|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טוען רבני יכול לשקם את חיי הנישואין שלכם?
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?

אפליה מתקנת לערבים ישראלים: דיון תאורטי ומעשי

גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח
14/02/2009  |   הילי מודריק-אבן חן   |   נאומים   |   אוניברסיטת בר-אילן   |   תגובות

ככל ששיח הרב תרבותיות הופך מרכזי במחשבה הליברלית, גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים. בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח. אחד הכלים, המהווה מוקד לביקורת רבה, הוא אפליה מתקנת. השאלה המועלית על-ידי הוגים ליברלים ואנשי חוק היא, האם שוויון עבור מיעוטים צריך להיות מושג על-ידי אפליה מתקנת?

אפליה מתקנת היא כלי השואף להביא לשוויון חברתי. מאז המהפכה הצרפתית, רוב החוקות המודרניות תומכות ברעיון השוויון ומתייחסות אליו כעיקרון בסיסי במשטר דמוקרטי. עם זאת יש להדגיש כי הכוונה בדרך כלל היא לשוויון יחסי ולא מוחלט. ההכרה בכך שבני האדם שונים זה מזה, מביאה למסקנה שרק יחס לא-שווה לאלה שאינם שווים, יכול להביא בסופו של דבר לשוויון חברתי. זוהי מהותה של האפליה המתקנת. היא מתמקדת בהשלכות של הקצאת משאבים חברתיים וכלכליים לקבוצות שונות בחברה, ואיננה מסתפקת בהשוואת נקודת הפתיחה בתחרות על משאבים אלה.

הרצאה זו סוקרת את האפקטיביות של אפליה מתקנת (הבאה לידי ביטוי בחקיקה, תוכניות חברתיות ותהליכים) למיעוטים תרבותיים באמצעות מקרה הבוחן של המיעוט הערבי בישראל. ראשית יוצגו היתרונות והחסרונות של אפליה מתקנת ברמה הנורמטיבית. שנית יתוארו יישומים של אפליה מתקנת בעולם. בהמשך יוצג המקרה של האוכלוסיה הערבית בישראל, סקירה של הפעילות בישראל בתחום האפליה המתקנת ודיון בדרכים לשיפור מערכת האפליה המתקנת. לסיכום, יוצג דיון באפליה המתקנת ככלי לגיוון תרבותי.

אודות המחברת

ד"ר הילי מודריק-אבן חן הנה חברת סגל מכללת שערי משפט, המלמדת גם באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. בשנת 2008 הייתה עמיתת מחקר אורחת באוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern), שיקגו. היא חוקרת ומרצה בתחום המשפט הבינלאומי ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי. כמו-כן, היא עוסקת במחקר אינטרדיסציפלינרי פילוסופי-משפטי, ופרסמה מאמרים בתחומים אלה, בהם מאמרים על העדפה מתקנת, לוחמים בלתי חוקיים, כיבוש והשלכותיו וחוקיות הסיכול הממוקד. בשנים האחרונות עוסקת ד"ר מודריק-אבן חן במחקר הטרור במשפט הבינלאומי. במסגרת זו הייתה חברה בפורום מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה אשר דן בנושאים השונים ובבעיות המתעוררות מלחימתה של דמוקרטיה בטרור (בשנים 2004-2005). כיום היא חברה בצוות המחקר: "שדות לחימה חדשים וחוקים ישנים" (New Battlefields/Old Laws) המשותף לאוניברסיטת סירקוז (Syracuse) והמרכז הבינתחומי, הרצליה.

אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
תאריך:  14/02/2009   |   עודכן:  14/02/2009
ד"ר הילי מודריק-אבן חן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אפליה מתקנת לערבים ישראלים: דיון תאורטי ומעשי
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שואל בפתח
15/02/09 09:58
2
שואל בפתח
15/02/09 10:03
3
נתין מדמנת ישראל
15/02/09 10:51
4
יהודי מופלה!!!!!!
31/10/10 14:06
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ההרצאה תתמקד בקבוצת "אנואר - מנהיגות נשים יהודיות ערביות". היא תבחן את יחסי השיתוף והקירבה, השלובים בחשדנות ובאיבה בין נשים יהודיות וערביות. דיון זה יצביע על היבטים גלויים וסמויים של המרחק המובנה בין החברה הערבית והיהודית בישראל, העולים באופנים שונים במפגשי הקבוצה. הדיון יבליט סוגיות מגדריות הקשורות לשתי קבוצות הנשים בישראל, יעמוד על הדמיון וההבדלים הקשורים להתמודדות איתן וכן, על הפוטנציאל הגלום במפגש זה. כמו-כן, יחדד הדיון את ההשלכות החברתיות-פוליטיות של קירבה בין נשים יהודיות וערביות, עבור נשים והחברה בכלל.
הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים.
הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.
14/02/2009  |  ד"ר אפרת קנולר  |   נאומים
בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.
08/02/2009  |  ד"ר מיה כהנוב  |   נאומים
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
08/02/2009  |  ד"ר מולי פלג  |   נאומים
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
חסימת YouTube בעולם הערבי והאיסלאמי  /  ד"ר טל פבל
מאבק השפות באלג'יריה - מערכת החינוך   /  יהל שרעבי
מה עובר על ארדואן?  /  ד"ר אפרת אביב
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
קשה להשתחרר מהתחושה כי כאבן האותנטי של המשפחות האומללות הופך יותר ויותר לאבן שואבת לארגוני המחאה מתקופת המאבק ברפורמה המשפטית, אשר משעבדים ומנכסים את מצוקתן למאבקם נגד הממשלה
דן מרגלית
דן מרגלית
איש העסקים ליאור רייטבלט השיק את ספרו "קראוס" בגן העיר בתל אביב    בלילה לא ישנתי כי לא הצלחתי להינתק ממנו
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
צמיחתו של גאון צבאי: היינץ גודריאן; התרבות הצבאית הפרוסית; פיתוח ה"בליץ קריג" בצבא גרמניה בין שתי מלחמות העולם; חשיבות השילוב בין תיאוריה ופרקטיקה; איך יחיא סינוואר הָמַם את ישראל;...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il