נשיאותו של דונלד טראמפ בקושי בת חצי שנה, אבל כמה מועמדים כבר מתכוננים לבחירות 2020 – והדבר המפתיע הוא, שמדובר באנשי מפלגתו-שלו. אין תקדים בהיסטוריה המודרנית לכך שנשיא מכהן לא זכה במועמדות לקדנציה שנייה, אבל טראמפ שובר כל כך הרבה מסורות ומוסכמות – עד שאולי גם את זו ישבור, שלא בטובתו.

הסנאטורים טום קוטון ובן סאסה כבר היו בשנה פעמיים במדינה איווה, בה מתחילות הבחירות המוקדמות. מושל אוהיו, ג'ון קאסיש, ביקר בניו המפשייר – עוד מדינה חשובה בתחילת הפריימריז – ומתכנן ביקור נוסף. ואילו לוח הזמנים של סגן הנשיא, מייק פנס, עמוס באירועים פוליטיים – מונה ניו-יורק טיימס את השמות. וזה לא רק ביקורים. כמה מן המועמדים האפשריים כבר פנו לחלק מהתורמים הבולטים למפלגה הרפובליקנית, יצרו קשר עם קבוצות שמרניות ומגבירים בזהירות את חשיפתם הציבורית.

המהלכים הללו אינם נסתרים מעיני הבית הלבן. אחד מדובריו של טראמפ, לינזדי וולטרס, שלח מסר של אזהרה: "הנשיא חזק באיווה כפי שהיה תמיד, וכל רפובליקני פוטנציאלי בעל שאיפות יודע את זה". אבל לא פחות מ-75 רפובליקנים עימם שוחחו כתבי העיתון – אישים בכל דרגי המפלגה, נבחרים, תורמים ואסטרטגים – מסכימים שיש חוסר ודאות נרחב בנוגע למועמדותו של טראמפ ב-2020 ושאחרים במפלגה עסוקים בתוכניות שלא ניתן להסתיר.

ברוב המקרים, "מועמדי הצללים" – כפי שמכנה אותם ניו-יורק טיימס – טוענים שהם פועלים רק למקרה בו טראמפ לא יהיה זמין בעוד שלוש שנים. המסר החשוב ביותר בא ממקורביו של פנס, האומרים שסגן הנשיא מתכוון להתמודד אם טראמפ לא יעשה זאת. ואילו קאסיש נמנע במפגיע מלהודיע שלא יתמודד ב-2020 ורמז שבכוונתו לעשות זאת- לאחר שנכשל אשתקד – אפילו נגד טראמפ. קאסיש התנגד בחריפות לניסיון הכושל של מפלגתו לבטל את אובמה-קר, ובכוונתו לדבר על הנושא בשורה של מפגשים באוהיו ומחוצה לה.

המצב עלול להחמיר עוד יותר, טוען גיי ברגמן, תורם מרכזי למפלגה הרפובליקנית. אם המפלגה תספוג מפלה בבחירות לקונגרס בנובמבר 2018, ייתכן שאישיה יאשימו בכך את טראמפ – והדבר יעודד התייצבות מולו בשנה ובשנתיים שלאחר מכן.

הבולט ביותר הוא פנס (שמאז פרסום הכתבה בניו-יורק טיימס הכחיש שהוא מתכוון להתמודד לבדו – א.ל.). אומנם מקובל שסגני נשיאים מנהלים לו"ז פוליטי, אך הוא הולך הרבה מעבר לכך. פנס יוצר בסיס כוח עצמאי, מבצר את מעמדו כיורשו של טראמפ ומציב עצמו כמתווך המרכזי בין התורמים הרפובליקנים לבין הממשל. הוא אף הקים ועדת גיוס כספים עצמאית, שאפילו הצליחה לגייס יותר מאשר זו של טראמפ – שהחל למעשה את הקמפיין שלו ל-2020 ביום בו נכנס לבית הלבן. בחודש האחרון מינה פנס את ניק מאיירס לראש המטה שלו; מאיירס הוא פעיל פוליטי משופשף, בניגוד לעובדי מדינה ותיקים שלפי המסורת איישו תפקיד זה. וכמה מאנשי הממסד הרפובליקני מדברים בגלוי על רצונם שהמועמד שלהם בעוד שלוש שנים יהיה פנס, ולא טראמפ – מציין העיתון.

פנס עצמו מקפיד לשמור על נאמנות פומבית לטראמפ, וגם בשיחות פרטיות אינו מותח עליו ביקורת. לעומת זאת, חלק מעוזריו היו פחות מאופקים בפגישות פרטיות. מרטי אובסט, אחד מהם, אמר בחודש יוני ל-אל הובארד, רפובליקני מאינדיאנה – מדינתו של פנס – שהם רוצים להיות מוכנים להתמודד אם טראמפ לא יעשה זאת, ושבמקרה כזה יזדקקו לעזרתו של הובארד. ואילו מאיירס אותת לשורה של תורמים מרכזיים שהבוס החדש שלו רוצה להיות מוכן.

פנס מייצר בצורה שיטתית זהות משלו וקשרים אישיים עם מי שההיכרות עימם יכולה להניב פירות בעתיד, מציין ניו-יורק טיימס. הוא הפך את מעונו הרשמי למרכז פעילותו הפוליטית, שם הוא מארח פעילים מרכזיים ותורמים מובילים, כאשר בכל מפגש כזה הוא דואג להשאיר כסא ריק בכל שולחן כדי שיוכל לשבת ולפטפט.

פעילותו של פנס מעוררת "מועמדי צללים" אחרים לפעילות משלהם, כדי שלא ייוותרו מאחור.קוטון, למשל, יקיים בחודש הבא בניו-יורק אירוע גיוס כספים בן יומיים שההשתתפות בו תעלה 5,000 דולר לאיש – רשמית עבור רפובליקנים בסנאט. סאסה, אחד המבקרים הבולטים של טראמפ בין הסנאטורים הרפובליקנים, מציג עצמו בשקט לתורמים כשמרן עצמאי שבמקרה נמנה על שורות הרפובליקנים. עוזריו דנו באפשרות של הקמת ועדה שתקדם במישור הלאומי את סדר היום שלו.

שם מפתיע במיוחד הוא זה של ניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם במינוי של טראמפ ולשעבר מושלת דרום קרוליינה. למרות תפקידה הבכיר בדיפלומטיה הבינלאומית, היילי ממשיכה להחזיק עורך סקרים בתשלום, והצבתה באו"ם מאפשרת לה להכיר טוב יותר תורמים מרכזיים בניו-יורק ולהתמקצע הרבה יותר מאשר טראמפ בתחום יחסי החוץ.