המתחרה הסיני ממריא

התשובה הסינית לבואינג ולאיירבוס יוצאת לדרך - לפחות בטיסות המבחן. המטוס C919, הראשון שייצרה סין בעצמה, המריא לראשונה (יום ו', 5.5.17) מנמל התעופה פונדוג בשנחאי.

התקשורת הסינית - מדווח פורצ'ן - התייחסה להמראה כמו שהתייחסו האמריקנים לטיסות לחלל בשנות ה-60. פקידים בכירים במפלגה הקומוניסטית נכחו באירוע והסיקור שלו שלט בשידורי הטלוויזיה הסינית במשך שעות ארוכות, כולל שידור חי מתא הטייס של המטוס.

עם זאת, כותב פורצ'ן, ההמראה אכן מלמדת כמה סין התקדמה בפרויקט המטוסים שלה - אבל גם כמה היא רחוקה מלבנות מטוס שיוכל להתחרות בשווקים העולמיים. המטוס נחת בבטחה לאחר שטס 80 דקות. איש לא הטיל ספק בכך שסין תוכל לבנות את המטוס, כפי שהכריזה ב-2008, אך מומחי תעופה עדיין תוהים האם מישהו יקנה אותו, חוץ מחברת התעופה הלאומית הנמצאת בבעלות הממשלה וממילא תעשה כל מה שיאמרו לה.

את המטוס מתכננת ומייצרת חברת Comac - ראשי תיבות של "תאגיד המטוסים המסחריים הסיני" - אשר הוקמה בידי הממשלה בשנת 2008 באמצעות מיזוג של מספר חברות, לאחר שנכשל הניסיון הקודם לייצר מטוס סילון מסחרי. המטרה היא לגדוע את שליטתן של בואינג ואיירבוס בשוק המקומי; הענקיות מסיאטל וטולוז מוכרות כיום 95% מהמטוסים בסין. Comac טוענת, שיש לה כבר קרוב ל-600 הזמנות פוטנציאליות. בשלב רחוק יותר, רוצים הסינים גם להתחרות בהן בשוק הבינלאומי.

C919 מורכב מחלקים שנרכשו מאותן חברות המספקות אותם ל"דריליינר" של בואינג, אך הן מסרבות לספק ל-Comac את מיטב הטכנולוגיה שלהן, מאחר שאולצו להיכנס למיזמים משותפים עם חברות סיניות ולפיכך חוששות לשלומו של הקניין הרוחני שלהן. דוגמה בולטת: המנוע, אותו מספקת ג'נרל מוטורס, לא היה הטוב ביותר בשוק כאשר נחתם החוזה לפני שלוש שנים - והוא בוודאי יהיה עוד פחות טוב כאשר המטוס ייכנס לייצור, בעוד לפחות שנתיים-שלוש. המשמעות היא, שהמטוס בן 158 המקומות יהיה כבד יותר ממתחריו, פחות יעיל ופחות אמין. לפיכך, הממשלה הסינית תאלץ לבחור בין סיוע ליצרנית לבין סיוע לחברת התעופה - ששתיהן בבעלותה.

השאלה הבאה היא, מסיים פורצ'ן, האם Comac תצליח לשפר את ביצועיה - כפי שעשתה אמברייר הברזילאית בשנות ה-90 והפכה לשחקן עולמי. החברה כבר מדברת על דגמי 929 ו-939, והשוק הסיני בהחלט צמא ויהיה צמא למטוסים. בואינג צופה, שהדרישה בו עד 2036 תהיה ל-6,800 מטוסים בשווי של טריליון דולר.