כאשר החליטו אזרחי בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי, הם ודאי לא התכוונו להקל על מחבלים לפעול בארצם, להקל את העיצומים על רוסיה או לקצץ בתקציב הביטחון שלהם – אבל אלו בדיוק יהיו התוצאות, חוששים מומחי ביטחון אירופיים המצוטטים בוושינגטון פוסט.

בריטניה טוענת שהברקזיט לא ישפיע על המחויבויות הביטחוניות הבינלאומיות שלה, אבל רבים באירופה אומרים שהיא לא תוכל להעמיד פנים שהברקזיט לא התרחש ושהמהלך יזיק לשני הצדדים. השלכות המהלך יורגשו בכל היבטי יחסי הביטחון של בריטניה עם מדינות אחרות, ובראש ובראשונה – באכיפת החוק ובמאבק בטרור.

נכון לעכשיו, המשטרה וגופי המאבק בטרור הבריטיים יכולים לבדוק פרטים על חשודים במאגרי המידע של האיחוד, ובאירופה אומרים שמאגרים אלו מנעו פיגועים משמעותיים בשנים האחרונות. המשטרה הבריטית לבדה השתמשה במאגר 539 מיליון פעמים בשנת 2017. בריטניה אומרת שהיא רוצה להמשיך את שיתוף הפעולה הזה, אבל באירופה אומרים שלמרות שגם הם רוצים בכך – קיימת סכנה של הפרת חוקי הפרטיות המקומיים אם המידע יימסר למדינה שאינה חברה באיחוד. אם זה המצב, בריטניה תצטרך לבקש אישור לפני כל שימוש במידע – מה שכמובן לא יאפשר בדיקה מיידית, למשל בביקורות בכבישים.

זאת ועוד: היקפו של המידע שהאיחוד יהיה מוכן לחלוק עם בריטניה, עלול להצטמצם לאורך הזמן. אחת הסיבות המרכזיות לברקזיט היא רצונה של בריטניה לקבוע בעצמה את כללי הכניסה אליה, ובאירופה חוששים שהיא תנהיג כללים שונים מאלו של האיחוד ותקבע כללים שונים לאיזון בין הביטחון לבין הפרטיות. ואז עלול האיחוד להחליט, שאינו רוצה או אינו יכול להעביר מידע במסגרת חוקית שונה משלו.

לדברי הפוסט, הברקזיט עלול גם לפגוע קשות באחדות האירופית בעניינים בינלאומיים. לבריטניה – מעצמה גרעינית וחברה קבועה במועצת הביטחון – הייתה תמיד השפעה ניכרת על ענייני החוץ של האיחוד. קרוב לוודאי שהיא עצמה תדבק בעמדה ניצית בנושא הטלת עיצומים, אך לונדון לא תהיה שותפה להחלטות האירופיות בנושא – והאיחוד עלול לנקוט קו רך יותר, והעיצומים יהיו פחות יעילים בהעדר אחידות. בריטניה מתכוונת להציב דיפלומטים בעלי ניסיון בתחום העיצומים בשגרירויותיה בברלין, פריז ובריסל, אך לא בטוח שזה יספיק.

ממשלתה של תרזה מיי הזהירה, ששיתוף הפעולה המדיני והביטחוני עם האיחוד ייפגע עוד יותר, אם בריטניה תגיע ל-29.3.19 בלא הסכם. סגן שר הפנים לענייני ביטחון, בן וואלאס, הזהיר בחודש שעבר: "אירופה ואנחנו יודעים, מנסיוננו המר, שטעויות או פספוסים נבעו שוב ושוב מהעדר שיתוף פעולה. מצב של העדר הסכם ישפיע בצורה ממשית על יכולתנו לעבוד עם שותפינו האירופים כדי להגן על הציבור".

אפילו פעילות פשוטה כמו הסגרת עבריינים תיתקל בבעיות, שכן חלק ממדינות האיחוד אוסרות על הסגרת אזרחיהן למדינות שמחוץ לאיחוד. בריטניה גם עלולה לאבד את הגישה למאגרי המידע של רשיונות רכב, טביעות אצבעות ודנ"א. רוב וויינרייט, הבריטי שעמד בראש היורופול (המשטרה האירופית), הזהיר בפרלמנט: "יציאה ללא הסכם תסכן חיי אדם, פשוטו כמשמעו".

ולבסוף: תקציב הביטחון. בריטניה אומנם העלתה אותו מאז משאל העם ביוני 2016, אבל הנזק הכלכלי הצפוי לה מן הברקזיט עלול להוביל לכך שיהיו לה פחות טנקים ופחות חיילים. קנה המידה הטוב ביותר להשלכות הבריטיות, מעיר הפוסט, הוא כנראה דבריו של ולדימיר פוטין השבוע: מיי "חייבת ליישם את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי במשאל העם, או שזה לא משאל עם בכלל". הוא הזכיר את ההצעות לקיים משאל עם שני והוסיף: "האם זו דמוקרטיה?".