ללחום, לבלום ולמגר את הפשיעה

כבוד נשיאת בית המשפט העליון,
מכובדי שר המשפטים,
נשיאי בתי המשפט,
חברי הוועדה למינוי שופטים,
מכובדיי השופטים,
בני משפחות השופטים המתמנים,
אורחים יקרים,


שלמה המלך, החכם מכל אדם, זכה במה שכל אדם מאחל לעצמו בסתר ליבו: בורא-עולם נגלה לו בחלום ואמר לו "שְׁאַל מָה אֶתֵּן לָךְ".

משניתנה לו הבחירה, שלמה ביקש מהקדוש ברוך הוא את חוכמת-המשפט.

וכך אמר: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ לִשְׁפּוֹט אֶת עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע, כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפּוֹט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה" (מלכים א' פרק ג', פסוק ט').

אַתֶּם, שופטי-ישראל, בּשִׁבְתְּכֶם על כס-המשפט, נזקקים יותר מכל למילוי בקשתו של שלמה:

להבחין בין טוב לרע, להתייצב מול העם הכבד, לעקור עשבים שוטים ולעמוד במבחן משפט הצדק והאמת. וכל זה ביודעכם שאין בהכרח זהות מוחלטת בין צדק לבין המשפט.

אני שמח על הזכות שניתנה לנו היום למָנוֹת ארבעים ושלושה שופטים חדשים, אחרי שרק בשבוע שעבר, קיבלו כאן שופטים בכירים רבים את כתבי מִינוּיַם.


אין לי ספק שתגבורת חשובה זו למערכת בתי-המשפט, תיתן את אותותיה הטובים בהוצאת הצדק לאור, תקטין את הסחבת, תחסוך עינויי-דין, ותשפר שירות חיוני זה למען העם.

הצטרפותכם היום לצוות השופטים בישראל תתרום להגברת אמון הציבור במערכת המשפט ולחיזוק יוקרתם של בתי-המשפט, שעֵרכַּם לקיומה של חברה דמוקרטית, מתוקנת, הוא בל-ישוער.

אני יודע שאין זה פשוט ואין זה קל. השופטים צריכים להיאבק בפשיעה, ביצר הרע, בחמדנות המסתתרת במרתפי אנוש, בחולה נפש הנעלם לפעמים מעין רואים, בכעס פתאומי ובלתי מרוסן, ואף בפרסום הניתן לגיבורי הפשע.

כל פשיעה בפני עצמה. כל פושע עם טביעות אצבעותיו.

ולא תמיד באה אזהרה מוקדמת לפני ביצוע הפשע.

אין תרופת פלא לכל הפשעים. אבל חייבת להיות עמדה מוצקה של התושבים, של הזרוע המחוקקת, הזרוע המבצעת ושל הזרוע השופטת - להילחם בפושעים ללא הרף, ללא הנחה.
הצדק צריך להראות. הוא צריך לחנך. הוא צריך להתריע. הנִראות, ההתרעה והחינוך מִקשָה אחת הם. אני סמוך ובטוח שתמצאו את המזיגה הנכונה כדי ליצור אמירה מפורשת. שחוק אחד לכולם, שפשע לא ישתלם. ושהחברה לא תיכנע לאיומים.

בכל יום, מחדש, אנחנו מתוודעים בעיתוני-הבוקר והערב, ברדיו ובטלוויזיה, למקרים מזעזעים של אלימות ורצח.

אנחנו מקווים שהגל הנוכחי יחלוף. וצירוף טראגי לא יצור תחושה של סחף. יחד עם זה אין ביטחון שהגל יחלוף מאליו. יש להרגיעו.

העם מודאג ובצדק, מריבוי הפשעים, והנחמה היחידה היא בהעמדת הפושעים לדין, ובמתן גזרי-דין צודקים ומוֹנְעִים כאחד.

ויחד עם זאת אין לשפוט דמוקרטיה לפי כמות מקרי הפשע, אלא לפי איכות המשפט, הלוחם בפשע, הלוחם ללא משוא פנים, ללא רתיעה.

בית זה הוא ביתם של תושבי ישראל כולם.

באירועים המתקיימים בו כמעט יום-יום, כמו גם בסיורים רבים ברחבי-הארץ, אני נחְשָׂף לָאורות וְלַצללים, להצלחות הגדולות וְלַמצוקות המעיקות: בתוך עמי אני יושב, ואני חש את הדופק הפועֵם של החברה הישראלית ואת הלכי-הרוח האמיתיים של ציבור האזרחים הטובים שומרי-החוק.

אני חש שלא פחות מהבעיות הביטחוניות, ולא פחות מדאגות הפרנסה - מוטרד הציבור מן התופעות הקיצוניות של האלימות המשתוללת.

תופעות אלה יש לעקור מהשורש. כל מקרה נוסף של רצח סתמי, של אונס ברוטאלי, של סכין בלב אישה, של שתיית וודקה המטשטשת את כושר השיפוט העצמי בקרב בני-נוער, של סחר בנשים, של התעמרות בעובדים זרים - מחייב משנה רגישות ומשנה נחישות. כל פשע פוגע בישראל כולה.

אלה אינם דברים שישראל יכולה לשאת אותם וחס וחלילה להשלים איתם. זה ניגודה המוחלט של חברת בני אדם. זו סתירה לעֶרכּי העם היהודי וזהו איום על חזונם הנשגב של אבות-האומה לכונן בישראל חברת-מופת.

אתם, שופטי-ישראל, לא יכולים לבדכם להפוך אותה על פניה. אבל אתם יכולים להוביל אותה. תפקידכם בהכרח הוא הן תפקיד מוביל והן תפקיד מחנך.

אתם מוצב מוסרי במערכה נגד הרֶשע.

אתם גם הדֶבֶק המלכד את העם. אם כל אדם או כל קבוצה תיקח את המשפט לידיה - ייווצר כאן ריב אחים במקום ברית בין הבתרים.

מכובָּדַי השופטים,

אני חש כי עלי לפנות אליכם פנייה מיוחדת, בעקבות הנסיבות הקשות של הפשיעה האלימה הגואָה, ולבקש מכם, בְּמסגרת מֶרחב שיקול-הדעת המוּקנֶה לכם כשופטים, לתת משקל רב, ככל האפשר, לאינטרס הציבורי וְלַצורך החיוני לִלְחוֹם, לבלום ולמגר את הפשיעה במדינת-ישראל, ובוודאי את מה שזכה כבר להגדרה המחרידה "טרור פלילי".


שופטים נכבדים,

אחריות כבדה מאד הוטלה היום על כתפיכם. קבלו נא את אִיחולַי להצלחה רבה במשימותיכם, לרומֵם וּלחזק את כבוד המשפט ואת שלטון-החוק במדינת-ישראל למען ישראל טובה, צודקת וּמוּסרית יותר.

ברכות מקרב-לב גם לבני-משפחותיכם האוהבים והגֵּאים בכם והשמחים אתכם בשמחתכם.

עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ!