פולי סויה. זהו הנשק הסודי בעזרתו תנצח ארה"ב במלחמת הסחר עם סין – מעריך USA Today. סין היא הצרכנית השלישית בגודלה בעולם של סויה, המשמש אותה להאכלת חזירים ולייצור שמן. ארה"ב היא היצרנית הגדולה ביותר בעולם, עם למעלה מ-120 מיליון טון לשנה; 57% מייצוא הסויה האמריקני מופנה לסין, תמורת 12.4 מיליארד דולר בשנה שעברה.

בתחילת חודש יולי הטילה סין מכס של 25% על ייבוא פולי סויה מארה"ב, במסגרת צעדי התגמול על המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על ייבוא ממנה. בצד האמריקני נפגעו קשות מגדלי הסויה, שכבר ספגו ירידה של 22% במחירו מאז חודש אפריל; רבים מהם נמצאים במדינות בהן ניצח טראמפ בבחירות 2016. הממשל אומנם הכריז על חבילת סיוע בסך 12 מיליארד דולר לחקלאים שייפגעו ממלחמת הסחר עם סין, אך סכום זה יפצה אותם רק על 37% מהירידה במחיר – שלא לדבר על הירידה במכירות לסין.

ואולם, מדגיש העיתון, הפגיעה בסין קשה עוד יותר, משום שפולי הסויה חיוניים לתזונתו של מעמד הביניים שמתבסס במידה רבה על בשר חזיר. "סין תצטרך את הסויה האמריקנית ברבעון הרביעי של השנה ולכן תהיה גמישה יותר בהגעה להסכם סחר", מעריך אנליסט החקלאות מייק דואסון. מומחים מסכימים, כי לסין לא תהיה ברירה אלא לפנות לשוק האמריקני, ואם המכס יעמוד בעינו – הוא יאיץ את האינפלציה בסין שהגיעה ביולי לשיא של ארבעה חודשים וששמירתה ברמה נמוכה היא יעד פוליטי רב-חשיבות למפלגה הקומוניסטית השלטת.

המועד בו סין תזדקק לסויה האמריקנית הוא מועד הבחירות לקונגרס – תחילת חודש נובמבר. סין מקווה שהצורך בשמירת הקולות הרפובליקניים יביא את ממשל טראמפ להתגמש במלחמת הסחר מולה, ולכן צופים בארה"ב שהיא תשמור על הלחץ עד מועד זה – אבל מיד אחריהן היא תעניק הקלות לייבוא הסויה מארה"ב. השיחות בין שתי המדינות בשבוע שעבר לא התקדמו, ובוושינגטון אומר שטראמפ ביטל את השיחות הבאות.

פולי הסויה עשויים להעניק את פריצת הדרך, בגלל חשיבותו של השוק הסיני – אומר העיתון. סין עצמה מייצרת רק 12% מ-112 מיליון הטונות של סויה להם היא זקוקה מדי שנה, ומייבאת את כל השאר בעיקר מארה"ב ומברזיל. סין רכשה אשתקד 33 מיליון טון מארה"ב ו-51 מיליון טון מברזיל; היבול הברזילאי הוא 108 מיליון טון, כך שסין תתקשה להגדיל את הרכישות ממנה. נקודה נוספת: מחיר הסויה האמריקנית ירד כאמור ב-22% מאז חודש אפריל, אך מחיר הסויה הברזילאית עלה, אם כי הוא עדיין נמוך מזה של האמריקנית (כולל המכס).

USA Today מצביע על נקודה נוספת: הסויה בברזיל נקצרת בין חודש פברואר לחודש מאי, ואילו בארה"ב – בין ספטמבר לדצמבר. לכן, לקראת סוף השנה הקרובה לא יהיה לברזיל די מלאי כדי לפצות על החוסר בייבוא הסיני מארה"ב. הצרכנים הסינים ייאלצו לקנות מארה"ב, גם אם המחיר יהיה גבוה ב-25%. ממשלת סין תוכל לדחות את הקץ על-ידי מכירת סויה ממלאי החרום שלה, אבל בסופו של דבר – יהיה צורך לחזור למקור הטוב ביותר: ארה"ב.