הפוליטיקאים של AfD אינם מכחישי שואה, לפחות לא במישרין, ואינם מתנערים מהרצחניות של הנאצים, ורובם נמנעים מדיבורים על "עליונות גזעית" או "טוהר אתני". לצד זאת הם טוענים, כי ההתמקדות בתקופה הנאצית מנעה מגרמניה זהות חיובית וגרמה לה לפעול נגד האינטרסים שלה. באופן מעשי, המפלגה רוצה לצמצם את הזמן המוקדש בבתי הספר ללימוד התקופה הנאצית ולהפנותו להישגים הגרמניים במדע ובאמנות. כמה מבכירי המפלגה מרחיקים לכת עוד יותר וטוענים, כי קיים באירופה קונצנזוס אנטי-גרמני בתיאור התקופה.

"ההיסטוריה היא זונה של הפוליטיקה", טען לאחרונה ביורן הוקה, מבכירי המפלגה. "לעם גדול כמו העם הגרמני, שהפסיד בשתי מלחמות עולם בתוך מאה אחת, אין נרטיב היסטורי משלו". באחד מנאומיו דרש הוקה תפנית של 180 מעלות במדיניות הזיכרון הלאומי. הדברים עוררו סערה, הוקה הודה שהתוכן והצורה של נאומו היו שגויים מבחינה פוליטית – אך עמד על כך ששיקף את עמדות המפלגה. ואילו מועמד של AfD לבונדסטג טען שבעיני בעלות הברית - "היינו ממזרים, פושעים, לא שווים כלום". ואז צעק: "אני מכריז שהאשמה נגמרה! נגמרה, אחת ולתמיד!".

מדובר בתפנית מהממת בממסד פוליטי בו זכרון השואה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים הציבוריים, כותב העיתון. זוהי גם הפעם הראשונה מאז 1945, בה מפלגת ימין קיצוני מגיעה לשיעורי תמיכה משמעותיים בגרמניה. ראיונות עם תומכיה מלמדים, שהיא נוגעת במשהו עמוק יותר מאשר רגשות נגד המהגרים, שרבים רואים בהם רק תסמין לבעיה נרחבת בהרבה: תסביך אשמה שגוי וקריאה מוטעית של ההיסטוריה הגרמנית.

לא מדובר רק בהתבטאויות של זוטרים במפלגה. העומדת בראשה, פראוקה פטרי, ציטטה בחודש אוקטובר מחקרים המסירים מעל ברלין את האחריות למלחמת העולם הראשונה – ואז עברה לדבר על מלחמת העולם השנייה: "בדיוק כפי שהיום כותבים על מלחמת העולם הראשונה בצורה מאוזנת ולא רק מנקודת מבטם של המנצחים, נראה שבתוך מספר דורות יהיה צורך לדבר בצורה מאוזנת יותר על מלחמת העולם השנייה".

פטרי לא אמרה כיצד לדעתה פרצה המלחמה, אלא רק שההיסטוריה מלמדת שמלחמות פורצות כאשר צדדים רבים רוצים בהן. עוד טענה, שהשואה נלמדת בצורה מקיפה בבתי הספר הגרמניים – אך לא הסבל שעברה גרמניה בזמן המלחמה, למשל בהפצצותיהן של בעלות הברית וביחס הלא-הולם שניתן לשבויים גרמניים לטענתה, אותם "הותירו האמריקנים למות ברעב לאחר המלחמה".

הערה שלנו: למרות הטון הלכאורה-תיאורטי של פטרי, והדיבור על "בעוד כמה דורות", דבריה משקפים הד מדאיג של מי שמכונים "היסטוריונים רביזיוניסטים" – שם מכובס למכחישי שואה. ניתן להתווכח על הגורמים למלחמת העולם הראשונה, אך לא יכולה להיות מחלוקת על מי שחולל את המלחמה השנייה: גרמניה הנאצית. רק בעיניהם של כותבים פרו-נאצים, יש בכלל מקום להציב סימן שאלה במקום סימן קריאה בסוגיה זו – וזה בדיוק מה שעשתה פטרי. כאן לא מדובר על שאלות מורכבות או על מוסר; מדובר על עובדות היסטוריות מוצקות – אותן מנסה פטרי לשכתב ולגביהן היא מוכנה לשקר במצח נחושה. גם דבריה על "מוות ברעב של שבויים גרמנים" הם שקר מוחלט.

יתרה מזאת: הוקה אומר זאת כמעט במפורש. על-פי גישתו, המלחמה החלה כסכסוך מקומי, כאשר היטלר דרש בצדק לקבל את השטחים שנלקחו מגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. "הבעיה הגדול היא שמציגים את היטלר כרשע מוחלט, אבל כמובן שאנחנו יודעים שבהיסטוריה אין שחור-לבן" – עוד הד לדבריהם של כותבים ניאו-נאצים.

השאלה הגדולה היא, מסכם וול סטריט ז'ורנל, האם עמדות כאלו יתורגמו להצלחה בקלפיות. גרמנים רבים גאים בדרך בה ארצם מתמודדת עם עברה האפל, ומצד שני – רק 38% אמרו לפני שנתיים שהם גאים להיות גרמנים. על התחושות הללו מנסה AfD לפרוט. כל שחסר כעת, הוא ש-פטרי תתחיל להכריז שהיא רוצה "לשוב ולהפוך את גרמניה לגדולה".