|
|
יהודה עמיחי [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מחקר חדש מגלה לנו כי האהבה לסונטות של שייקספיר, להייקו יפני, או לשירתו של
יהודה עמיחי נטועה עמוק בגנים. כך מדווחים בפנטגרף.
לצורך המחקר, הגדירו החוקרים שירה כ"סוג מסוים של ספרות המעביר תחושות, מחשבות ורעיונות על-ידי שיטת כתיבה שיש בה דגש על קצב, עיצורים ואליטרציה (צליל חוזר בראשי מילים סמוכות).
צוות החוקרים יצר מעין דגימות משפטים שעמדו בחוקים של שירה וולשית מסורתית המכונה "Cynghanedd" והציגו אותם בפני משתתפי המחקר.
הם ערכו למשתתפים סריקות מוח במהלך קריאתם את משפטי השירה והצליחו לזהות תגובות אלקטרופיזיולוגית במוח אצל אלו שנחשפו למבנה משפטי שהתאים לדפוס השירה בסגנון ה"Cynghanedd", דפוס שלא זוהה כשהמשתתפים קראו משפטים שלא נכתבו בסגנון זה.
לדברי החוקרים זוהי הפעם הראשונה שבמסגרת מחקר מצליחים לזהות תגובה לא מודעת של המוח לשירה.
