הצל של השמאל מטריד יותר

בן דרור ימיני, מידיעות אחרונות, מקדיש את טורו השבועי לצביעות הדביקה אשר אנו נוטים להתבוסס ‏בה, ולנטייה של חלק מאיתנו להיות מוכיחים בשער.‏

רוצים דוגמא? בבקשה. זעקות השבר שלנו, הבכי והנהי על שום ה"התבהמות" של ישראל, וכל זאת משום ‏ש"הצל" התפקד לליכוד. בן-דרור ימיני מזכיר לנו שבשמאל יש מידה שווה, ואולי אף עודפת, של התבהמות. ‏הוא מזכיר את עזרא נאווי ואת גדעון ספירו, אשר לטענת ימיני הוא "אחד הדמויות ההזויות בשמאל". ‏‏(נדמה לי שהוא שכח את נטלי כהן וקסברג, שאוהבת לחרבן על דגלים).‏

ימיני גם אינו מבין על מה המהומה, כשנתגלה כי מוחמד חלבי, פעיל ארגון הסיוע הבינ"ל, ‏world vision ‎‏, ‏בכלל סייע לחמאס. מה כל כך מפתיע, בכך, שואל ימיני, שהרי במשך שנים מזרים האיחוד האירופי כספי ‏סיוע לחמאס, בכדי שהאחרון יטפח בקרב תושבי רצועה שנאה גסה בוטה ואנטישמית, ויש אינו פוצה פה. ‏שלא לדבר, מציין ימיני, על שימוש בבתי הספר של אונרא, בכדי לירות מהן רקטות. ‏

אני הייתי מעירה, שאם עד לשואה, האנטישמיות האירופית באה לידי ביטוי בהסתה בעיתונות ובספרות ‏האירופית, כיום האנטישמיות הזו באה לידי ביטוי במימון ההסתה מטעם הרשות הפלשתינית והחמאס, ‏בבחינת "הסתה באמצעות צד ג'".‏

ימיני תמה גם על הצביעות של פרופ' חגי רם, יו"ר המחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ‏אשר חברי הסגל שלו תמכו פה אחד בהענקת הפרס על שם יצחק רבין, ללא פחות מאשר "שוברים שתיקה". ‏ימיני סבור כי לרבין כבר אין כוח להתהפך בקברו, ומקנח את טורו בתמיהה על הצביעות הגלומה ‏ב"עליהום" על אברי גלעד, רק משום שהוא מחפש לתוכניתו עורך בעל "השקפת עולם ציוניות". ‏