הפרישה הבריטית הבאה?

ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, תעמיד את פרישתה של בריטניה מבית המשפט האירופי לזכויות אדם במרכז הקמפיין שלה בשנת 2020 - מדווח (29.12.16) דיילי טלגרף. בריטניה טוענת מזה מספר שנים שפעילות בית המשפט האירופי עומדת בסתירה לחוקיה-שלה, אך סוגיה זו נדחקה לשוליים על-רקע הפרישה מהאיחוד האירופי (ה"ברקזיט").

מיי מתכוונת ללכת רחוק יותר מאשר הדייר הקודם בדאונינג סטריט 10, דייוויד קמרון, שכן היא מתכננת להעניק לבית המשפט העליון בלונדון את המילה האחרונה בקביעות בנושא זכויות אדם. עם זאת, מיי הגיעה למסקנה שלא תוכל לנהל מערכה זו במקביל למו"מ על יישום הבקרזיט, ולכן תדחה זאת עד לבחירות מאי 2020.

התובע הכללי, ג'רמי רייט, אמר לאחרונה, כי ניתן יהיה לטפל בסוגיית זכויות האדם רק לאחר השלמת הברקזיט; מיי קבעה את מרס 2019 כתאריך היעד להשלמת המהלך. אחת האפשרויות, אומר דיילי טלגרף, היא שהממשלה תפרסם את עקרונות חוק זכויות האדם החדש לפני הבחירות, תוך שהשמרנים מקווים שינצחו שוב ויוכלו ליישם אותו.

מיי, אשר שימשה כשרת הפנים מאז 2010 ועד שהתמנתה לראש הממשלה, אמרה בעבר שלדעתה על בריטניה לפרוש מבית הדין לזכויות אדם. היה זה כאשר בית המשפט מנע ממנה לפעול נגד המטיף המוסלמי אבו קטאדה, למרות שקרא לבצע פשעי שנאה. ואילו באפריל השנה היא אמרה: "בית המשפט לזכויות אדם יכול לקשור את ידיו של הפרלמנט, הוא לא מוסיף דבר לרווחתנו, הוא הופך אותנו לפחות בטוחים משום שהוא מונע גירוש של אזרחים זרים מסוכנים, ולא עושה דבר כדי לשנות את ההתנהלות של מדינות כמו רוסיה בנוגע לזכויות אדם".

לפני ארבעה חודשים הורתה מיי לבחון את האפשרות לחוקק חוק בריטי חדש בתחום זכויות האדם, על-רקע ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי. ההצעה הנוכחית אינה נראית לה, מסביר דיילי טלגרף, משום שנאמר בה שבריטניה תישאר חברה בבית המשפט האירופי. ממשלתו של קמרון התחייבה להחליף את החוק הקיים, המונע מהרשויות בבריטניה לדווח לרשויות באירופה על טרוריסטים ועל מי שחשודים בפעילות טרור. אולם מיי פיטרה את מייקל גוב, ששימש כשר המשפטים ועסק בהכנת החוק החדש. היא ומקורביה סבורים, כי אין טעם בחוק חדש אם בריטניה עדיין תהיה מחויבת להיות חברה בבית המשפט האירופי.