיט, כמותו נתן רבי עקיבא לרחל אשתו (מסכת כתובות). במקורו נכתב השיר עבור החלק הבלתי-תחרותי של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז (כלומר, החלק "הרך", "הנשי" של הפסטיבל). על אף העובדה שהדובר השירי הוא זכר, מבטאים שלושת בתיו הראשונים מקבץ של הוויות "נשיות" (בהבדל מפעולות פיזיות, "גבריות"): חלימה, דיבור, שירה, נגינה וסינסתזיות [עירוב חושים]. הלחן האִטי והאלגי משקף או מבטא שורה של הלכי רוח ומצבי נפש, שמבחינה סטריאוטיפית ניתן לסווג אף אותם כ"נשיים": רוך, חולמנות, ערגה וגעגוע.
|
|
|
|
|
ההרצאה תבחן ממצאי מחקר עכשווי שבדק כיצד מפרשות נשים ישראליות דימויי נשים ונשיות בפרסומות טלוויזיה. יעדו של המחקר הוא לתרום לסגירת פער הקיים בספרות המחקרית בין פרשנויות וטענות של חוקרים/ות בנוגע לדימויי מגדר בטקסטים הפרסומיים, אשר נחקר רבות, לבין אופן ההתקבלות של דימויים אלה בפועל בקרב הקהל הנשי, אשר נחקר בצורה מצומצמת בעולם בכלל ובישראל בפרט. המחקר בוצע בהשראת הגישה הפמיניסטית וגישות אתנוגרפיות ופרשניות והתבסס על ראיונות עומק אישיים עם 44 נשים המייצגות פרופילים שונים של נשים בחברה הישראלית העכשווית.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות השכלנו להנהיג בישראל מדיניות כלכלית מאוזנת; מדיניות כלכלית שאיננה סוגדת לקפיטליזם הדורסני ומתעלמת מהשכבות החלשות בחברה, דוגמת המדיניות נטולת החמלה שהנהיג בנימין נתניהו – מדיניות שנצרבה על גבם, ואם תרצו גם במזווה ובמקרר של אזרחים רבים בישראל.
|
|
|
|
|
פמיניזם הוא "האמונה שאין לקפח נשים בגלל מינן, שיש להכיר בכבודן האנושי [...] ושנשים זכאיות להזדמנויות לחיים מספקים על-פי בחירתן החופשית כפי שזכאים לכך הגברים" (מולר-אוקין, 1998). האידאולוגיה הרב-תרבותית שואפת לקדם יחסי כבוד ודיאלוג אמִתי בין הקבוצות התרבותיות השונות המרכיבות חברה (ריינגולד, 2007).
|
|
|
|
|
הרצאה זו מבקשת לבחון את מושג ה"קיפוח" (אבו-בקר, 2002, 2007), המשתקף בשירתן המתורגמת של נשים ערביות ישראליות. כתיבתן הוא ניסיון להציג תיאור גדוש, המנסה להבין את המשמעויות של תרבות באמצעות מיון של מובנים ושל משמעויות (גירץ, 1990). השפה במקרה דנן, זו המתורגמת, מעצבת ומייצגת את הנרטיב של כותבות דוגמת נדאא ח'ייר, פטאמה ד'יאב, סיאם דאוד ועוד. סוגיית התרגום מעלה קשיים אובייקטיביים בתהליך העבודה: חשיפה רק לחלק ממכלול הקורפוס של הכותבות, התבוננות בשירה שעברה את המסננת הפרשנית של המתרגם וההתבוננות בטקסט העברי, ולא על דרך השוואה לטקסט המקור.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
