רוסיה מכינה את הקרקע לקראת מרחץ דמים שהיא מתכננת לבצע במחוז אידליב שבצפון-מערב סוריה, המעוז האחרון של המורדים נגד בשאר אסד – מזהיר סיימון טיסדול במאמר בעיתון גארדיאן. במחוז חיים 3 מיליון בני אדם ואסד נחוש להחזירו לידיו, בכל מחיר.

טיסדול מצביע על שורה של מהלכים מתואמים שביצעו בשבוע שעבר פקידי ממשל ודוברי צבא ברוסיה, שמטרתם לטרפד או לפחות להחליש את ההתנגדות המערבית למתקפה הצפויה מן האוויר וביבשה. לפחות באופן חלקי זו הייתה תעמולה צרופה: סגן שר החוץ, סרגיי רייבקוב, האשים את ארה"ב שהיא זוממת להפיל את המשטר בדמשק. בפועל – ואולי למרבה הצער – זו פנטזיה מוחלטת. דונלד טראמפ אינו מגלה כל עניין בהפלתו של אסד ולמעשה נתן לפוטין יד חופשית בסוריה. ההתקפה האווירית של ארה"ב, צרפת ובריטניה אחר שאסד השתמש בנשק כימי בחודש אפריל, התבררה כצעד חד-פעמי וחסר תועלת. טראמפ הפנה את גבו לסוריה ומתכנן להוציא משם את שארית הכוחות האמריקניים.

ההסלמה כולה היא בצד הרוסי, קובע טיסדול. היא מקבצת ארמדה של 25 כלי שיט מול החוף הסורי – הפגנת הכוח הגדולה ביותר שלה בזירה מאז נכנסה אליה ב-2015. ציר מוסקבה-דמשק גם מגביר את מתקפתו הדיפלומטית: בשבוע שעבר קבע שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, שיש לחסל את הקיצוניים שבמחוז אידליב. עמיתו הסורי, וליד אל-מועלם, אמר לאחר פגישה עימו: "אנחנו בשלבים הסופיים של שחרור כל ארצנו מהטרור". אבל מבין 3 מיליוני תושבי המחוז, רק 10,000 הם ג'יהאדיסטים חמושים ורק 70,000 הם מורדים.

לטענת מקורות סוריים, מעשי זוועה כבר בוצעו במחוז, כמו למשל הפצצה ב-10.8.18 בה נהרגו 39 בני אדם. קבוצת "סוריה קמפיין" מזהירה, כי המתקפה הצפויה תהפוך 700,000 בני אדם לפליטים ותגרום אסון הומניטרי למאות אלפים נוספים; 1.6 מיליון איש במחוז כבר זקוקים לסיוע במזון.

מסע הדיסאינפורמציה הרוסי-סורי כולל גם את המשך ההכחשות השקריות בנוגע לשימוש בנשק כימי. למרות שיש תיעוד ברור לכך שמשטר אסד הוא שהשתמש בנשק זה, ממשיכים הוא ובעלי בריתו להאשים בכך את המורדים. דובר משרד ההגנה הרוסי, איגור קושנקוב, חזר על השקר בשבוע שעבר וטען, כי המורדים מתכננים לפברק מתקפה כימית גם באידליב ולהאשים בכך את המשטר. החשש האמיתי, כמובן, הוא מפני מתקפה כימית של משטר אסד – בגיבוי רוסי – שאחריה תבוא טוב ההאשמה השקרית כלפי המורדים.

לדברי טיסדול, פוטין משתוקק לתאר את המערכה בסוריה ככזו שהסתיימה – ואין ספק שהוא רוצה שזו תהיה המציאות, שכן שלוש השנים בסוריה עלו לו ביוקר. אבל נסיונו להפנות את הדיון לשיקומה של סוריה – כפי שעשה לאחרונה בשיחה עם אנגלה מרקל – נועד גם להסיט את תשומת הלב מאידליב. כדי להבטיח סופית את הישרדותו של אסד, פוטין חייב לשלוט באידליב – וכאמור, לא יהיו לו שום מעצורים בדרך להשיג מטרה זו.