ביבי בוחש בתקשורת לקראת הבחירות

את הטור השבועי שלו בהארץ מקדיש הפרשן יוסי ורטר לבחישה של ביבי (בנימין נתניהו) בתקשורת, ‏ולחוקים האנטי דמוקרטים שמקדמת איילת שקד.‏

לטעמו, החוקים האנטי דמוקרטים שמקדמת שקד (חוק ההדחה, שמכוון לחנין זועבי, וחוק העמותות, שמכוון ‏בעיקר לעמותות השמאל), לא ישנו הרבה בפועל (על-פי חוק ההדחה יהא קשה מאוד להדיח את זועבי), למעט ‏בזירה אחת: הכפשת שמה של ישראל בעולם.‏

בעניין ביבי, כותב ורטר:‏

‏"המהומה הפוליטית שרעשי ההמשך שלה ילוו אותנו גם בשבועיים הקרובים, עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ, ‏נוצרה סביב שוק התקשורת הישראלי. אותה תקשורת שהשר הממונה, בתפקידו המשני כראש הממשלה, גמר ‏אומר לאחר הבחירות האחרונות לחסל אותה או, למצער, להורידה על גחונה. הגרגרנות של נתניהו, היצר ‏והבולמוס שלו, לבער ולרסס ולטהר כל ערוץ, אתר או עיתון, מרכזי כשולי, חשוב כזניח, גרמו לו לאבד את ‏הצפון. את הבושה והרסן הוא איבד מזמן. תחושת ההיבריס שלו מליל הבחירות ב‎-17‎‏ במארס ‏‎2015‎‏ לא ‏התפוגגה. אולי התגברה. הוא הלך צעד אחד רחוק מדי, מה שהקים עליו השבוע את ראשי המפלגות ‏בקואליציה. באיחור משווע נפקחו עיניהם. "התחוור" להם כלשונו החינוכית של נפתלי בנט, שנתניהו מסתער ‏עם די‎-9‎‏ וסכין בין השיניים על חלקים מהתקשורת החופשית במדינה, נחוש בכוונתו לשבור, כן, לשבור אותם. ‏למה? כי הוא יכול."‏

הוא מפרט את כל מה שעשה, עושה ויעשה ביבי, בכדי לחבל בתקשורת החופשית של ישראל: למנות, מחד-גיסא, ‏את מקורביו, לניהול כלי התקשורת (רוצה להמליך את מקורבו שאול אלוביץ על ערוץ הכנסת), אך מאידך-גיסא, ‏להתנגד למינויים של מי שאינם תומכים בו, כגון המינוי המיועד של אלדד קובלנץ לראשות הטלוויזיה ‏החינוכית. זהו מינוי של גדעון סער שביבי לא אוהב, כי קובלנץ תומך בנפתלי בנט.‏

לורטר יש הסבר מנצח: ביבי חופר את השוחות, ומכין את התשתיות של מפת התקשורת בישראל לבחירות ‏הבאות, ואולי לפרשיות הבאות שאולי עלולות להיחשף, או כדבריו של ורטר:‏

‏"שהתשתית תהיה מוכנה ליום פקודה. ככל שגופי תקשורת עצמאיים יוכו וידוכאו ויהיו חלשים יותר ועניים ‏יותר וכפופים יותר לגחמותיו של הרגולטור הראשי, כך ייטב לנתניהו. וככל שגופי תקשורת אחרים כדוגמת ‏התאגיד המתוכנן או ערוץ הכנסת ירוסנו, יעברו חינוך מחדש, וכפועל יוצא יישלטו וינוהלו על ידו, ייטב לו פי ‏כמה וכמה בבחירות הבאות. לשם הוא מכוון, לשם הוא חותר. וברקע, כאמור, מרחפת החקירה. לפי השעה, ‏הפקטור הזה הוא נעלם".
‏
מומלץ להכנס לטור ולקרוא את הפרטים המטרידים על האופן שבו נתניהו משתלט, או לפחות מנסה, ‏להשתלט על התקשורת בישראל. וגם, על המניע של ניר ברקת שלא להשתתף השנה במצעד הגאווה, ועל מה ‏שעושה אביגדור ליברמן במקום לחסל את הניה (רמז: לחסל את גלי צה"ל, או לפחות, להכפיפם למרותו ‏ןמרות הקומיסרית רגב). ‏