הנשכחים של טראמפ

דונלד טראמפ מצהיר שהוא מייצג את העם האמריקני מול האליטות של וושינגטון, אך מדיניותו הכלכלית מלמדת אחרת - טוען אדוארד לוס, במאמר שפרסם השבוע (27.2.17) בעיתון פייננשל טיימס.

התוכניות המרכזיות של טראמפ לקצץ ברגולציה ("על כל תקנה חדשה יבוטלו שתיים", הכריז השבוע בקונגרס), להפחית את המיסים ("נאפשר לחברות האמריקניות להתחרות", אמר באותו נאום) ולהשקיע סכומי עתק בביטחון. כל הצעדים הללו, אומר לוס, יסייעו לעשירים ולחברות הגדולות - לא למעמד הבינוני, ובוודאי שלא למעמד הנמוך. לעומת זאת, ההשקעות בתשתית - טראמפ מדבר על טריליון דולר - אינן ודאיות. בסופו של יום, הכלכלה של טראמפ רק תעמיק את התנאים שהובילו לבחירתו - אבל אז זה כמובן יעבוד נגדו.

הזוכים הגדולים ביותר יהיו חברות האנרגיה והביטחון. שערי חברות האנרגיה הנסחרות בוול סטריט זינקו מאז נצחונו של טראמפ, שהבטיח - ומקיים - להקל מאוד בדרישות הסביבתיות המוטלות על חברות אלו. בתחום הביטחון טראמפ אומנם מדבר על חיסכון בחוזים הקיימים - אך כאמור, מבטיח השקעות עתק בחידוש הצבא האמריקני, כולל ביכולתו הגרעינית. גם מניות חברות הפיננסים משגשגות, מתוך ציפייה שטראמפ יבטל חלק ניכר מהמגבלות שהוטלו עליהן לאחר קריסתו של בנק ליהמן ברדרס בשנת 2008. בין היתר מדובר, מעיר לוס, בכללים המונעים מהבנקים להמר על כספם של לקוחותיהם - בדיוק אותם "אמריקנים נשכחים" עליהם מתיימר טראמפ להגן.

זה קורה בעוד תחומים. מניות החברות המפעילות בתי כלא פרטיים זינקו בשבוע שעבר, לאחר שטראמפ ביטל את הוראתו של אובמה שמנעה מיקור חוץ של כליאת אסירים פדרליים. החברות הללו כבר זכו לעליות, מתוך ציפייה שטראמפ יכלא המוני מהגרים בלתי חוקיים. ועדת התקשורת הפדרלית ביטלה חלק מהכללים שאסרו אפליית לקוחות - ושוב: זה פועל לטובת החברות ולרעת האזרח הקטן.

ההיקף הצפוי של צעדי המס פחות ברור, אומר לוס. שר האוצר, סטיבן מנוחין, רוצה להחיל אותן בחודש אוגוסט. לא ידוע האם החבילה תכלול מכס שיפגע ביבואנים ויסייע ליצרנים. מכס כזה יוכל להכניס טריליון דולר בעשור הקרוב ולממן קיצוץ במיסוי הישיר - אבל סביר להניח שהמחירים לצרכן יעלו. האחוז העליון של האוכלוסייה הוא שייצא נשכר מהטלת המכס.

כיצד טראמפ יסייע ל"אמריקנים הנשכחים"? ההבטחות הספציפיות היחידות שלו, מזכיר לוס, היו להשקיע בתשתית ולהגדיל את התקציבים לתוכנית הביטוח הרפואית הממשלתית מדיקר (הניתנת לנזקקים) ולתמיכות סעד. רק החלק השני נראה מציאותי בעתיד הקרוב, שכן ההשקעות בתשתית הן למעשה הקלות מס הרבה יותר מאשר הזרמות בפועל, ולא בטוח שהקונגרס יאשר אותן כבר השנה.

התשובה נעוצה במטרת-העל של טראמפ: "לקנות אמריקני ולשכור אמריקני". היופי בססמה הטוב, טוען לוס, הוא שטראמפ יכול לעצב אותה כרצונו. הוא יכול לדבר על הבלגן שירש מברק אובמה, הוא יכול לגרש מהגרים, הוא יכול לדבר על יצירת משרות (גם אם חלקן תוכננו ממילא); "צפו לגל של הודעות עבודה כוזבות", אומר לוס באמצו את הביטוי האהוב על טראמפ.

את מי יאשים טראמפ כאשר הציבור יתחיל להתלונן? יועצו הקרוב ביותר, סטיב בנון, מדבר על "האופוזיציה הגדולה" - התקשורת. הממשל יציג חדשות רעות כתעמולה. הממשל גם יאשים את המדינות שלטענת בנון פועלות במתכונת של "לאומנות כלכלית" - סין ומקסיקו יהיו הראשונות בתור. וכמובן: המטרות הקלות - מוסלמים ומהגרים בלתי חוקיים. לסיכום מציע לוס לבחון מה טראמפ עושה ולא מה הוא אומר; לעיתים קרובות אלו שני דברים שונים.