רוטציה VS דבקות בכיסא

יגאל סרנה מידיעות אחרונות מקדיש גם הוא, כמו פרשנים אחרים, את טורו השבועי לשמעון פרס, אבל אצל סרנה פרס הוא מה שביבי (בנימין נתניהו), אינו. הוא כותב בטורו, המכותר בכותרת "געגועי לרוטציה", כי:

"עכשיו, מספטמבר 2016, שבו נצמד ראש הממשלה לכיסאו בקדנציה רביעית בלי שום חן וכבוד, נראית הרוטציה ההיא כרעיון מדהים, מופרך ומעורר געגועים גם יחד. שני מנהיגי מפלגות, ליכוד ומערך, מתנגדים עזים בעלי השקפת עולם הפוכה, האחד ימני מאובן והאחר שמאלני תזזיתי, חלקו ביניהם בנימוס ובדייקנות קדנציה של ראש ממשלה. כולל העברה מסודרת".

יגאל סרנה הרים טלפון לאורי סביר, מי שהיה יועץ התקשורת של פרס בשנות השמונים. סביר נזכר שפרס פינה ללא אומר ודברים את לשכת ראש הממשלה, ללא שהדבר מעוגן בחוק, אלא רק בהסכם קואליציוני, ועל אף שיצחק שמיר היה ימני ועמד לקבור קבורת חמור את שיחות השלום שהחל עם הירדנים ועם הפלשתינים.

סרנה וסביר מביטים 30 שנה לאחור בנוסטלגיה על שנת 1986, אז הייתה, באופן יחסי, פוליטיקה דמוקרטית ומתונה "יחסית להיאחזות המטורפת של היום בכיסא".